הלקח הלא-נכון

סיני פתר

יש סיכוי לכך, שממשלת ישראל למדה את הלקח  הנכון מהאירועים של השבוע האחרון. הדיבור על הסרה חלקית של המצור, ונכונות לחקירת פעולת צה"ל עם מימד בינלאומי- הם לקח שיש לבדוק את יישומו.

מי שעלולים ללמוד את השיעור הלא –נכון, הם דווקא אלה המחפשים דרך להיאבק בכיבוש ובתוצאותיו, במצור האכזרי על עזה ובהשלכותיו על סיכויי הפיוס באזור.

השיעור הלא –נכון הוא השיעור אותו הנחילו לנו אותם עשרות מבין נוסעי "המארמרה" שבחרו להתעמת עם חיילי הקומנדו הישראליים באלימות קשה. לכאורה ניתן ללמוד  מפעולתם –השונה תכלית השינוי מפעולת רב רובם של המשתתפים האחרים במשט, ובכל ששת הספינות- שבאמצעות ההתנגדות האלימה, הם שידרגו את האפקטיביות של המחאה (שידרוג שעלה לתשעה מהם בחייהם והפך אחרים-מפגינים וחיילים- לנכים ולפצועים). ואכן, דמם השפוך, כמו מראות ההשפלה שספגו חיילי הקומנדו, הפכו את ההתנגשות לאקוטית בדעת הקהל,  במרחב הקרוב אלינו, ובעולם כולו.

הנוסעים המיליטאנטים אילצו את ממשלת ישראל להתמודד עם בידוד ונידוי כלל עולמיים. הם העמידו על סדר היום, יותר מאי פעם, את הבלתי נסבלות של המצור על עזה.

האומנם הישגים אלה מצדיקים את זניחת המסורת, שהולכת ומתפשטת ברחבי הגדה הכבושה, מסורת של מאבק עממי ובלתי אלים?

אין אנו דנים כאן בזכות להתנגד בכח מול מי שפושט על אונייתך במים בינלאומיים. זכות כזו  מוקנית גם לחקלאים שאדמותיהם נגזלות על ידי גדרות הפרדה, ולדיירים המנושלים מבתיהם, רק מפני שזהותם פלסטינית. ואף על פי כן, במהלך השנים האחרונות, נקבעו אמות מידה חדשות למאבק: אלפי פלסטינים, אליהם חברו מאות רבות של ישראלים, חוזרים ומקיימים עימותים ללא אלימות מול זרועות הביצוע של הכיבוש, בבילעין,בנעלין,בשייח גאראח ועוד.

הפעילים, שמאחוריהם שיתוף פעולה מרשים של הועדות העממיות הפלסטיניות וקבוצות שלום ישראליות, יצרו מציאות מתמשכת של התנגדות, שזוכה להישגים משמעותיים בדעת הקהל העולמית, ובמידה מסויימת  – בחלקים של דעת הקהל הישראלית.

אגב, זו  האחרונה –דעת הקהל הישראלית –עניינה את משתתפי המשט כקליפת השום.

מן הרגע הראשון, לא נעשה מאמץ של ממש לחדור עם מסרי המשט אל דעת הקהל הזו.

ח"כ חנין זועבי, בולטת בעניין זה לטובה, משום מאמצייה לחלוק את עמדותיה מן המשט בעברית דרך אתר החדשות "וואלה".

לעומת זאת החמיצו נוסעי המשט הזדמנות לסדוק את דעת הקהל הישראלית ,כאשר דחו על הסף את הפנייה להעברת מסר לחוטפי שליט, פנייה של בני משפחת שליט.

יחד עם זה, חשוב לזכור: רוב רובם של משתתפי המשט בחרו לנהוג בהתנגדות פאסיבית, לא אלימה. כך הם רצו שהעולם יתפוס את מאבקם. ועמדו בכך.

בכך הם שמרו על אופיו של המאבק היחיד, ארוך הטווח, והמתיש אמנם, שיש לו סיכוי להחליש את המדיניות הדכאנית של ישראל ולייצר מולו פעולה אלטרנאטיבית.

למותר לנחש ,איך תיראנה ההתנגשויות הבאות- אם מישהו ממתנגדי הכבוש והמצור  יבקש ללמוד את הלקח הלא- נכון מפרשת המשט. מה יקרה, אם דפוסי הפעולה של מגיני הסיפון של "המארמרה" יחזרו על עצמם בבילעין ובשייך גארח. זה יהיה קאמפיין שיטבע בדמם של המפגינים, כמו קמפיינים אחרים שבחרו באלימות מול כח החזק מהם פי כמה וכמה.

