הנדסת עוני, או הינדוס העניים

שלמה סבירסקי

ויליאם פיט (1806-1759) זכור כראש הממשלה הצעיר ביותר של אנגליה. הוא הצטיין גם בתחומים נוספים: הוא ארגן מחדש את אוצר המדינה, צמצם את החוב הלאומי של הממלכה, הנהיג מספר רפורמות מבניות חשובות ולחם בשחיתות. הוא גם התנגד לשכר מינימום. נשמע מוכר? המלחמות הנפוליאוניות הכבידו מאוד על המשק האנגלי. רבים הגיעו לפת לחם. פת הלחם, מצדה, התייקרה. מנהיג האופוזיציה, אחד בשם סמואל וייטברד (Whitebread; כן, כן, לחם לבן) המליץ להעלות את שכר המינימום (אולי כדי שהעניים יוכלו לקנות לפעמים גם לחם לבן ולא רק לחם אחיד). ויליאם פיט התנגד. במקום זאת הציע להעניק לעובדים בשכר נמוך תוספת שתפצה אותם על העלייה במחירי הלחם.* גובה התוספת השתנה עם מחיר הלחם. הרעיון הבסיסי היה שהעובדים בשכר נמוך ייהנו לפחות מלחם. ולא פחות חשוב: הסיוע לעובדים, במקום שיבוא מקופת המעסיקים, יבוא מקופת המדינה. כדי שלא להפריע לפעולת השוק החופשי.   לחם לבן, הצד בלי החמאה   מאתיים ומשהו שנים לאחר מכן התכנסה השבוע ועדת השרים לענייני חקיקה של ממשלת ישראל לדון בהצעת החוק של עמיר פרץ להעלות את שכר המינימום. ראש הממשלה  נתניהו ושר האוצר שטייניץ פעלו למנוע את אישור ההצעה. החרו-החזיקו אחריהם בנק ישראל, התאחדות התעשיינים ועוד רבים וטובים, בטענה שהצעתו של פרץ תמוטט את כל מערכת השכר בישראל. הם הצליחו: הצעתו של עמיר פרץ לא תזכה לגיבוי הממשלה. כפיצוי הכריזה הממשלה כי תרחיב את תחולת מס הכנסה שלילי. בתיזמון מושלם פירסם בנק ישראל לפני כשבועיים דו"ח מעקב של ועדה ממשלתית (בנק ישראל, מכון ברוקדייל, רשות המסים והביטוח הלאומי) שעקבה אחר יישומו של מס הכנסה שלילי (דו"ח צוות המחקר המלווה את יישום חוק מס הכנסה שלילי, 27.6.2910; להלן דו"ח בנק ישראל). לא אחזיק אתכם במתח: מתברר כי במאתיים השנים האחרונות התקדמנו אך מעט: התוספת החודשית הממוצעת שקיבל/ה עובד/ת הזכאי/ת למס הכנסה שלילי עמדה ב-2008 על 213 ש"ח, בממוצע (ההצעה של עמיר פרץ מציעה תוספת של 1,000 ש"ח בחודש). חלקו את זה ב-4.75 ש"ח, מחירו של לחם אחיד (לא פרוס), ותקבלו 44 ככרות לחם. הממרחים? לא עלינו, משלמי המסים. מה שמגשר על פני מאתיים השנים שבין ויליאם פיט ובין בנימין נתניהו הוא הנדסת העוני, ענף מדיניות שמקורותיו עתיקים (ר' ביהדות את המעשרות לגר, ליתום ולאלמנה) ועם זאת  מרכיביו הבסיסיים שומרים, כך נראה, על מידה גבוהה של המשכיות, מעבר לזמן ולגבולות גיאוגרפיים ותרבותיים. מדוע "הנדסת עוני"? למקרא הדו"ח הנ"ל של בנק ישראל, קשה להימלט מהתחושה שמדובר בעיסוק הנדסי לכל דבר. מס הכנסה שלילי בנוי מחישובים מורכבים ביותר: המרכזי שבהם הוא, כמה שקלים יש להוסיף לכל עובד/ת כך שמצד אחד, התוספת תצליח "לחלץ" את העובד/ת מן העוני ומצד שני, כך שהתוספת תכביד כמה שפחות על קופת המדינה. מה שאומר, כמובן, שבסופו של דבר החילוץ לא יהיה מן הסוג של הוצאת טובע מן המים אל היבשה אלא מן הסוג של העלאת אפו של הטובע אל מעל לקו המים. זה דבר המחייב חישובים הנדסיים מורכבים מן הסוג הבא לידי ביטוי בפסקה הבאה מתוך הדו"ח:

הזכאות למענק מה"ש [מס הכנסה שלילי] היא אישית – כל אחד מבני הזוג זכאי למענק אם עמד בקריטריונים הנדרשים – והיא מחושבת כפונקציה של מספר מאפיינים של העובד: מקום מגוריו, הכנסתו, מספר ילדיו, גילו ועוד. מתן המענק מותנה, בין היתר, בהכנסה חודשית ממוצעת של העובד (בשנת 2007) מעל 1,810 ש"ח אך מתחת ל-5,970 ש"ח אם יש לו 3 ילדים (בני פחות מ-19) ומעלה, ומתחת ל-5,450 ש"ח אם יש לו ילד אחד או שניים, ואם אין לו ילדים – אם מלאו לו 55 שנים. המענק משולם לכל אחד מבני הזוג בגין הכנסתו, אך הוא עשוי לפחות ואף להתבטל אם סך ההכנסות של משק הבית, על פי החישוב המפורט להלן, עולות על 13,000 ש"ח" (עמ' 10). 

גם הקביעה כיצד ומתי תוענק קצבת מס הכנסה שלילי מצריכה חישובים מן הסוג ההנדסי. שכן זאת לדעת, את הקצבה לא נותנים לזכאים, בפשטות, אחת לחודש, יחד עם המשכורת, אלא באיחור של שנה, ובכפוף לתנאים שונים, כלהלן:  

מענק מה"ש משולם ישירות לחשבון הבנק של הזכאי. אף שהזכאות לתשלום היא שנתית, התשלום עצמו מחולק לתשלומים שווים כלהלן:

אם הבקשה הוגשה עד סוף חודש מארס בשנה שלאחר שנת המס שבגינה משולם המענק – ארבעה תשלומים: מה-15 ביולי בשנת המס שלאחר זו שבגינה משולם המענק ובכל שלושה חודשים עד ל-15 באפריל בשנה שלאחר מכן.

אם הבקשה הוגשה באיחור, בין תחילת אפריל לסוף חודש יוני – שלושה תשלומים: ב-15 באוקטובר בשנה שלאחר זו שבגינה משולם המענק וב-15 בינואר וב-15 באפריל בשנה שלאחר מכן.

אם הבקשה הוגשה מתחילת יולי ועד סוף ספטמבר – שני תשלומים שווים: ב-15 בינואר וב-15 באפריל בשנת המס שלאחר מכן. (16)

