• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

משהו רע קורה בישראל

חיה נח

בשנה האחרונה השתלטה קק"ל, בחסות כוחות משטרה כבדים, על אדמותיהם של בדואים בנגב. בקרקעות אלו נשתלו אלפי עצים על פני עשרות-אלפי דונמים. התלונות במשטרה בסופו של יום היו כנגד הבדואים: נגד נורי אל-עוקבי שהעז לעמוד מול הכוחות הכבירים הללו הוגשו 40 כתבי אישום; אתמול נעצרו 17 מבני טלאלקה בטענה שהשחיתו רכוש מדינה. בדואים, אשר להם תביעות בעלות על קרקעות, הפכו בין לילה לנטולי מעמד וכמעט נטולי קניין. הדבר המטריד הוא שיתוף הפעולה של קק"ל עם המשטרה והחסות הניתנת לפעולות אלו על ידי התקשורת. במהלך כל השנה כלי התקשורת לא התעניינו בנעשה, אלא כאשר היו פצועים ועצורים. לעומת הסיקור המאסיבי לו "זוכים" הבדואים במקרים אלו, הפגנה שקטה שנערכה בלב תל אביב ובאה להתריע על פעילות קק"ל עברה בשקט, או אולי נכון יותר לכנות זאת תוך התעלמות תקשורתית – אף לא מלה על ההפגנה הראשונה של 500 בדואים ויהודים בלב המטרופולין. האם ישנה דוגמה נוספת להפגנה בסדר גודל שכזה, אשר היתה עוברת מעל לראשי התקשורת? כנראה שלא. להוציא את הטלוויזיה החברתית וכתבת חרוצה של גלי צה"ל, ההתעלמות היתה מוחלטת. למרות פניות רבות, התקשורת אף מתעלמת מכך שקק"ל אינה פועלת בהכרח על פי תוכניות מאושרות בנטיעותיה. כנראה שאין עניין בציבור לכך שהמשטרה נותנת חסות לפעילות קק"ל ואינה מאפשרת מחאה שקטה ובלתי אלימה במקום. פניות לשר המשטרה נענו באדישות מה. אתמול הגדילה התקשורת לעשות. בערוץ 10 שודרה כתבה חד-צדדית, טוטליטרית משהו, לקוחה הישר משולחנו של דובר המשטרה. כך היה גם בוויינט, בכתבה שלא נתנה פיתחון פה לאיש מהאנשים של משפחת טלאלקה או נציגיהם. מה תפקידם של הכתבים במקרים שכאלו? מה ההכנות שהם עושים לכתבה שכזו, למי נותנים את זכות התגובה, מי המרואיינים בכתבה? במקרה זה רואיינו יונתן דנינו מפקד המרחב, חיים אוליאל מנהל המחוז בקק"ל ונראתה ההכנה לפעולה שהציגה את ה"פושעים" שהמשטרה באה לתפשם "על חם" באשמורת הבוקר האחרונה. אגב, השעה שנבחרה לכך, האלימות שבה נעשו המעצרים, מאות השוטרים שהשתתפו בפעולה, הנזק לרכוש, שלא לדבר על הנזק הנפשי שנגרם לילדים, הנשים והקשישים במקום – לא הוזכרו וכנראה אינם מעניינים את דוברי התעמולה המשטרתית. מה אנו למדים מכך? זה מלמד שאנו על סף תהום והולכים אליה בעיניים פקוחות לרווחה. התקשורת שאמורה לעמוד על משמר הדמוקרטיה הפכה לשופר תעמולה של דוברים ממשלתיים שונים. יש "הצגה" של דוברי המשרדים השונים, במיוחד דוברי משרד הביטחון, הצבא, המשטרה וכו'. זכותנו כאזרחים לתגובה, להצגת העמדה שלנו נעלמה כלא היתה! אין כמעט תקשורת בישראל, רוב רובה של התקשורת חוטאת לתפקידה ומהווה שופר בידי השלטון. התקשורת מגוייסת לאינטרסים כלכליים, תעמולתיים ולאומיים. איך קוראים לשלטון שהגיע לכך? מה זה אומר עלינו? לכם הפתרונים.   חיה נח, מנכ"לית פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי

תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם: