על אלי יונס והרקולסים אחרים

יוסי דהאן

אני קורא היום ב"גלובס" את מאמרו של דוקטור אבי נוב נגד הצעת החוק הפופוליסטית המופקרת והבלתי אחראית לטענתו להגביל את שכר הבכירים. לטענת נוב שכר הבכירים עלה בשל גלובליזציה, שינויים טכנולוגיים ותחרות על מנהלים איכותיים.  וסיבה חשובה נוספת מיוחדת שאותה מציין נוב זו החובה החוקית לפרסם את שכר חמשת בעלי השכר הגבוה ביותר, לדברי נוב, חוק זה "גרם לכך שמנהלים משווים את שכרם לשכר חבריהם, ומתקיימת תחרות פרועה להגדלת השכר. בהיעדר חקיקה כזאת, חברות רבות לא היו מפרסמות את שכר הבכירים, ו"הבעיה" היתה נפתרת לפחות בחלק". כלומר אליבא דנוב, הבעייה נובעת מהחובה לשקיפות ציבורית. זו טענה מוזרה מקפיטליסט אדוק, אידיאולוגיה המהללת את מעלת השקיפות כאחת ממעלות השוק החופשי. וכך על פי נוב, לו רק היו משחררים את יעקב פרי ואלי יונס מדיווח ציבורי על שכרם הוא היה צונח לקרקע. הנימוק המרכזי של נוב נגד הגבלת שכר הבכירים (למקסימום פי חמישים משכרה של העובדת בעלת השכר הנמוך ביותר) הוא שצעד כזה יגרום לכך שהמנהלים יפטרו את בעלי השכר הנמוך על מנת להגדיל את שכרם. ומי מר נוב יעשה את עבודתם של מקבלי שכר המינימום שיפוטרו, מי ינקה את רצפת בנק המזרחי ויגבה תשלומים על חשבונות חשמל,  יעקב פרי? אלי יונס?

הדיון על שכר הבכירים רציני קצת ומורכב יותר מזה שמתאר דר' נוב, שעל פי תמונת עולמו המנהלים הבכירים הם מין הרקולסים שמגיע להם כל מה שהם דורשים כיוון שהם יוצרי העושר הכלכלי. כל תאגיד כלכלי הוא ישות חברתית שתוצריו הם פרי שיתוף פעולה של אנשים רבים, אף אחד אינו היוצר הבלעדי או המרכזי של הכנסות התאגיד. יתרה מזאת, וניל לאוסון כתב יפה על סוגיה זו לאחרונה, קיימים מחקרים המצביעים על כך שיש יחס הפוך בין שכר מופקע למנהלים וביצועיה הכלכליים של החברה. צמצום הפער בין בעלי השכר השונים יוצר אמון ושיתוף פעולה ומגדיל את ההון החברתי של התאגיד וכתוצאה מכך את יעילותו.

בשנים האחרונות התפתחה תעשיית מחקר גדולה מאד העוסקת באושר, מחקרים מצביעים על כך שאנשים לא הופכים למאושרים יותר כאשר ההכנסה שלהם גבוהה מאד באופן יחסי. הכנסות מופקעות יוצרות מיעוט של בעלי הון המכתיבים את הדיון הפוליטי, את הסטנדרטים והסביבה בה אנו חיים בהם. צריך רק להסתכל על הקשר בין רדיפת הבצע של צמרת התאגידים הפיננסיים והמשבר הכלכלי העולמי שאנו נמצאים בו על מנת להבין חלק מההשלכות הללו.

ג' פ' מורגן הבנקאי מאבות הקפיטליזם האמריקאי אמר שלדעתו פערי השכר לא צריכים לעלות על פי 10, פער כזה מספיק לדעתו על מנת לגרום לבעלי השכר הגבוה להתאמץ. אם ניקח את הצעת החוק של שלי יחימוביץ' מי לכל הרוחות יכול להתלונן על 180 אלף שקל לחודש.

ועניין חשוב נוסף מדוע צריך להתייחס ברצינות לפערי הכנסות בחברה הוא אי השוויון. לאחרונה יצא לאור ספרם של Richard Wilkinson and Kate Picket ששמו Spirit Level. המחברים שניהם אפידמולוגים מציגים ממצאים מדעיים מתחום הבריאות המצבעים על הקשר ההדוק בין פערים בהכנסות ותחלואים חברתיים שונים. הם בדקו ממצאים מעשרים המדינות העשירות ביותר בעולם ובחמישים מדינות בארצות הברית, ומצאו שבמדינות בהן קיים פער הכנסות גדול מאד בין עשירים לעניים, מדינות כארצות הברית, פורטוגל ובריטניה, שיעור המחלות נפשיות, שימוש בסמים ואלכוהול, השמנה והריונות בקרב נערות היה גבוה יותר. כמו כן תוחלת החיים הייתה קצרה יותר והישגי התלמידים היו נמוכים יותר.לעומת זאת מדינות סקנדינביה ויפן שבהן פערי השכר הם מהנמוכים ביותר היו מדינות בעלות תוצאות חיוביות יותר באופן עקבי בפרמטרים השונים.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. נעמי

    שמעתי אותו דבר מבכיר בקופ"ח הוא דיבר על ת"א-יפו.

