בין הק' של אלוקים לק' של ארקדי
תני לי לראות, את בטוחה שיש כאן ק'?
גיבורו הכל-יכול והעצבני של התנ"ך נקרא בפיהם של חילונים בוגרי מערכת החינוך הממלכתי אדוני או אלוהים. בחוג המשפחה, אצל ידידיו הדתיים, נקרא ה' צבאות בשמות חיבה: השם יתברך, אלוקים או אדושם. לכן היה משהו צורם בחזרות של בתי בת השש על תפקידה בטקס קבלת ספר בראשית לקראת סיום כיתה א':
"בְּכָל מָקוֹם בְּכָל פִּנָּה קוֹרְאִים יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל תּוֹרַת אֱלֹקִים שֶׁנִּתְּנָה מִפִּי אֵל".
אבל הילדה צדקה: בבית הספר הממלכתי של בתי איבד בורא עולם ה' וקיבל במקומה ק'. מילא, מרגיע אבא את עצמו: אז מישהו הושפע קצת מאווירת היידישקייט וקצת שינה ניסוחים, בכל זאת זה בית ספר חילוני למהדרין.
ביום הטקס הילדה נרגשת, מוודאת שוב ושוב שבאמת גם אמא וגם אבא וגם סבתא יגיעו בדיוק בחמש לבית הכנסת. שם, כבר עומדים הילדים בחולצות לבנות בשורות מסודרות. קשה שלא לתהות להיכן נעלם הסדר המופתי הזה בשיעורי החשבון והעברית שהזדמן לי להציץ בהם במשך שנת הלימודים. במשך השעתיים הבאות התנהל טקס שכמוהו לא זכור לי לא מתקופת בית הספר שלי ולא ממה שעברו שני בני הגדולים לפני שנים ספורות.
לשירת "וטהר לבנו בתורתך" הילדים פורצים אל מרכז בית הכנסת, ליד התיבה הם פוגשים את הרב המנהל את שיחת החימום המורכבת ממשפטים שהתלמידים משלימים בהם בקול רם את ההברה האחרונה:
היום אנחנו הולכים לקבל את התו___
בספר התורה תקראו דברים מיוח___
תקראו דברים חשו___
מהסיפורים נלמד איך מתנה___
ועושים מעשים טו___
בשלב זה הרב פונה אל ארון הקודש, מוציא משם ספר תורה ועורך הקפה אחת לשירת "שישו ושמחו בשמחת תורה" וניהול הטקס עובר סוף-סוף למורה. להורים העומדים ומצלמים בקדחתנות אין ממש יכולת להתעמק במסרים אבל איכשהו נראה שעכשיו, בניצוחה של מורה חילונית בחינוך הממלכתי, ייראה הטקס קצת פחות ביזארי.
אז זהו, שלא.
לשאלה המטפיזית-אונטולוגית הגדולה המפלגת את האנושות: האם יש אלוהים, ניתנת תשובה חד משמעית בשורות הפתיחה של המסכת:
המורה: הָבָה נִסְתַּכֵּל לַשָּׁמַיִם – לַשְּׁחָקִיםמִי בָּרָא אוֹתָם?
הילדים: אֱלֹקִים
המורה: וְאֵת הָאָרֶץ הַזֹּאת הַטּוֹבָה כֹּל כָּךְ מִי בָּרָא?
הילדים: הַשֵּׁם יִתְבָּרךְ
הטקס נמשך די זמן כדי לתת לכל ילד שורה או שתיים בדקלום, כשהרצף נקטע בריקוד בנות עם מטפחות וריקוד בנים כשהם עוטים עליהם "טלית קטן" עשוי נייר, ומבצעים תנועות ריקוד חסידי. מי שכתב את הטקסט לא החמיץ את ההזדמנות להוסיף עוד כמה קביעות עבור הילדים לשנן ולדקלם, ועבור ההורים לצלם ולהראות לסבא וסבתא:
ילד א': מֵאָז מַעֲמָד הַר סִינַי מַקְפִּידִים בְּנֵי עַמֵּנוּ עַל לִמּוּד תּוֹרָה
ילד ב': מַדּוּעַ חָשׁוּב לִלְמֹד תּוֹרָה?
