ושוב הוא כאן

איציק ספורטא

ושוב חוק ההסדרים כאן, ושוב צריכה חברת הכנסת שלי יחימוביץ' לפרסם אותו כי משרד האוצר לא שש לעשות זאת, על אף דיבוריו הרמים על שקיפות וייעול בתוך המסמך הארוך, 176 עמודים, והלא תמיד ברור הזה. אתמול נחשפתי לדו"ח ולמרות שביליתי כמה שעות בחברתו הלא נעימה לא ממש הצלחתי לעבור על כולו ואפילו לא על חלקו הגדול, אבל בכל זאת רציתי לציין כמה מהדברים שממש לא מצאו חן בעיני.

בשנים האחרונות, ולאור העובדה שהגדרת חוק ההסדרים במהותה פוגעת בהליך הדמוקרטי, נוצר הרושם המוטעה, שהחוק יצומצם ויכלול באמת את הדרוש כדי להעביר את התקציב ולא להיות לחוק על שבו מוצעות רפורמות לרוב ללא דיון ציבורי ומנקודת מבט אידיאולוגית ברורה. עצם העיסוק בפרטי החוק מאשרר בעצם את מעמדו המיוחד. הדרך הטובה ביותר לבטלו היה הצבעה גורפת נגדו על ידי חברי כנסת, גם מהקואליציה, בלי קשר לתוכנו. הסיכוי שזה יקרה דומה לסיכוי שמחר בבוקר ייחתם הסכם בין מדינת ישראל לפלסטינים וגם בין ישראל לסוריה.

אילו הייתי עקבי הייתי מפסיק כאן, אבל גם אני חש בכל זאת צורך לכתוב משהו על תכנים ספציפיים. בפרק שינויי החוק העוסק בתעסוקה ישנם פנינים רבות. עיסוק רב בהכשרה מקצועית ובדרך לעשות זאת ביעילות. ציפיתי לראות שיש עלות תקציבית לדבר הזה, אבל שום דבר. בטיוטת החוק לעתים מוזכר ארגון ה- OECD אבל לא כאן, ולמה? כי ישראל מוציאה על הכשרה מקצועית 0.08% מהתוצר בהשוואה ל-0.14% לממוצע ומעל ל-0.35% בפינלנד ואוסטריה. אחוז תוצר הוא 7.5 מיליארד שקל תחשבו לבד מה הפער ההשקעה בין מדינת ישראל לפינלנד בנושא. אבל למה לדבר על זה כשאפשר להפריט ולייעל ולהעביר זאת בלי תוספות תקציב.

אם אתם מובטלים, כדאי שתשריינו לכם זמן שבו תתייצבו בשירות התעסוקה לא יום בשבוע או יומיים – אלא ארבעה ימים בשבוע, כדי שחס וחלילה לא תיהנו מסכומי העתק שניתנים לכם כדמי אבטלה. לא רק זאת, ההתייצבות צריכה להיות בשעות שונות בכל יום, כדי שאפילו לא תתרגלו לאיזו טלנובלה בטלוויזיה. כל זה בשירות תעסוקה שבו כל עובד אחראי ל-346 מובטלים לעומת 9 בנורבגיה ו-29 בפינלנד ואפילו 117 ביפן. מה לא עושים בשביל המובטלים.

וגולת הכותרת היא כמובן התוכנית ההחזרה לפעילות של תוכנית ויסקונסין, והפעם במתכונת ארצית. בחוק ההסדרים אין פרטים רבים על אופי התוכנית, אבל מאופי המחליטים אפשר להניח שהיא לא תהיה שונה מהותית מהתוכנית שהפסיקה להתקיים לפני כמה חודשים. כל זה כמובן בהוראת שנה שנמשכת לנצח. זה כמובן אומר לחברי הכנסת ולפעילות ופעילים לא להרפות ולדאוג לכך שהתוכנית שתוצע תהיה תוכנית שמטרתה אכן להטיב עם המובטלים ולא עם אוצר המדינה. 

עוד דבר שהייתי איכשהו מעורב בו בזמנו, חוק הדיור הציבורי שמוצע, לא לראשונה, לבטלו. על פי הכתוב בחוק ההסדרים חוק הדיור הציבורי הוקפא עד היום בעצם, וכעת הגיע הזמן לבטלו לחלוטין. לא משנה שהמדינה לא עמדה בחוק ולא בנתה דירות בכסף שנתקבל מהמכירה של דירות הדיור הציבורי.  