לא את דפוס ההתנגדות על "המארמרה" צריכים אנו לחקות. ובדאי שלא את דפוסי  ההתנגדות המזוינת של הפלסטינים באינתיפאדה השנייה (ראו דברי אבו-מאזן בגנות הפעולה המזוינת של האינתיפאדה השנייה  בראיון מן השבוע שעבר). מעבר לכל אלה, צריך להזכיר לכולנו:  איננו פועלים במרחב הציבורי כשאהידים.זו לא תרבות המאבק המשותף של ערבים ויהודים ואנשי שלום מרחבי העולם.

בימים אלה ממשיכה חבורה יוצאת דופן של פלסטינים וישראלים להרחיב את קוי המתאר של המאבק העממי המשותף.

הם פועלים לא רק בשדות בילעין ובשכונת שייך ג'אראח, אלא גם במערכת של חוגי בית ומפגשים בלתי אמצעיים בתוך החברה הישראלית. למסר של המאבק הבלתי אלים יש סיכוי לגעת. ההתנגדות האלימה מבצרת את הישראלים סביב הנהגתם הטובעת בים.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. רותי

    אכן – היה צריך להגיד גם את זה וחשוב לא לשכוח את זה. אסור שהכעס והתסכול הנכונים והלגיטימיים) שממשלת ישראל מייצרת חזור וייצר יגררו אותנו מאותו מקום – של התנגדות בלתי אלימה – כתשובה עיקרית לפחד ולאלימות שמשרתים את המדיניות הממשלתית על צעד ושעל

  2. יוסי אמיתי

    מסכים לחלוטין עם המסר העולה ממאמרו של סיני. התמודדות בלתי אלימה אל מול הפשיטה הרמבואית של הקומנדו הימי הישראלי, הייתה עשויה להוכיח את עצמה בסופו של דבר כיעילה ומוסרית יותר. כפי שהתפתחו הדברים על סיפונה של ה"מרמרה", שיחקה ההתנגדות האלימה לפשיטה היישר לידיו של מנגנון התעמולה הישראלי המשומן, שדאג, ולו גם בתפרים גסים, למחוק ולטשטש כל עדות המפריכה את סיפור ה"לינץ`".
    נכון עד מאוד הוא גם המסר של סיני, בדבר יעילותו ומוסריותו של המאבק ההמוני הבלתי אלים, המשותף לפלסטינים תחת כיבוש ולישראלים הסולידריים עם מאבק צודק זה. יש לפעול להתרחבות שתי זרועותיו של המודל הזה: אי-אלימות מחד, ומאבק משותף מאידך. כך ייווצר סיכוי טוב לפרוץ את חומת ההתנכרות והאדישות של דעת הקהל הישראלית, ולהגיע לתוצאות המיטביות.

  3. יריב מ

    נקווה שהקריאה הזו תחדור לראשם של מי שמתפתים לפיתרונות מקוצרים מדיי.

  4. יוסי

    אין לי זמן לתגובה ארוכה לויכוח המאוד חשוב על מילטנטיות, אלימות והתנגדות. בינתיים חשוב לא למחזר שקרים של דובר צה"ל ושל התקשורת הישראלית.

    בעניין גלעד שליט "פרי גזה" הוציאו הודעה ברורה מאוד:

    http://www.freegaza.org/en/home/56-news/1174-israels-disinformation-campaign-against-the-gaza-freedom-flotilla

    Israel claims that we refused to deliver a letter and package from POW Gilad Shalit`s father. This is a blatant lie. We were first contacted by lawyers representing Shalit`s family Wednesday evening, just hours before we were set to depart from Greece. Irish Senator Mark Daly (Kerry), one of 35 parliamentarians joining our flotilla, agreed to carry any letter and deliver it to UN officials inside Gaza. As of this writing, the lawyers have not responded to Sen. Daly, electing instead to attempt to smear us in the Israeli press.[5] We have always called for the release of all political prisoners in this conflict, including the 11,000 Palestinian political prisoners languishing in Israeli jails, among them hundreds of child prisoners.[6]

    עד כמה שאני יודע גם אין נכים מכלל החיילים אלא רק מכלל האזרחים.

    בתור תומך נלהב באי-אלימות, אני מרגיש מחויב לשבח אנשים שמתנגדים לאנשים חמושים בעזרת כמה אלות פלסטיק ומתכת, מוציאים להם את הנשק מהידיים ואחר כך נותנים להם טיפול רפואי. אולי זה לא "לא אלים" אבל זה כן מוסרי וצודק.

    אם לא ראיתם כי התקשורת הישראלית לא הראתה לכם, הנה הקישור
    http://aliabunimah.posterous.com/blog-post-israel-hasbara-fails-again-pics-sho

    אנסה להגיב מאוחר יותר על הנקודות החשובות שהועלו במאמר.

  5. משה

    שנים של מאבק לא אלים לא הקלו, אפילו במקצת, את עול הכיבוש. להפך, המאבק הלא אלים מכהה את מצפונו של העולם בכלל ושל הישראלים בפרט. זה כמובן נוח מאד לצדד במאבק לא אלים. הוא מצטלם יפה ומשקיט את מצפונו של המצדד במאבק הלא אלים. יש מידה של צדקנות וצביעות בהטפה למאבק לא אלים. הכיבוש הוא מכונה כל כך משומנת עד כי רק זעזוע הולם יוכל למוטט אותו. בעקבות המאבק האלים על סיפון הספינה ורצח הפעילים מתוך הזעם והפחד של החיילים הישראלים, התעורר העולם ונעשה שינוי זעיר. כדי לסיים את הכיבוש לא די במאבק לא אלים נמשך. נחוצה מהפכה, וזו דורשת קורבנות.

  6. שאול סלע

    נפגשתי מספר פעמים בלא לשוחח עם סיני פתר במסגרת פעילותו בועד להפסקת המלחמה בלבנון יחד עם גסאן עבאס ומוחמד בכרי איתם שוחחי בערבית. אין לי כוונה לעסוק בסיפורי מורשת אלא באדם יקר שהיה בפעילות נגד המלחמה הארורה ההיא וקיפד את חייו בתאונת דרכים.אם זכרוני אינו מטעני סיני הכיר את כלא 6 במסגרת יש שזכה בזמנו לברכתם של אסא כשר וחשעיהו ליבוביץ`

    במקרה הספציפי יש בסיפור הטרגי חללים טורקים,חיילים בצבא הכיבוש הציוני שנשבו ולא "טופלו " על ידי מחבלים וטרוריסטים אלא בידי אנשי שלום שחסו על חייהם.יש תעמולה מבישה של מדינת ישראל וממשלת ישראל שמנסה להפוך את הנוסעים לארוריצטים ואת הכשל המבצעי המחריג לספור מורשת קרב שיש להתבייש בו

  7. יצחק

    אפשר לחשוב שהצדקנים השמאלנים היוצאים נגד ה"כיבוש" מחפשים צדק. הבעיה האמיתית היא שאם המצב היה הפוך – אם הערבים היו כובשים את ישראל – היה מופיע ערבי אחד, רק אחד, שהיה דורש מאחיו להפסיק את הכיבוש. וזה עוד המינימום – כי את הרצח, האונס שהיו משתוללים כאן קשה בכלל להעלות על הדעת – מספיק להיזכר בחברון 1929, במעשי הרצח במשך מלחמת השחרור, כדי להבין מה היה קורה כאן אם המצב היה הפוך.
    הדבר הנכון היחיד בכל הכתבה הבזויה הזאת הוא כשל המערכת המדינית/צבאית, שלא הבינו שכל "משט השלום" הזה היה הפגנה פוליטית נטו, לא "עזרה הומניטארית" (עובדה: החמאס לא מרשה למטען להיכנס לעזה ה"מורעבת"), והדרך בה פעלה המדינה שיחקה בדיוק לידיהם של "חסידי אומות העולם" הטורקים וכל התמימים שהצטרפו אליהם.

  8. נפתלי אור-נר

    ראשית, הודעת דובר צה"ל לפיה שני לוחמי השייטת נפצעו קשה והכחה כשקרית ע"י דיווחי בית החוליםאליו פונו. ביה"ח דיווח כי אחד הינו פצוע קל והשני בינוני.
    שנית, משתתפי המשט הסכימו להעביר את אשר התבקשו לגלעד שליט. אולם, מנגנון התעמולה שלנו אינו בוחל בשקרים.

    באשר לאופי ההתנגדות היעילה – כאן נטוש הויכוח. כמדומני שגם אלו המצדדים בהתנגדות לא אלימה יסכימו כי במקרה ה"מרמרה" ההתנגדות האלימה ותוצאותיה הקשות ואף הקטלניות הפעילו לחץ קשה ביותר על ישראל. קשה לי להאמין שאלמלא התוצאות הקשות האלו ישראל הייתה נאלצת להקל את המצור על עזה (ואגב כך, אין לה בעייה ל"שחרר" שקר נוסף לפיו התכוונה היא ממילא להקל על המצור. ועל כך נאמר "פתי מאמין לכל דבר").
    עד כה להתנגדות הבלתי אלימה אין תוצאות של ממש. הפקעת הקרקעות בשטחים נמשכת, הצבא אינו מכבד את החלטות בג"צ לגבי החזר חלק מהאדמות המופקעות (וזה אותו הבג"צ שנתן גושפנקא חוקית לעוולות הכיבוש המהותיות). בשיח-ג`ארח הפגנה שבועית של מאות משתתפים אינה עוצרת את מכונת הנישול ועתה מתכוונים לנשל עוד שתי משפחות מבתיהם ולהכניס תחתם כהניסטים מובהקים אשר ידאגו -בחסות צה"ל, המשטרה ומג"ב – להבריח מהמקום את הפלשתינאים חסרי המגן.
    מאידך, התנגדות אלימה אינה מתאימה לאופיים של מפגיני השמאל שהם אנשים בלתי אלימים ושוחרי שלום במהותם. ןכן, אין לי ספק שהתנגדות אלימה של השמאל והפלשתינאים תדוכא ביד חזקה עד כדי "מרחץ דמים".

  9. חני

    נלסון מנדלה הוביל את המאבק בדיכוי האפריקנרים על ידי קריאה לנקוט במעשי אלימות, אף שהתחיל את המאבק בסיסמאות נוסח גנדי. בחמש שנותיו האחרונות בכלא הוא תמך באלימות כדרך למאבק. אין ספק שה"טרור" הנתמך על ידי מנדלה סלל את הדרך עד לשחרור.
    גם אצלנו, ההגנה וראשי הישוב לא תמכו באופן פומבי בפעילות אלימה אלא נקטו בדיאלוג ובדיפלומטיה, בעוד שהמכות שהנחיתו אנשי האצ"ל והלח"י תרמו בדרכם להימלטות בריטניה מישראל.
    ייתכן שהמסלול של הפלשתינאים – מדיאלוג חסר טעם, דרך זריקת אבנים ועד לשאהידים – היא הדרך הנכונה מבחינתם. זה אמנם לא נעים לנו, הישראלים, להתפוצץ באוטובוסים, אבל מאינתיפדה לאינתיפדה ישראל החלה להיפרד מהשטחים הכבושים, לאט לאט, אבל בבטחה.

  10. שור

    הזכות של העם היהודי לחיות במולדתו בבטחון,
    זכות שתופר באם תוקם עוד מדינה ערבית עצמאית (בנוסף ל-22 המדינות הקיימות כבר ממרוקו עד עירק) בתוככי הארץ, תכרות ברית עם אירן ווסוריה ותמטיר על ילדינו מטרי טילים עד לגירושינו מכאן.

    שור

  11. איריס חפץ

    איך אפשר לכתוב מאמר שלם בלי לתת קישור אחד וסימוכין לטיעון שפעילי המאווי מרמרה היו אלימים.
    מדהים איך אפשר להפוך פעולה בלתי חוקית בעליל, שבה חיילי צבא ישראלים תוקפים אוניה של מדינה חברת נאט"ו באופן אלים, לפעולה של אלימות הפעילים עצמם.
    מדהים איך בכלל נותן הכותב, אזרח ישראלי, כלומר של הצבא הכובש והמדכא, להטיף לאחרים איך לנהל את המאבק מולו או איתו.
    מה שידוע בינתיים ואין עליו עוררין:
    חיילי הצבא הישראלי התקיפו מהאויר ספינה טורקית ורצחו תשעה אנשים.
    נתיחה שלאחר המוות חשפה ירי של 30 כדורים בתשעת הקורבנות, רובם ממרחק של חצי מטר וקצת יותר, עם הרבה כדורים ירויים בראש ובחזה. (מתוך מאמר שפורסם בגארדיאן, למשל)
    בפעמים הקודמות חיבלה ישראל בספינות עצמן ולא פגעה באנשים.
    שלטונות ישראל החרימו את כל המצלמות והטלפונים הניידים ולא מאפשרים גישה, אלא לחומר שישראל משחררת במינונים שמתאימים להם.
    עדויות רבות: של חברי פרלמנט, של הסופר הנינג מנקל, של הרופא מהארגון למאבק לא אלים נגד נשק אטומי (שאמר שהארגון שלו לא היה יוצא לפעילות כזו לו היו מעלים על דעתם תגובה כל כך אלימה של ישראל) – כל אלו מספרים על החרמת הנשק של מנקל, בצורת סכין גילוח, שילוחו לכלא, אחרי שנאסר והועבר ע"י חיילי ישראל לתוך ישראל בעוון שהיה בלתי חוקית בישראל, הועלה על מטוס ללא גרביים, מצלמתו, ניידו וכל ציודו נגנבו. חבר מפלגת השמאל, נורמן פך, הגיע לשדה התעופה בברלין עטוף בשמיכה שקיבל מאל על, אחרי שעות של אזיקה על הברכיים.