ילד ג': בַּתּוֹרָה כְּתוּבִים חֻקִּים וּמִצְווֹת
ילד ד': הַתּוֹרָה מְסַפֶּרֶת כֵּיצַד הָפַכְנוּ לְעַם, לְעַם יִשְׂרָאֵל
ילד ה': בַּתּוֹרָה כָּתוּב שֶׁאֱלֹקִים הִבְטִיחַ לַאֲבוֹתֵינוּ אֵת אֶרֶץ כנען – הִיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
הורה לשלושה ילדים במערכת מורגל כבר להטפה דתית או פוליטית בבית הספר, אבל המרכיב המפתיע אפילו לבעל הניסיון הוא היחס לספר עצמו כאביזר מאגי.
ילד א': אָנוּ כֻּלָּנוּ בְּשִׂמְחָה וְאוֹרָ
נִנְהַג כָּבוֹד רַב בַּתּוֹרָה
ילד ב': חֻמָּשׁ חומשי קָדוֹשׁ הוּא לִי
אֶלְמַד בּוֹ בְּכַוָּנָה
אסגרהו בִּנְשִׁיקָה
כדי להבטיח שהיחס לספר כאל קמיע לא ישכח חלילה הרי שפרט לספר בראשית, עטוף בקטיפה, מקבלים הילדים באותה אריזת פלסטיק גם ספר תהילים קטנטן (70X55 מ"מ). גודל האותיות אינו מאפשר קריאה שוטפת לאדם מבוגר קל וחומר לילד ומה שברור וזוהר מהכריכה הוא ההקדשה:
ספר תהילים
לשמירה ולסגולה
באדיבות
ארקדי גיידמק
Arkadi Gaidamak
לזכותו
ולזכות בני ביתו
מוגש על ידי
צעירי אגודת חב"ד
בסיום הטקס שאלתי את בתי למשמעותם של כמה משפטים אותם קראה בקול רם, כדוגמת "דֶּרֶךְ אֶרֶץ קָדְמָה לַתּוֹרָה" או "דִּבְרֵי תּוֹרָה מִפָּז יְקָרִים". הילדה לא ידעה מהי "דרך ארץ" או "פז", חלק הלימוד שבטקס היה שינון טכני של הברות חסרות משמעות. מה שעבר ובעצמה רגשית רבה הוא ההכרה שיש אלוהים, הוא נתן לנו תורה (משהו המשלב ספר חוקים עם מנורת ג'יני) ושהדתיים בבית הכנסת יודעים איכשהו מה צריך לעשות איתה.
הקביעה ש"התיאוריות הליברליות הורסות את מערכת החינוך" היא פנינה מהגותו של שר החינוך, שזכתה לאינסוף טוקבקים מהללים. מה שמעטים מאיתנו מעזים לחשוב עליו, הוא מה נכנס לוואקום שמשאירות אחריהן "התיאוריות הליברליות" המשוקצות.
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
כאן אין אמצע .
או כםפרה מוחלטת והתנתקות מ- 3000 שנות הסטוריה והכול כאילו מתחיל בציונות או פולחן פגנוי בנוסח לרקוד עם כוכבים.
בית ספר חילוני למהדרין ? מי הגדיר אותו ככה? ההגדרה היא בית ספר ממלכתי . בהחלט יתכן שאתה מעונין לתת לילדיך חינוך חילוני למהדרין וזה כמובן לגיטימי . אבל על פי כל המחקרים רוב הישראלים מגדירים עצמם בבעלי זיקה למסורת . חילוניים למהדרין הם מיעוט בחברה שלנו. נכון בעשורים הראשונים המיעוט הזה השתלט על הרוב וקבע כי בית הספר הממכתי יקנה חינך חילוני . אולם אם זה עלה בקנה אחד עם הרצון של מרבית ההורים בבית הספר ?
"אללה יוסתור".
מסתבר שהאופנה האחרונה היא להפריד בין שתי האותיות של המילה "אל", או להמיר אחת מהן ב-ק`, ולקרוא לו "קֵל". ואם ככה, סליחה, קללה יוסתור.
שבנות רקדו בנוכחות בנים!
אני מקוה שריקוד זה צולם היטב בכל המצלמות שהיו שם, כי עוד כמה שנים ריקודים כאלה יהיו מוצג ארכיאולוגי שווה ערך.
אם ד"ר גבי אביטל הוא המדען הראשי של משרד החינוך, ופוסל את האבולוציה, הרי חייבת להיות סיבה אחרת להימצאותנו כאן. היקום שונא ואקום http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1151469.html
כמי שלמד בבית חינוך לילדי עובדים, מוסד חילוני למהדרין, נושא אני מזה למעלה משבעים שנה חוב של תודה למורי החילוניים , על שידעו לחשוף לפני את צפונוניו הנפלאים של הספר ולימדו אותו לאהוב את המסרים שיש בו.
ילדיי עדיין זכו להכיר את יופיו של אוצר החוכמה והאנושיות שבו.
אך נכדיי וניניי, לא זו בלבד שאינם מכיירים את התנ"ך. אין שום דרך ושיטה להביא אותם לידי הכרות ,ולו גם בסיסית. .
את ה"תודה" על כך יש להעניק לכל המיסיונרים למינהם ובראשם לחב"ד.
אך מעבר לכך, ההתרבות המהירה של המגזר הדתי-חרדי, יביא לכך שבעוד שנים לא רבות, הם ישלטו במדינת היהודים ויכתיבו את חיי תושביה.
מי שיסע מכאן לאיראן , או שיגיע לכאן משם, יבחלין רק בהבדל אחד. לגברים שבכאן ישתלשול ציציות מבעד למכנסיים.
אז מה הפלא שנכדיי נערכים להגר מכאן.
הילדים שלנו הנאלצים לסבול כל מיני טכסי ממבו ג`מבו וכנסים לרידוד האינטליגנציה תוך מלמולי קטכיזם מסיונרי נענשים בשל חטא שחטאנו כולנו. כאשר יכולנו עוד להאבק על הדרישה להפרדת הדת מהמדינה, קשקשנו על קצת אידיקייט ומסורת. כאשר יכונו להאבק להקמת מדינה חילונית דמוקרטית רצינו מדינה יהודית וחיםשנו נביאי שקר שיספרו לנו כי היא גם יהודית וגם דמוקרטית. את כל תחומי החיים הולכת ומכסה הדת כחול המכסה את נאות המדבר ואני שותקים ולא עושים דברובאמת למה לא למסור את ילדנו למסיון היהודי כדי שיפכו לא לבני אדם תרבותיים אלא לעגלים הגועים לאלוקינו שבשמים
רוב היהודים בוחרים מזה אי אילו דורות שלא להכפיף עצמן/ם להלכות ורבנים. בלבול "המסורתיות" משרת את נסיונות דחיפת הלכות אלו או אחרות לחיי היהודים החופשיים [מהלכות, לפחות]. סביר בעיני שהטפשת דעת הילדים – באמצעות חבלה בידיעת הקריאה – יכולה בעיקר לחזק בלבול זה בין איזה מסורתיות רגשית בעיקרה, לבין שיתוף פעולה אומלל עם רבנים.
ולכל מי שמעונין – אני עדה כשכנה להפקעת אולם בית ספר ממלכתי בגבעתיים, במהלך חופשת הפסח, לטובת כמה חבד"ניקים שעורכים דוקא שם סדר ע"פ טעמיהם [היינו, כולל תועבת הדרת הנשים, בתוך מבנה של מוסד ממלכתי]. אם יד למישהו רעיון מה ואיך עושים נגד זה, אשמח לקרוא באתר זה.
כיתבה מעולה ממש כל הכובד!