אם אתם מתעניינים בחינוך, כדאי שתדעו שעל פי האוצר הגורם החשוב ביותר להצלחה של בתי ספר ותלמידות הוא המנהל, או המנהלת, ולכן יש לעבור לניהול עצמי אוטונומי של בתי הספר ולתת כמה שיותר אמצעים בידי המנהלים. גם בפתיחת אזורי דנים כאן ובעוד כמעט אינסוף דברים שרק מתי מעט יוכלו או ירצו לנתח ברצינות.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. דור כהן

    זה שיש תקציב דו שנתי. כלומר, בכל מקרה לא צריך את חוק ההסדרים כדי להעביר את התקציב, אבל האוצר לא מפספס הזדמנות, הא?

  2. איציק ניסני

    השנה הסתיים הסכם חבר כנסת אורון עם האוצר לתקציב של 440 מיליוני ₪ לסל התרופות וטכנולוגיות לשנים 2008-2010 מה עוד שחלק מתקציב סל התרופות מיועד לטיפולי שיניים.

    אם לא נתארגן לקראת פעילות מיוחדת אנחנו עלולים לחזור ולהיות במצב שהיה בשנים הקודמות בהן כמעט ולא היתה תוספת תקציב לסל התרופות.

    לאור זאת אנו חייבים לפעול (מול משרד הבריאות, חברי הכנסת, הממשלה, התקשורת וכו`) ולהעמיד אותם על חשיבות הוספת תקציב לתרופות בסדר גודל שלא יפחת מזה שהיה בשנים האחרונות.

    בהתאם לכך, בכוונתנו להכין רשימה מרוכזת של תרופות חסרות בסל (גם אם הן ניתנות באמצעות השב"נים של הקופות)

    לשם כך, אנו מבקשים מכל ארגוני החולים והחברה לרכז את התרופות והטכנולוגיות שעל פי המידע שבידכם, הוגשו למשרד הבריאות לקראת דיון בוועדת הסל.

    יום רביעי 14/7/2010 , תתכנס שדולת הבריאות לדיון בהערכות משרד הבריאות לקראת תקציב 2011-2012 .

    חשוב ביותר כי תהיה נציגות משמעותית של ארגוני חברה וחולים במפגש זה, על מנת שנוכל להשמיע את קולנו

    אנא הירשמו ישירות ובואו לכנס.
    .

    מניסיוננו יהיו תוספות ושינויים בהמשך, כולל סעיפי בריאות בפרקים אחרים, אבל חשוב להתארגן לקראת הנושא.

    .

  3. רמי יובל

    אין ספק שההפרטה היא האסון הנורא שפגע בחברה הישראלית. ההפרטה היא צדו השני של מטבע מדינת הרווחה. ההפרטה רוששה רבים, העשירה מאוד מעטים ולא פחות חמור – הנמיכה את רמת השירותים החברתיים הרבה מתחת הרמה שהם היו אמורים להגיע אליה אלמלא ההפרטה.
    ההפרטה מוצדקת ונושאת יתרונות כלכליים וחברתיים במקרים ומצבים מסויימים.
    הבעיה היא שאין מחקרים וכללים שיאפשרו לגנות הפםרטה לא ראויה ולאשר ולברך על הפרטות ראויות.
    בשנות השבעים היה להפרטה שם טוב עד כי רבים וטובים ברכו עליה ללא מחשבה מעמיקה. בעלי הון ואנשי שלטון ניצלו את השם הטוב של ההפרטה להשחתה והתעשרות של מעטים ורישושם של רבים.
    עתה המשימה של נאמני החברה הישראלית היא כפולה: האחת היא להוציא שם רע להפרטה ולהבאיש את ריחה. סיסמאות נכונות כמו "ההפרטה היא אם כל חטאת" יכולות לפעול. השניה היא מחקרים חברתיים שיניבו אבחנות בין הפרטות רצויות ומועילות ובין אלו (הרוב הגדול) שתכליתן האחת היא התעשרות מהירה על חשבון הציבור. כביש 6 יכול להיות דוגמא לבחינה מחקרית כזו כי הנתונים לא הוחבאו. באופן כללי צריך לתבוע שקיפות מלאה, דהיינו לא רק של ההבטים התקציביים (קרי, כמה זה עולה או חוסך לתקציב המדינה) אלא גם של הרווחים שיופקו מההפרטה מי שלידיהם עובר הנכס או השירות הציבורי.