  2. דן

    מצטער מאוד, אבל החוק הזה הוא יפה בתור הצהרת כוונות – לא בתור אמצעי להקטנת פערים או להגבלת שכר הבכירים. החוק הזה רק ייתן למעסיקים תמריץ נוסף להעביר את בעלי ההכנסות הנמוכות לידי קבלני משנה. ואגב – מי שמנקה כבר היום את הרצפות בבנק מזרחי בכלל לא מקבל משכורת מאלי יונס ויעקב פרי, אלה מחברות כוח אדם, ולכן החוק של יחימוביץ` ממילא אינו חל עליו. הבעייה היא שהחוק יעודד מנהלים להעביר עוד ועוד תפקידים לידי קבלני משנה, וזה כבר מסוכן.גם ככה נפערת בשוק העבודה הישראלי תהום עמוקה – בין עובדי קבלן לעובדים "רשמיים", בין עובדי "דור א`" ל"דור ב", ועוד כהנה וכנה הבחנות… מה אתם רוצים? להגיד לאלי יונס שיוכל לשמור על שכרו אם יעביר גם את עובדות הדלפק בבנק לידי חברות קבלן??

    את הרעיונות הרציניים להתמודדות עם הבעייה אפשר למצוא, למרבה האירוניה, דווקא במקומות שעד לא מזמן לא רצו לשמוע על הנושא – במשרד האוצר, בבנק ישראל, ובקרב רגולטורים של שוק ההון. הם מעלים שורה של הצעות: מדרגת מס חדשה על הכנסות גבוהות במיוחד, אי הכרה במשכורות גבוהות מאוד כהוצאה מוכרת לצרכי תשלום מס חברות, וכמובן חיוב חברות בורסאיות להעמיד את שכר הבכירים להצבעת בעלי המניות (עם כל הכללים להגנה על מחזיקי מניות מיעוט).

    העניין הוא שבמשרד האוצר ובגורמי השלטון האחרים רק מדברים על ההצעות האלה כדי לחסום את ההצעה של יחימוביץ. הם גם מצליחים: הרעיונות נשמעים הגיוניים, ואף אחד לא שם לב שרק מדברים עליהם ולא מקדמים אותם… התסריט הוורוד ביותר הוא לחייב אותם ליישם את הרעיונות האלה ובתמורה לוותר על חוק ה"פי 50" של יחימוביץ. הלוואי עלינו.

    ועניין אחרון: כדי באמת להעלות את השכר של מנקי הרצפות יש רק דרך אחת, הדרך של עמיר פרץ: להפסיק להתעסק בחקיקה קוסמטית ופשוט להעלות את שכר המינימום.

  3. משה

    ולראיה, גם אתה משתמש בו כשאתה מאיים בתסריטי אימה על מסות של עובדים שיאבדו את מעמדם ויעברו להיות עובדי קבלן.

    ראשית, עם סוגיית עובדי הקבלן יש התמודדות כבר כיום דרך החוק המחייב להפוך עובדים לקבועים לאחר 9 חודשים או לפטרם. בבנקים במיוחד, בהם תהליך ההכשרה ארוך ויקר גם בדרגים הנמוכים (לדוג` – בבנק פועלים אפילו מוקדנים טלפוניים נדרשים לעבור קורס הכשרה של חודש במרכז ייעודי של הבנק), לא יוותרו כל כך מהר על הידע והניסיון ולא יוציאו החוצה עובדים מיומנים.
    מעבר לכך, כבר כיום הועדים בבנקים הם מהחזקים במשק, כך שלא הייתי מאבד שינה בגלל המחשבה על שינוי סטטוס דרמטי שם.

    לגופו של עניין, הפיתרון הקל והמהיר מבחינת המנהלים המשתכרים שכר מופקע הוא דווקא הוצאה של עצמם מחוץ לחברה – ועבודה לפי חשבונית שתונפק ע"י עסק עצמאי משלהם. קרי – מעבר לסטטוס של מכירת שירותי ניהול. כך התשלום המופקע לא יירשם כמשכורת בחברה המשלמת, ובחברה המקבלת – בה המנהל הבכיר הוא הבעלים – יהיה מדובר ברווחים ודיווידנדים, ושוב לא בשכר על עבודה, לכאורה.

    למצוא פרצות תמיד אפשר. יש במדינת היהודים הרבה מאוד עורכי דים ורואי חשבון שיודעים וידעו גם בעתיד לחלץ את מנכ"לי החברות בעלי השכר המופקע מכל תשלום מס חדש. כבר כיום הם מוצאים פרצות כדי לצמצם מאוד את תשלומי המס הקיימים, גם לחברות וגם למנהלים.

    השאלה היא לאן נושבת הרוח. וההבדל הגדול בין הצעות משרד האוצר להצעה של שלי יחימוביץ, הוא ברוחות השונות. משרד האוצר נוטה לטובת מקומות העבודה העתידיים של בכיריו, ושלי יחימוביץ נוטה לטובת מצביעיה בקלפי. אני אישית, מעדיף את הבוחרים בקלפי, פשוט כי זה שיוויוני יותר מלדאווג לחבורה מצומצמת של 1000 איש שכבר כיום נהנית מתנאים מגוחכים על חשבון המיסים שלי, ואני לא רואה סיבה להמשיך ולרפד את דרכם.

  4. איתי

    אולי יש צדק בטענה של נוב בקשר לפרסום השכר. פרסום רבעוני של רווחים מביא לנטילת סיכונים בטווח הקצר. התחרות שכביכול התפתחה בשוק ההון בעקבות הנתונים, כשכל מנהל השקעות היה צריך להראות רווחים הולכים וגדלים כל הזמן, היא אחת הנאשמות המרכזיות במשבר הכלכלי. החוק עצמו לא ישים – המנהלים פשוט יעבדו בתור עובדים חיצוניים, יוציאו קבלות ויקבלו מה שידרשו. מיקוד חוץ בהפוכה. אולי כשדירקטורים בחברות ציבוריות יהיו באמת דירקטורים, דברים כאלה לא יעברו. קרנות הפנסיה צריכות להתחיל לעבוד כמו שצריך.

  5. רובין הוד

    הגיע הזמן שדירקטורים יכנסו לכלא. על יונס המגעיל יש הרבה שאומרים שהוא מנהל טוב, אבל על פרי יש קונצנזוס שהוא דופק כל מה שהוא נוגע בו, אני לא מבינה למה מי שמאשר תשלום מופקע לפרי לא נכנס לכלא. בנוסף אותם מנהלי תיקים שלוקחים את הכסף שלי ונותנים למושחתים צריכים מהר להזרק לכלבים.

  6. אליקים

    שלום

    המדינה הזאת חולה!
    מה שאתה מציג, זה אחד מתופעות הלוואי שלה.

    אתם יודעים יפה מאוד, מה מקור המחלה ומאין נובעים תחלואיה.
    (בניגוד לרופאים שלא תמיד יודעים).
    אז מה אתם מיתממים, אולי תתחילו להתעסק בבעיה האמיתית!
    אבל לא, אנחנו חייבים להראות כמה חכמים אנחנו,
    כמה אינטליגנטים, כמה אינטלקטואלים.

    רופא טוב מטפל במקור המחלה.
    מי שמתעסק בתופעות הלוואי שלה, הוא רופא גרוע…

  7. אליקים

    שלום

    המדינה הזאת חולה!
    מה שאתה מציג, זו אחת מתופעות הלוואי שלה.

    אתם יודעים יפה מאוד, מה מקור המחלה ומאין נובעים תחלואיה.
    (בניגוד לרופאים שלא תמיד יודעים).
    אז מה אתם מיתממים, אולי תתחילו להתעסק בבעיה האמיתית!
    אבל לא, אנחנו חייבים להראות כמה חכמים אנחנו, כמה אינטליגנטים, כמה אינטלקטואלים.

    רופא טוב מטפל במקור המחלה.
    מי שמתעסק בתופעות הלוואי שלה, הוא רופא גרוע…

  8. אליקים

    שלום

    המדינה הזאת חולה!
    מה שאתה מציג, זו אחת מתופעות הלוואי שלה.

    אתם יודעים יפה מאוד, מה מקור המחלה ומאין נובעים תחלואיה.
    (בניגוד לרופאים שלא תמיד יודעים).
    אז מה אתם מיתממים, אולי תתחילו להתעסק בבעיה האמיתית!
    אבל לא, אנחנו חייבים להראות כמה חכמים אנחנו, כמה אינטליגנטים, כמה אינטלקטואלים.

    רופא טוב מטפל במקור המחלה.
    מי שמתעסק בתופעות הלוואי שלה, הוא רופא גרוע…