בבקשה חתמו על העצומה נגד גדעון סער.
http://www.atzuma.co.il/hinuh/
איזי גור, אני שמח שהצטרפת לאלה שלא אהבו את הסיפור המטורף (מבחינה חינוכית אני מתכוון כמובן) שהביא יורם שורק – ובצדק, מה גם שהזכרת לטובה את בית חינוך, כפי שהוא נקרא בקיצור בפי כל. אכן רוחו היתה חילונית ולא למהדרין (?!) אלא רדיקלית, מובהקת אם תרצה. אבל נראה שעד שאני הגעתי אליו, לא הרבה שנים אחריך בוודאי, התחלפו בו כמה מורים. כי שום מורה שלי כולל המורה המעולה לתנ"ך בבית חינוך תיכון איש משכמו ומעלה שהרשה לעצמו לצקת תוכן מעולה ללמידה והקדיש כמה שעורים בכיתה שלא על פי תוכנית הלימודים הרגילה לספר תהילים, למסה שהתפרסמה אז באוניברסיטה העברית על "צדיק ורע לו". אני לא מצליח להתחבר אל תודתך למי שלימדו לראות בתנ"ך את צפונותיו הנפלאים ולאהוב את המסרים שבו. גם אינני מוצא בו אוצר חוכמה ואנושיות (מושג שבא לעולם מאות רבות של שנים מאוחר יותר). כלומר משהו ש כ מ ס י ר ת ו אז וללא כל שינוי הבנה וניתוח אפשר לקבל ה י ו ם , על קרבו ועל כרעיו. אבל אני רוצה שיתייחסו אליו כאל ס פ ר ו ת ק נ ו נ י ת שצריך תחילה להכיר אותה כמות שהיא, ואחר כך להתייחס אליה באמצעים ובידיעות ובלמידה תוך ניתוח וחקר בשיטות של היום. בראש וראשונה לדעת כי מתוארת בו חברה שבטית לפני ובתוך מלכות שתחילתן לפני אלפי שנים כלומר בעידן שאין בו שום דמיון לזמננו אנו.
כפי שכותב אמינוב לכך אי אפשר להגיע בשיטות ממבו ג`מבו לרידוד האינטליגנציה. אבל לדעתי אף פעם לא תיעלם האפשרות להחזיר את השפיות ואת החילונות ההומניסטית לחינוך. הבעיה אינה תלויה באנשי חשכנות, בערות, גניבת דעת. הם אמנם מיסיונרים אבל אינם מלמדים באופן שיטתי, בוודאי לא תנ"ך, בחינוך הכללי. הבעיה היא פוליטית: מחד לא קשה להבין מדוע מתקשר הימין המדיני, והחברתי (!), אל אינדוקטרינציה מעין דתית, זאת כידוע לא הפעם הראשונה בהסטוריה וכנראה גם לא האחרונה. מאידך, תהליכים עמוקים של שינוי חברתי חלים בעשרות השנים האחרונות וסוחפים אותנו אחורנית, לא אל הציונות אלא לק"ק שאבד עליהן הכלח, מאז באה לעולם הלאומיות היהודית.
חידוש לא מרנין הוא שחייבים אנשים חילוניים להגיע אל בית הכנסת, במצוות בית הספר, האם אי אפשר להתנגד? בוודאי לא חובה במערכת החינוך הכללית לקבל מתנה מגידמק באמצעות משוגעי חב"ד דווקא.
יאללה חילונים, תתארגנו תתאגדו. הזמן לא יעשה את שלו אם אנחנו לא נעשה את שלנו…
בשיא הרצינות , ככה אומרים בחצרות מסוימות "אליהו"
אסור להגיד – אל אז אומרים – קל
אסור להגיד – יה אז אומרים קה
וכיו"ב וכולי
בפרשת השבוע שחלף קראתי עם ילדיי על "העם הנצמדים
לבעל פעור" ואכן זה העם……
איזי גור, אני שמח שהצטרפת לאלה שלא אהבו את הסיפור המטורף (מבחינה חינוכית אני מתכוון כמובן) שהביא יורם שורק – ובצדק, מה גם שהזכרת לטובה את בית חינוך, כפי שהוא נקרא בקיצור בפי כל. אכן רוחו היתה חילונית ולא למהדרין (?!) אלא רדיקלית, מובהקת אם תרצה. אבל נראה שעד שאני הגעתי אליו, לא הרבה שנים אחריך בוודאי, התחלפו בו כמה מורים. כי שום מורה שלי כולל המורה המעולה לתנ"ך בבית חינוך תיכון, איש משכמו ומעלה, שהרשה לעצמו לצקת תוכן מעולה ללמידה, והקדיש כמה שעורים בכיתה שלא על פי תוכנית הלימודים הרגילה לספר תהילים, למסה שהתפרסמה אז באוניברסיטה העברית על "צדיק ורע לו", לא לימד כפי שאתה מתאר. אני לא מצליח להתחבר אל תודתך למי שלימדו לראות בתנ"ך את צפונותיו הנפלאים ולאהוב את המסרים שבו. גם אינני מוצא בו אוצר חוכמה ואנושיות (מושג שבא לעולם מאות רבות של שנים מאוחר יותר), כלומר, משהו ש כ מ ס י ר ת ו אז וללא כל שינוי הבנה וניתוח אפשר לקבל ה י ו ם , על קרבו ועל כרעיו. אבל אני רוצה שיתייחסו אליו כאל ס פ ר ו ת ק נ ו נ י ת שצריך תחילה להכיר אותה כמות שהיא, ואחר כך להתייחס אליה באמצעים ובידיעות ובלמידה תוך ניתוח וחקר בשיטות של היום. בראש וראשונה לדעת כי מתוארת בו חברה שבטית לפני ובתוך מלכות שתחילתן לפני אלפי שנים כלומר בעידן שאין בו שום דמיון לזמננו אנו.