    והרשימה עוד ארוכה: אחרי כל זה, אבל, יחי הבורות, מציע לנו סיני פתר, בטח "איש שמאל ישראלי" לקנות את הסיפורים הללו.

    גם אם היתה התנגדות אלימה על הספינה, זו זכותו של כל צוות אוניה להתנגד לפלישה פירטית לפי החוק הבינ"ל.
    אבל אנחנו אפילו לא יודעים אם זה נכון, רק יודעים שסיני פתר מוכן לקנות את הסיפורים הללו, בניגוד לכל העובדות עד כה, בניגוד לחוק הבינ"ל ולהתנהגות ישראל שמדברת נגד הסיפור הזה.

    עוד סמולני שמתפכח? מחפש את שותפיו לפעילות בקרב הפלסטינים ולא מבין למה? הנה למה.

  12. דרור בל"ד

    כך נפתח מאמרו האחרון של סיני פתר: "מי שעלולים ללמוד את השיעור הלא –נכון, הם דווקא אלה המחפשים דרך להיאבק בכיבוש ובתוצאותיו, במצור האכזרי על עזה ובהשלכותיו על סיכויי הפיוס באזור.

    השיעור הלא –נכון הוא השיעור אותו הנחילו לנו אותם עשרות מבין נוסעי "המארמרה" שבחרו להתעמת עם חיילי הקומנדו הישראליים באלימות קשה".

    תחת הסיסמה האומללה `ציונים ואנטי ציונים מסרבים להיות אויבים` התקבצו השבוע ציונים ואנטי ציונים לשיעור גמרא בנושא מאבק אזרחי ובלתי אלים בכיכר המיועדת לכך. יש להניח כי סיני פתר הינו ממצטייני
    שיעור זה, דבר המתבטא במאמרו זה. אך סיני פתר נעדר משיעורים רבים אחרים, ובמקום לנסות להשלים אותם ולבחון את כל גווני ההתנגדות לסוגיה השונים, במקום להסיק את המסקנה המתבקשת מאירועי משט זה ומאירועים קודמים, במקום לתהות מדוע ישראל החליטה פתאום להקל את המצור הנפשע מעל עזה הנצורה, החליט להתבצר בעמדתו צרת האופקים והצדקנית להחריד (עד כדי חשד בציונות) ולשתף פעולה עם הגרועים שבאויבינו – ביבי ואהוד ברק.

    קל לראות כי סיני פתר מעולם לא פתח את ספרו של פרנץ פאנון – `מקוללים עלי אדמות`. אפילו דף אחד לא קרא מתוך ספר זה. ניתן להוכיח בקלות ( אפשר לשאול אותו נכון\לא נכון) כי מעולם לא קרא את ספריהם של עדי אופיר ואריאלה אזולאי, הדנים בסוגיית סוגי ההתנגדות השונים והשילוב הרצוי ביניהם. (ראו למשל: פעולת התיעוד כמעשה התנגדות).

    יותר מכל דבר אחר רוצה סיני פתר להוכיח, בעיקר לעצמו, כי הוא יפה נפש, כי הוא מתנגד לאלימות מכל סוג שהוא, שרק דרכו היא הנכונה (הנה, אפילו אבו מאזן אמר – מבלי להבין אפילו את הבוז הניכר מפניהם של פלסטינים רבים לשמע טענה זו), וכי צורות מאבק אחרות אינן משלימות את דרכו, אלא מנוגדות לה. אולי יופתע סיני פתר לגלות כי מתנגדים אמיצים אלו סללו את הדרך, נשכבו על הגדר, למען יוכל פתר להשתתף במאבק הבלתי אלים בסגנונו של אבו מאזן – שותף בהסכמה לטבח בעזה למען מטרות פוליטיות.

    אל תטעו. מדובר בצביעות, מדובר בהתחסדות, מדובר באי הבחנה בסיסית מהו תנאי מספיק ומהו תנאי הכרחי. האם רק התנגדות בסגנונם של אנשי IHH היא שתפרוץ את המצור ? בוודאי שלא. האם רק התנגדות בסגנונו של סיני פתר היא זו שתושיע? בוודאי שלא. שילוב כל סוגי ההתנגדות, שילוב מושכל בין גורמים רבים, תודעתיים, משפטיים, ולפעמים גם אלימים, הם אלו שיביאו, יחדיו, את המצור לסיומו.

