סימטריה ואי-סימטריה

יואב מחוזאי

 קיימת אי-סימטריה בין היחס האי-סימטרי של ישראל כלפי הפלסטינים במסגרת ניהול הסכסוך לבין היחס הסימטרי של ישראל כלפי הפלסטינים במסגרת ניהול תהליך השלום. מסובך? מבלבל? אולי, אבל זהו אחד המנגנונים הכי יעילים של הממשל הישראלי, בתמיכת רוב הציבור היהודי, לדחות כל פתרון אפשרי בין הצדדים. מה הכוונה ליחס אי-סימטרי של ישראל כלפי הפלסטינים במסגרת ניהול הסכסוך? באו נדמיין שגוף פלסטיני כלשהוא, הרשות או החמאס, יבוא בתביעה שתופסקנה לאלתר הברחות הנשק מארה"ב לישראל, וכמו כן, בדרישה שיש להרוס מיד את מעבדות הנשק הישראליות, נניח את מפעל רפא"ל. לציבור היהודי בישראל תביעות שכאלו נשמעות מגוחכות, אך אלו הן בדיוק הדרישות הישראליות מהפלסטינים. הממשל הישראלי, בתמיכת רוב הציבור היהודי, לוקח כמובן מאליו את חוסר הסימטריה הזו. מבלי להיכנס לדיון בדבר תוקף הגישה הישראלית, מבחינת ישראל חוסר הסימטריה מוצדק כיוון שמדובר בהבדל בין מדינה אחראית לבין ארגון טרור. ולכן, מכיוון  שלא ניתן לסמוך על הפלסטינים, לא רק שלישראל יש את הזכות לתבוע מהפלסטינים לא להכניס נשק בעוד שהיא ממשיכה להתחמש בנשק הכי מתוחכם, אלא שהיא חייבת בעצמה לוודא זאת ולכן היא מטילה מצור על עזה ושולטת בגדה.

אולם הממשל הישראלי דורש סימטריה כאשר מדובר בתהליך השלום. ראש הממשלה בנימין נתניהו דורש מהפלסטינים לשבת אל שולחן המשא מתן ללא דרישות מוקדמות, תביעה שמניחה כי מדובר בשני פרטנרים שווים. זאת ועוד, בנאומו בוועידת איפא"ק ראש הממשלה אמר כי "השלום דורש הדדיות, והוא אינו דרך חד סטרית. ישראל מוכנה לעשות את הפשרות הנדרשות למען השלום, ואנו מצפים מהפלסטינים גם לעשות כן". כך נתניהו ממשיך את דוקטרינת "יתנו – יקבלו" המפורסמת שלו.

כמובן קיימת סתירה בין שתי הגישות הללו. בכל הנוגע לניהול הסכסוך לא רק שהפלסטינים אינם נתפסים כריבוניים, אלא שלשיטתה של ישראל לא מגיעה להם כלל ריבונות, אך בכל הנוגע לניהול תהליך השלום הפלסטינים נתפסים כריבוניים. זוהי, אם כן, חוסר הסימטריות ביחס של ישראל כלפי הפלסטינים. נוצר מצב שישראל בו זמנית שוללת ודורשת ריבונות פלסטינית. במילים אחרות, המדיניות הישראלית תובעת מהפלסטינים לקחת אחריות, בו בזמן שהיא מונעת זאת מהם. זהו מנגנון שמוביל לדרך ללא מוצא. השעטנז בין יחס סימטרי מצד אחד ויחס אי-סימטרי מצד שני לא מאפשר לאף גישה למצות את עצמה ועל כן הוא מקבע את המצב הנוכחי. מצד אחד, הממשל הישראלי רוצה בהיפרדות מהפלסטינים, דבר שאמור להוביל לריבונות פלסטינית עצמאית, אולם, מצד שני, ישראל מסרבת, לשיטתה בגלל הסיכון הביטחוני, לאפשר ריבונות מלאה לפלסטינים. מסיבה זו ההתנתקות מעזה לא הביאה לריבונות פלסטינית בעזה. מהצד הפלסטיני, כיוון שאין להם ריבונות, גם בעזה וגם כמובן בגדה, נמשך המאבק, חלקו באמצעיים לא לגיטימיים כמו ירי קאסם (פעולת טרור) וחלקו באמצעים לגיטימיים כמו בהפגנות בבילעין או במשט לעזה. כמובן, כול עוד נמשך המאבק הפלסטיני, ישראל לא מאפשרת ריבונות פלסטינית וחוזר חלילה.