כפי שכותב אמינוב לכך אי אפשר להגיע בשיטות ממבו ג`מבו לרידוד האינטליגנציה. אבל לדעתי אף פעם לא תיעלם האפשרות להחזיר את השפיות ואת החילונות ההומניסטית לחינוך. הבעיה אינה תלויה באנשי חשכנות, בערות, גניבת דעת. הם אמנם מיסיונרים אבל אינם מלמדים באופן שיטתי, בוודאי לא תנ"ך, בחינוך הכללי. הבעיה היא פוליטית: מחד לא קשה להבין מדוע מתקשר הימין המדיני, והחברתי (!), אל אינדוקטרינציה מעין דתית, זאת כידוע לא הפעם הראשונה בהסטוריה וכנראה גם לא האחרונה. מאידך, תהליכים עמוקים של שינוי חברתי חלים בעשרות השנים האחרונות וסוחפים אותנו אחורנית, לא אל הציונות אלא לק"ק שאבד עליהן הכלח, מאז באה לעולם הלאומיות היהודית.
חידוש לא מרנין הוא שחייבים אנשים חילוניים להגיע אל בית הכנסת,במצוות בית הספר, האם אי אפשר להתנגד? בוודאי לא חובה במערכת החינוך הכללית לקבל מתנה מגידמק באמצעות משוגעי חב"ד דווקא.
יאללה חילונים, תתארגנו תתאגדו. הזמן לא יעשה את שלו אם אנחנו לא נעשה את שלנו…
בית ספר ממלכתי זאת אומרת בית ספר שמלמדים בו מקצועות ליבה, ולא מכניסים אמונות אישיות לתלמידים בניגוד לבתי ספר דתיים , חרדים וערבים. הרצון של ההורה לא משנה, אלא מה שהעקרונות של הבית ספר. אני יכול לרשום אל ילדי לבית ספר ערבי ולרצות שילמדו בו ציונות? לא. זה מהות הבית ספר ולכן לא אתקרב לשם. לכן מי שרוצה שילמדו את הילד של להאמין באלוהים לא יכול לצפות מבית ספר ממלכתי לעשות זאת.
בבית ספר ממלכתי כל אחד יכול ללמוד, חילוני, דתי , חרדי, ערבי, בניגוד לבתי ספר אחרים שבהם יכולים ללמוד רק מי שמשתייך למגזר, ומסיבה אחת בלבד – שלא מלמדים לאמת אחת.
בבית ספר ממלכתי לא לגיטמי ללמד ילדים להאמין באלוהים. באותה מידה שגם לא לגיטמי ללמד אותם לא להאמין באלוהים ולהיות אתאיסטים,זה לא תפקיד בית הספר לעסוק בנושא הזה.
ולכן ללמד שיש אלוהים – זהו בהחלט נוגד את עקרונות בית הספר הממלכתי, אם רצון ההורים שהילד יאמין באלוהים הם יכולים בכיף לחנך אותו לזה בבית שלהם, או אפילו לשלוח אותי לבית ספר בהתאם.