    ומי יותר מכל מייחל למאבק לא אלים בסגנונו של פתר? ממשלת ישראל והעומד בראשה. את הליהוק במחזה "כולם היו משת"פיי" ניסח נתניהו בעצמו: הספינה (להלו:פעילי שלום) באה, נחסמת ע"י ארגון הטרור במאבק לא אלים כשלעצמו, מובלת לנמל אשדוד, והסחורה, כולל כמון וכוסברה, מועברת לעזה בפיקוחם המלא של שלטון הכיבוש. זהו קולוניאליזם נאור, מחזה אשר פתר בחר, מרצונו החופשי, להיות לו לבמאי ולתסרטאי, אולי גם לשחקן הראשי.

    אך במציאות, שלא כמו בתיאטרון, הדברים מתנהלים אחרת. במציאות לא זכו המשטים הרבים לעזה לתהודה העולמית לה מייחל סיני פתר. האשמה כולה מוטלת על ארצות אירופה, וכמובן על ארה"ב, אשר המשיכו גם הן להטיף למאבק לא אלים מבלי שנקטו את הפעולות המדיניות ההכרחיות לביטול המצור. איזו ברירה נותרה לפלסטינים כאשר כל המטיפים, סיני פתר ביניהם, לא מילאו את תפקידם במחזה הזוועה? מי אחראי לכך שישראל ממשיכה לשלוט בפלסטינים במשך 43 שנה ואין מי שנותן על כך את הדין? האם ישראל היא מעצמה כל יכולה, כמו סין או כמו ארה"ב, שהשתוללותה אינה ניתנת לריסון? אך אירופה ממשיכה לשתוק, ארה"ב וגרמניה ממשיכות לספק נשק, והפלסטינים ממשיכים לסבול.

    מאבק לא אלים בבילעין? האם פתר יודע מה הוא סח? האם הוא מודע לעובדה כי אילולי האינתיפאדה הראשונה, שם שולבו אלימות ודרכי התנגדות אחרות, לא היה איש מתעניין במאבק ה"לא אלים" בבילעין?

    ועניין אחרון. לא אתה תחלק ציונים לחנין זועבי. פרט לחלוקת רשמיה עם הישראלים, נאבקת חנין זועבי מאבק פוליטי ומשפטי בפורעים הציונים. מאבק זה אינו אלים כמובן, היות ולא זאת דרכה של בל"ד. דרך זו משלבת את כל סוגי ההתנגדות, ומתרגמת אותם לעשייה פוליטית.
    ההתנגדות של לוחמי החופש התורכים היא זאת שסללה את הדרך להמשך המאבק בדרכים לא אלימות. בזכותם יודע כל אדם, מקצה העולם ועד קצהו, כי יש מצור על עזה וכי חובת ממשלותיהם – איש איש וממשלתן – להסיר אותו. האם סיני פתר מודע לעובדה זו? האם יסכים, אפילו בינו ובין עצמו, להודות בכך? ע"פ התרשמותי ממאמר זה, עוד רחוק היום.

  13. דן

    מסכים עם כותב המאמר.

    ו-2 נקודות נוספות לחיזוק:

    -דבר ראשון, לזכור שדינו של מאבק אלים המונהג בידי הקורבנות עצמם (כלומר הפלסטינים) אינו כדין מאבק אלים מצד גורמים מבחוץ. העימותים בבילעין הם לא תמיד ברוח מהטמה גנדי, וזה בסדר. אני מוכן לקבל את הזכות של פלסטינים להחליט בעצמם אילו אמצעים הם רוצים לקחת לידיים (כל עוד אין פגיעה מכוונת באזרחים – כמו בירי הקסאם או בפיצוצי אוטובוסים), אבל זה לא לגיטימי שאנשים מבחוץ יבואו ויקחו חלק במעגל האלימות, כאשר לא הם ולא בני משפחותיהם יהיו אלה שיסבלו בטווח הארוך מהתוצאות. סולידריות מבחוץ חייבת להגביל את עצמה למאבק לא אלים.

    -לגבי ה"יעילות" של ההתנגדות האלימה על הספינה: הרבה עניין תקשורתי הושג, אבל עניין תקשורתי גם מתפוגג מהר. נוצר לחץ דיפלומטי על ישראל ואי אפשר להכחיש זאת – וישראל כבר מיהרה להכניס חלווה וממתקים לרצועה. אבל אם משקללים את היעילות צריך להכניס פנימה נזק לטווח ארוך: לא רק היכולת של דעת הקהל הישראלית להקשיב למבקרים מבחוץ נפגעה. גם החופש של המבקרים מבחוץ להתארגן בלי מאמצי ריגול מצד ישראל נפגע. האלימות על המרמרה פחות או יותר הכריחה את ממשלת ישראל לשגר סוכנים לתוך תנועת הסולידריות, לצותת לאנשים, ליירט אימיילים. כל עוד הסולידריות היא בלתי אלימה יכולנו להימנע מהרבה מזה.