זאת ועוד, המצב הזה לא רק מונע פתרון, הוא גם הרסני לגבי החברה הפלסטינית בגלל העדר ריבונות. הסתירה בין היחס האי-סימטרי של ישראל כלפי הפלסטינים במסגרת ניהול הסכסוך לבין היחס הסימטרי של ישראל כלפי הפלסטינים במסגרת ניהול תהליך השלום משאירה אותם למעשה במצב של פליטות.

ישראל משחקת משחק מסוכן, ונדמה כי יותר ויותר גורמים בינלאומיים מתחילים להבין זאת. אם ישראל רוצה להשאיר את המצב האי-סימטרי בינה לבין הפלסטינים, האחריות כולה עליה, אחרת תועיל ישראל ותאפשר ריבונות פלסטינית. הדרישה הראשונה הסרת המצור על עזה.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. נפתלי אור-נר

    ישראל משימה את עצמה כמעוניינת בשלום "ללא תנאים מוקדמים". בה בעת היא קובעת בימים אלה עובדות בשטח (למשל, בשיח ג`ארח בי-ם) בנוסף למאות ההתנחלויות ולמאות אלפי המתנחלים שהיא עודדה את שליחתם להתיישב בשטחים זה מכבר. ואף אחד מהתקשורת המגויסת שלנו אינו מעז להפנות לראש הממשלה את השאלה הכה מתבקשת: האם העובדות שאנו קובעים בשטח אינן תנאים מוקדמים?
    הרי לך דוגמא נוספת לחוסר הסימטריה. והציבור המטומטם בארץ "אוכל" את ה"לוקשים" האלה של נתניהו ווממשלתו. כן, בחסותו של ברק אשר אין אחראי בדרגתוו להרס הסיכווי לשלום.

  2. אלון לקח

    אי-הסימטריה משמעותית הרבה יותר כשמדובר ב"איום האיראני". הרוב המכריע של הישראלים מקבל כמובן מאליו שנשק גרעיני בידי איראן מהווה סכנה קיומית לישראל ולכן יש למנוע מאיראן לייצר נשק כזה בכל מחיר. אבל מה עם ישראל? לישראל – "לפי מקורות זרים" (ואנונו הוא זר?) – יש נשק גרעיני, והרבה, והרבה שנים. האם הנשק הזה אינו מהווה סכנה קיומית מבחינתה של איראן? מבחינתן של מדינות אחרות במזרת-התיכון? למה לנו מותר ולאיראן (או לעיראק בעבר) אסור? מישהו הציג פעם את השאלה הזאת בדיוק ל"מלומד" מבר-אילן אפרים ענבר, שהרצה על "הסכנה האיראנית". תשובתו של ענבר היתה: Because we are the good guys. האמנם? ממשלה שבה יושב אביגדור ליברמן, שאיים פעם – באוזני שגרירי האיחוד האירופי! – כי ישראל עלולה להחריב את את סכר אסואן (ופירוש הדבר החרבה טוטאלית של מצרים, פשוטו כמשמעו) פוסלת אותנו מהמעמד של ה-good guys. מה גם שאפילו good guys אינם זכאים לזכויות יתר.
    הצרה היא שהמאמר ותגובתי עליו נופלים על אוזניים ישראליות ערלות. מרבית הישראלים, good guys או לא, הם שוביניסטים גזענים ונטולי ערכים. והם טיפשים מכדי להבין את המחיר שהם ישלמו על כך בבוא המועד. המועד זה אינו רחוק – ראו תגובות העולם על פשיטת הנפל הרצחנית של שייטת 13 על משט הסיוע לעזה.

  3. דן

    איני יודע אם בתור אנשים "משכילים" שאינם מטומטמים מטרתכם היא שהמצב כאן בישראל ישתנה ושהציבור ידע ויבין את מה שאתם מבינים.
    מה שכן ברור שאם זוהי מטרתכם הרי שהדרך שבה אתם בוחרים היא שגויה. "הציבור המטומטם" אולי אינו יודע את מה שאתם יודעים אך הוא יודע לומר שהשמאל הוא מתנשא הוא יודע לומר שכשמאלני "נאור" מדבר איתו הוא מטיף.
    אני לא מתיימר לומר מה הוא התהליך כדי לשנות את תודעת הציבור מה שבטוח הוא שהגישה המתנשאת והפטרונית של חלק לא מבוטל מהשמאל שמציגה את עצמה כאילו היא יודעת את כל האמת לא רק שאינה מובילה לשינוי להפך היא מובילה לסלידה גם מהשמאל וגם מ"חכמתו". כדאי אולי שנלמד מהציבור החכם שהתנשאות מרחיקה.
    לעניות דעתי אם הכותבים הקודמים מחפשים גם משהו מעבר לשפיכת משפטי חכמה (ואגב אני מסכים עם הכתוב) ורוצים גם בשינוי של המציאות כדאי שיתחילו לראות בציבור שותף שווה ולא מטומטם ושיאמינו שאולי גם להם יש מה ללמוד מציבור הבורים.

  4. אורלי נוי

    אפשר להביא עוד ועוד דוגמאות לחוסר הסימטריה שמתייחס אליו המאמר, למשל העובדה כי חיילים ישראלים, גם כאשר הם מפגיזים אוכלוסיה אזרחית, הם תמיד לוחמים, אבל פלסטינים חמושים, גם כאשר הם פועלים נגד חיילים במדים, הם תמיד מחבלים.
    אבל להסתפק בהגדרה "א-סימטריה" זה לעשות לישראל הנחה גדולה מאד, כמובן. הגדרה קולעת יותר תהיה, פשוט, גזענות.

    והערה לדן – חלאס עם הסיפור הזה של השמאל המתנשא. המאמר הזה לא מתנשא ולא מטיף, אלא מציג כהווייתם עובדות בסיסיות שכל בר דעת אמור לראות. איך בדיוק אתה מציע להעלות זאת לדיון מבלי להישמע מתנשא, לשיטתך? האם חייבים לנופף בדגל ישראל כדי שתהיה לגיטימציה לומר אותם?

  5. אמנון שביט

    המאמר נוגע בבעיה חמורה ומציג טיעון חשוב להסברת עמדות השמאל כנגד מדיניות ממשלות ישראל (לא רק הנוכחית). אולם כאשר המגיבים (הראשון במקרה זה) מתיחסים אל הציבור שמקבל את הגישה הממשלתית ללא ביקורת כ"מטומטם", הם רק מרחיקים אותו מהתבוננות נכוחה במצב. אם אנחנו רוצים לשכנע את הציבור הרחב, עלינו לפנות אליו בתבונה ומתוך אמונה שיבין אותנו ויאמץ את עמדתנו, אחרת אין טעם לנסות כלל. אם נמשיך לכנות את כל מי שחושב אחרת מאתנו בשמות גנאי נישאר אולי צודקים, אבל קטנים ומנודים.

  6. חסיה חומסקי פורת

    אני מתפלאת עליכם. וכי לא הפגננו אחריות ראויה לשמה מבוססת על ערכי מוסר יהודיים וטוהר נשק וצדקת דרכנו במלחמת לבנון השניה ובמלחמה בעזה? וכי אותו טוהר מידות אינו מופגן מדי יום שישי בהפגנות בדרום הר חברון, בבלעין ובשיח` ג`ראח? שלא לדבר על המפגינה שעינה נעקרה ועל המשט?
    וכי לאחמדיניג`אד חסר האחריות נדמינו? הלוא עלינו – כאקסיומה – אפשר וצריך לסמוך. אנחנו הלוא הקרבן האולטימטיבי!!!
    ושיפסיקו בבקשה לבלבל אותנו עם עובדות!

  7. יהודה אברבנאל, בת ים

    ציבור מטומטם הוא ציבור שחושב מהבטן, לא מהראש. עובדות, נימוקים של ממשל – אלה לא לא ישכנעו אותו. לכן, מה נשאר הוא להזכיר לאידיוטים שהם כאלה. ואגב, בגל טימטומם, הוא לא יצליחו להבין שהכוונה אליהם.

  8. יהודה

    שאלת האסימטריה באיזה רדיוס מאבחנים אותה.
    רק הפלשתנאים מול ישראל, ישראל מול העולם הערבי/מוסלמי?.

    מה עם מצבה היחודי של ישראל כמדינה היחידה בעולם המאוימת (מאז הקמתה) פיזית והצהרתית בהכחדה?
    בתוספת הצורך בעמידה בפני נקיטת אמצעי טרור קיצוני על אוכלוסיה, מתוך אוכלוסיה, נגדה?

    התעלמות מאלה ומעוד, פושעת כמו ההתעלמות בזכויות לגיתימיות של הפלשתנאים, אי קבלת הכיבוש כנתון קבע, פעולות סביבתיות נגד אוכלוסיה.