אבל בית ספר ממלכתי לא נועד החדיר אמונה באלוהים לתלמידים, לא משנה מי מיעוט ומי רוב במדינה.
מה שכן… אם תרצה להכנס לפרטים.
הסקרים(לא מחקרים, זה לא פיצוח אטום) הראו שיש 8 אחוז חרדים, 10-12 אחוז דתיים, והשאר מסתובבים בין ההגדרות של מסורתיים, חילוניים ואתאיסטים. לכן אני לא יודע מה ההגדרה שלך לחילוני למהדרין, אתאיסט אתה מתכוון? אבל אני יודע מה ההגדרה שלי לדתי למהדרין, ולפי הגדרה זאת יש 20 אחוז כאלה, זאת אומרת ש80 אחוז לא דתיים למהדרין, תוסיף מיעוטים וערבים אז יותר מ90 אחוז מאוכלוסיית ישראל.
אם לפרט יותר 8 חרדים, 12 דתיים, 13 מסורתיים דתיים(שזה אומר כאלה ששומרים כשרות, גם לרוב שבת, אבל עדיין לא חובשים כיפה, והעולם החילוני הוא אנטגרלי בחייהם יותר מהדתי), והשאר , 67, חילוניים ומסורתיים חילוניים(כאלה שלא שומרים שבת, או כשרות. אורח חיים חילוני. אך צמים בכיפור, חוגגים חגים ולרוב מאמינים באלוהים אלא אם כן הוא צמים בכיפור וחוגגים חגים כאקט מסורתי תרבותי ולא מסורתי דתי- אני למשל מכיר אישית אתאיסט שצם בכיפור כאקט תרבותי).
לסיכום – שמירת מסורת לא אומר בהכרח דת או אמונה ואלוהים, זה יכול להיות שומר מסורת ולהתבטא בתרבות והמורשת של העם ,ולא בפאן הדתי.וגם אם כן וגם אם זה רצון ההורים – או שיחנכו את ילדיהם לכך בביתם הפרטי, או שישלחו אותם לבית ספר בהתאם, אבל בית ספר ממלכתי לא צריך לחנך לדת או אמונה מסוימת – לא משנה מה רצון ההורים ומה זיקתם למסורת. שאני הייתי בבית הספר למדתי תנך, ושאלתי את המורה אם הוא עוסק באמונה באלוהים, והוא ענה שזה מבחינתו שערוריה מורה שעוסק בזה, והוא מלמד תנך כיצירה ספרותית נטו, ולא נכנס בכלל לשאלה אם יש אלוהים או אין אלוהים והאם מה שקרה אמת או לא, מי כתב את התנך למה וכמה. וכך זה צריך להיות בבתי ספר ממלכתים. אסור לחנך ילדים לדת. זה לא בית ספר דתי, ממלכתי, גם אם יש הורים בעלי זיקה מסורתית.
מה שכן… אחוז האתיסטים בישראל בין הגבוהים בעולם.
מעריכים שיש בין 20-30 אחוז אתאיסטם בישראל, שזה המון.בארה"ב יש פחות מ10. אז אם לכך ייחסת חילונין למהדרין, אכן זה מיעוט, אבל מיעוט גדול.
ואם אתה מוסיף את החילוניים הלא אתאיסטים, שאולי מאמינים באמונה כלשהיא ואלוהים כלשהוא, אך עדיין בעלי אורח חיים חילוני לכל דבר וגם בעלי תפיסה מהותית- חברתית חילונית, זה עולה עוד יותר.
ואם אתה מחשיב גם את אלה שאומנם תפיסה מהותית חילונית אין להם, אבל עדיין אורח החיים חילוני(מה שאני קורא, ערסים "צדיקים" שנוסעים בשבת לכדורגל) אז זה בכלל ניהיה רוב די מוחץ.
הנפש נוקעת מהמיסיונריות והכפייה הדתית-חרדית המתועבת והמשוקצת שמתלוות אליהן fnheav tj, לאומנות ימנית וגזענות נפשעת, של חב"ד וחבר מרעיהם, בחסות שר החינוך סער ומשרד החינוך..
די לכפייה הדתית-חרדית הנתעבת והנאלחת!
הפרדת הדת מהמדינה לאלתר – צו השעה!!!