נטל הסכסוך הישראלי-פלסטיני: תמונת מצב, 2010

שלמה סבירסקי

הסכסוך המתמשך מערער את היציבות הכלכלית, מכביד על התקציב, מגביל את ההתפתחות החברתית, שואב את מרבית האנרגיות של ההנהגה הפוליטית, מערער את הלגיטימציה של צה"ל ומבודד את ישראל בזירה הבינלאומית.

להלן כמה מן הנקודות העיקריות המוצגות במסמך:

  1. בגלל הסכסוך, המשק הישראלי מתמודד עם שני איומים: משברים עולמיים ומשברים עם הפלסטינים. בשל צירוף זה, בעשור האחרון (2008-2000) גדל התמ"ג לנפש בישראל פחות מאשר בארצות מזרח אסיה ומזרח אירופה, ובקצב דומה לזה של ארצות במערב. אלא שעל מנת להשתוות ברמת החיים לארצות המערב, על ישראל לצמוח בשיעור דומה לזה של מזרח אסיה ומזרח אירופה. הסכסוך עם הפלסטינים מקשה על כך מאוד.  
  1. ישראל מתגאה בדירוג האשראי שלה, אבל נתוני חברת דירוג האשראי פיץ' מראים כי היא נמצאת במקום ה-40 מכלל ארצות תבל. יתרה מזאת, למרבית הארצות המבוססות יש דירוג של AAA, בעוד שהדירוג של ישראל הוא A.
  1. בין 1989 ל-2010 קיבל משרד הביטחון תוספות ייעודיות להתמודדות עם הפלסטינים בסכום כולל של 45 מיליארד ₪, לערך (במחירי 2009) – סכום גבוה יותר מן ההוצאה התקציבית השנתית הכוללת של מערכת החינוך ושל מערכת ההשכלה הגבוהה גם יחד בשנת 2009.
  1. הסכסוך המתמשך מאלץ את ישראל שוב ושוב לבחור בין תותחים לחמאה: התרשים שלהלן מראה את היחס בין השינוי בהוצאה הביטחונית ובהוצאה החברתית, בחישוב לנפש, בעשור האחרון. בעקבות קיצוצי האינתיפאדה, ההוצאה החברתית לנפש ירדה במהלך כמחצית העשור אל מתחת לרמתה ב-2000. במקביל, ההוצאה הביטחונית, בחישוב לנפש, היתה גבוהה במהלך רוב העשור (למעט 2003 ו-2004, שבהן דעכה האינתיפאדה), משהיתה ב-2000. רק בסוף העשור גדלה ההוצאה החברתית לנפש יותר מן ההוצאה הביטחונית לנפש.

לקריאת הדו"ח המלא לחצ/י כאן

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. מוני יקים אנטיציוני

    השאלה היא באם מחזיקים את הסיכסוך על אש "קטנה" כדי לשמר את מערכות היחסים הבין מעמדיות על חפיפותן האתנית לאומית או ששימור
    הסיכסוך הינו "מכת טבע" ההופכת למעשה את המדינה הציונית לנטע זר
    במרחב המזרח תיכוני ???

  2. איזי גור

    יפי של ניתוח והצגת עובדות. אז מה?
    מי מבין מקבלי ההחלטות מתייחס לזה ומתחשב בזה?!
    שהרי ללא הצגת "אויב" שבגללו באים עלינו כל הרעות הללו- ניתן , למשל, לצמצמם את תקציב הביטחון ולהגדיל את תקציב החינוך והמשטרה. ואז, שומו שמיים, מה יהא על הברית הקדושה ביביהו -ברק אייוט?!

  3. אתי מלוד

    התמורות השליליות מהסכסוך לשני הצדדים לא מצדיקות דבקות

    במטרה, ישנן דרכים יצירתיות לשנות את את הגישה לסכסוך

    אחת מהן עשויה להוביל לדרך חדשה ושונה מזו המוכרת והנדושה.

  4. שור

    ולאור הנראטיב של הערבים והאנטישמים נראה שיישאר עוד 100 שנים, ללא קשר לשליטתנו ביו"ש.
    בהינתן מצב של סכסוך שנכפה עלינו (שכן הוא קיים בגלל שקיימת מדינה ליהודים), הרי כל שנותר לנו לעשות הוא לפעול למען רמת חיים גבוהה ופער חברתי נמוך.
    מספיק לחיות בסרט.

    שור

  5. עמית

    הניתוחים של דר` סבירסקי מאירי עיניים כתמיד.
    יש לנו שתי הבעיות בעיות משתלבות
    הבעיה האחת היא המשך כיבוש השטחים והמשמעויות החברתיות תקציביות נפשיות שנובאות ממנה.
    השניה מדיניות כלכלית ניאו-ליברלית, גם ללא השטחים ימשיכו מנהיגי ישראל להעביר את רכוש הציבור לאוליגרכיה, ולענות את העניים.