  14. יריב מ

    אתה מציג כאן גישה מהסוג של "כשחוטבים עצים עפים שבבים", להבדיל אלף אלפי הבדלות, כן.

    בכל מקרה, דרכו של פתר קונסטרוקטיבית יותר, היא וקחת בחשבון, כפי שציין בחוכמה גם דן, את הטווח הרחוק והנורמות שאנו רוצים להשריש בדבר פיתרון קונפליקטים.

    בנוסף, התנגדות בלתי-אלימה עדיין יכולה להיות מאוד נושכנית, הרבה יותר מהמצב כעת. למשל נזק לרכוש של כוחות הכיבוש ומשטר האפלייה. מקרה גבולי בין אלימות לאי-אלימות, למשל, היה מצב בוא היו הפעילים זורקים חיילים מהסיפון לים. עוד איכשהו אפשר להבין התנגדות כזו. אבל דקירות בסכין ושימוש במוטות ברזל – מישהו מכם קיבל פעם לום לראש? – זו פעולה אלימה. לא טרור. בהחלט לא. לוחמת גרילה.

  15. דרור ק

    1. אני ישראלי. אני חי בביתי ובמדינתי. אני אתמוך בכל פעולה אלימה שתכליתה מניעת סכנה מאזרחי מדינתי. בעניין הזה אין פשרות. מי שינסה לפגוע בי, באזרחי המדינה שלי, או ינסה לערער את יסודותיה של המדינה שנבנתה פה בידי עמל לפני 6 עשורים, שהיא היחידה שמבטיחה את חירותו של העם היהודי, וגם שומרת על חירותם של המיעוטים החיים בתוכה, צריך לדעת שהתגובה תהיה קשה. אגב, אם אזרחי ישראל הערבים רוצים לדעת מהו קיפוח של זכויות אדם ואזרח, שידברו עם אזרחי תורכיה הכורדים.

    2. אני מאמין לחמאס, לחזבאללה, לממשלת סוריה ולממשלת איראן כשהן מכריזות על עצמן אויבות של "המשטר הציוני" (קרי ישראל). כיוון שכך, וכל עוד הגופים האלה אינם חוזרים בהם מהצהרתם, אני אתמוך בכל פעולה, עם אלימות או בלעדיה, שתכליתה להחליש את הגופים האלה. זה נובע מעיקרון ההגנה העצמית.

    3. מי שדואג לאזרחי עזה צריך לפעול למיגור שלטון חמאס. שלטון חמאס איננו דמוקרטי כפי שנטען מספר פעמים. שלטון דמוקרטי הוא שלטון שנבחר על-ידי הכפופים לו, אבל גם מאפשר קיום אופוזיציה, ביקורת אפקטיבית על השלטון, ובחירות במועדים קבועים. זאת ועוד – הטענה כי הפלסטינים בחרו לשלטון ארגון שהכריז על עצמו אויב של ישראל, פירושה הצטרפות של כלל האוכלוסייה הפלסטינית להצהרת האיבה. מי שטוען ששלטון חמאס הוא שלטון דמוקרטי אומר במשתמע שישראל רשאית לנקוט כל פעולה סבירה, כולל פעולות אלימות, כדי להחליש את אוכלוסיית עזה בהתאם לעקרון ההגנה העצמית.

    4. משטי "שלום" לעזה אינם דרך למיגור שלטון חמאס ואין בהם כדי לסייע לתושבי עזה. הם מהווים סכנה למדינת ישראל ולאזרחיה מעצם היותם מחזקים ארגון שהכריז על עצמו אויב של מדינת ישראל. לפיכך, פעולה ישראלית נגד משטים כאלה היא פעולה לגיטימית, גם בלב ים. מובן שישראל צריכה לנקוט שיקול דעת ומידתיות ולהימנע ככל האפשר מפגיעה בחפים מפשע, אולם ישראל ואזרחיה אינם אחראים למותם או לפציעתם של מי שהכריזו מלחמה נגדם במפורש או במשתמע.

    לכל האמור לעיל אין קשר לצורך הדחוף לפנות התנחלויות קיימות, להימנע מבניית התנחלויות חדשות, לנקוט זהירות מרבית לגבי יחסי יהודים וערבים בירושלים, לקיים דיאלוג עם כל גוף פלסטיני שוחר שלום, לקדם את היחסים עם מדינות ערביות שוחרות שלום, לחתור לקביעת גבול ברור למדינת ישראל ולקיים שוויון זכויות מלא לכל אדם ואזרח החיים בין גבולות המדינה ולקיים מדיניות שמסייעת לפליטים ולאוכלוסיות במצוקה ברחבי העולם. אלה הם אינטרסים ישראליים מובהקים שנובעים מהצרכים הקיומיים של המדינה ושל אזרחיה או מהערכים הנעלים שעליהם נוסדה מדינת ישראל ואשר מפורטים במגילת העצמאות שלה.

  16. דרור בל"ד

    מה זה רעיונות מקוצרים מדי? לי לא תמכור את הסבריך המיועדים לציונים הארורים. ישנו כיבוש 43 שנה ואתם עדיין מטיפים לפלסטינים איך לנהל את מאבקם? רוצים מאבק יהודי-ערבי משותף או רוצים לשחרר את פלסטין?

    העולם שותק כפי ששתק במלה"ע השנייה. לך תפגין עם שלטים של שלום עכשיו באושוויץ כשלנגד עיניך אנשים נשרפים יום יום. לא אתה ולא פתר מנסים בכלל להבין את דחיפות המאבק. פונים לציונים, מסבירים להם וסבורים שמה שלא עשו 43 שנה ייעשה ע"י שני מושיעי ההסברה, אתה ופתר.

    אז זהו, שלא. המאבק על דעת הקהל בישראל אבודה. לך תסביר את זה לחברים שלך שלא רוצים להיות אויבים. אני כן רוצה להיות אוייב, אני סבור כי אם הציונים לא יציעו פתרון הולם שיוביל לשוויון אזרחי מלא לתושבי עזה תוך 48 שעות משליחת תגובה זו, אין למשטר הציוני זכות קיום. לא יכול להיות שמדינה שמצהירה בריש גלי כי מצור על עזה הוא תנאי הכרחי לבטחונה תמשיך להיות לגיטימית. אין פה שום דבר להסביר, אין פה שום דבר לתקן, ואין פה שום דבר להציע. על הציונים לתת מענה לבעייה שיצרו, ואם אין להם פתרון, קיומם כאן לא לגיטימי.

    אתה ופתר מנסים לתפוס את החבל משני הצדדים. גם להכריז כי המשטר לגיטימי וגם להכריז כי אתם יפי נפש המתנגדים לכל סוג של אלימות. כשיאנסו את החברה שלך נראה אם תעמוד עם שלטים של שלום עכשיו ותפגין נגד האונס או שתבוא לאנס ותהלום בו עם לום לראש. זה המצב כרגע, ואתם מגינים על זכויות האנס ולא על זכויות הנאנס.

    ראה כאן על הטבח לצלילי המוסיקה הקלאסית שעשו הפורעים הציונים על הספינה, עוד בטרם בא ולו אחד מהמתנגדים, סכין בידו, רחמנא ליצלן, מתוך הבלוג "תיקון עולם" של ריצ`רד סילברסטיין
    http://www.richardsilverstein.com/tikun_olam/2010/06/10/idf-executed-mavi-marmara-victims/

    בעקבות דיון ארוך בבלוג שלו
    http://www.richardsilverstein.com/tikun_olam/2010/06/10/mavi-marmara-video-as-ammunition-in-the-battle-for-worlds-hearts-and-minds/

    כאן גם באתר בתורכית
    http://dunyabulteni.net/news_detail.php?id=117339

    תודה לאיריס חפץ שהביאה את הקישורים למה שמפריך את ההנחה האוטומטית של רוב אזרחי ישראל היהודים, שחיילי הצבא הישראלי התמימים "נקלעו למלכודת" או נפלו לאיזו פרובוקציה. רוצחים שמוציאים אנשים אחרים להורג, עושים את זה בדם קר לרוב ובאופן מתוכנן ולא בסערת רגשות. תודה גם לחנין זועבי שתיווכה בין המתנגדים ובין הפורעים הציונים והצילה חייהם של רבים, בינהם גם את חיי שודדי הים. כתבתי על כך באחת התגובות (וגם ריצ`רד סילוורשטיין כתב על כך). לו היה טורח פתר לקרוא היה מזכיר גם את זה. אבל זה לא נכתב בשיעורי הגמרא, זה נכתב רק בתקשורת הזרה.

  17. ציוני

    אבל זה לא העניין.

    בקישור הבא ניתן לראות את ה"סיוע ההומניטרי" שהי על הספינות או חלקן.

    האמת שבטרמינולוגיה החמאסית בהחלט מדובר בסיוע הומניטרי.
    זו התרבות,ברוך.

    http://www.terredisrael.com:80/wordpress/?p=22059

    ולא אוסיף.