רק מי שיושב ליד שולחן עם סרגל ומחשבון מסוגל להגיע להגדרות מדויקות כל כך, לחלוקה מדודה כל כך של סכומי הכסף, של מועדי קבלת הקצבה, של התמריצים לחרוצים, המגישים את הבקשה בזמן, ושל העונשים לעצלנים, שמאחרים. ובכל זאת, לאחר שהתרשמנו כדבעי מתיחכומה ומורכבותה של של הנדסת העוני, יש לומר כי יותר משיש כאן הנדסת עוני יש כאן הינדוס של העניים. שהרי מס הכנסה שלילי  לא נועד כלל להילחם מלחמה של ממש בעוני. כל תכליתו היא להילחם בדו"ח העוני שמפרסם המוסד לביטוח לאומי פעמיים בשנה. תוספת של 213 ש"ח בחודש אינה יכולה לחולל צמצום של ממש בעוני, אבל היא מספיקה כדי להוריד את שיעור העוני בישראל. ואכן, מחברי הדו"ח של בנק ישראל מצאו כי באותם אזורים שבהם הונהג מס הכנסה שלילי, שיעור המשפחות העניות ירד ב-4%. הם גם מעריכים כי אם וכאשר יונהג מס הכנסה שלילי בכל הארץ, תרד תחולת העוני הארצית באותו שיעור. על מה אנו מדברים? ב-2008, משפחה של 4 נפשות שהכנסתה החודשית היתה 5,573 ש"ח הוגדרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כענייה. אין זה אומר, כמובן, שמשפחה דומה עם הכנסה של שקל אחד נוסף היתה לא ענייה. גם לא משפחה שכזאת עם 200 ש"ח נוספים. משפחות אלה לא היו עשירות. הן אפילו לא נמנו עם המעמד הבינוני. כל מה שמבחין בינן ובין המשפחה עם 5,573 ש"ח הוא מספר לא רב של שקלים. אבל, כיוון שההכנסה המגדירה את קו העוני היא כה נמוכה, די בתוספת של 200 ש"ח כדי להעלות 4% מן המשפחות אל מעל לקו העוני, לתפארת מדינת ישראל. בלשון מחברי הדו"ח של בנק ישראל, המשפחות שקיבלו מס הכנסה שלילי "נחלצו ממעגל העוני". יעני, פתחו בקבוק שמפניה והזמינו חבילת תיור ללונדון. במקום תחולת עוני של 20% נהיה במדינה שבה תחולת העוני היא 16%. כל משפחה ששית במקום כל משפחה חמישית. יש לומר כי בתור כלי להינדוס העניים, מס הכנסה שלילי ניחן במעלות רבות: ראשית, הוא לא פוגע במעסיקים; למעשה, אפשר לטעון כי הוא אפילו מסייע להם שכן הוא מאפשר להוריד שכר, ולפחות לא להעלותו, בידיעה שקופת המדינה היא שתשלים להם את התלוש באמצעות מס הכנסה שלילי. שנית, הוא טוב לפוליטיקאים, כי הוא מאפשר להם להכריז, שוב ושוב, על התייצבותם בחזית המלחמה בעוני. שלישית, הוא לא עולה הרבה: ב-2009, כאשר הוא הונהג בארבעה מוקדים בארץ, הוא עלה כ-74 מיליון ש"ח; ועורכי המחקר קובעים כי גם בפריסה ארצית לא יעלה תקציבו על 203 מיליון ש"ח. רביעית, עלותו בפועל תהיה נמוכה אף יותר, הודות ליכולתן של ממשלות אצלנו למרוח את יישומה של כל תכנית: הבטיחו להחיל את מס הכנסה שלילי בכל הארץ? אז הבטיחו. אבל, כדברי לוי אשכול בזמנו, הם לא הבטיחו לקיים. חוץ מזה הם שיקרו "קצת": הם אמרו שהחלת מס הכנסה שלילית בכל הארץ תעלה 2 מיליארד ש"ח, בעוד שבנק ישראל העריך, כאמור, כי זה יעלה 203 מיליון. מס הכנסה שלילי הוא בבחינת זריית חול בעיניהם של נשים וגברים היוצאים מדי יום לעבודה ואינם יכולים לחיות בכבוד ולגדל את ילדיהם בכבוד. מס הכנסה שלילי הוא כלי להינדוס העניים. האם יש חלופות? בוודאי. נתחיל בשאלה, כיצד נהיים עניים וליתר דיוק, כיצד מגיעים להכנסה משפחתית של 5,573 ש"ח? מהנדסי העוני מציינים דרכים שונות, אבל בדרך כלל לא את זו העיקרית: מערכת כלכלית שאינה מייצרת מספיק מקומות עבודה, ויותר מכך, מערכת שאינה מייצרת מקומות עבודה בשכר המאפשר מחייה בכבוד. למה זה קורה? מכל מיני סיבות: בעולם הגדול, ובמיוחד בזה הקרוי "שלישי", זה נובע מפיתוח כלכלי נמוך ומריכוז של המשאבים המעטים בידי שכבה דקה – השליטים, הצבא, תאגידים רב-לאומיים. בישראל זה משקף, בין השאר: ריכוזיות גדולה של ההון; העדפה של בעלי ההון להשקיע בחו"ל או לחכות להזדמנויות נוצצות במיוחד; ממשלה שמעבירה את השליטה בהון הציבורי לידי המגזר הפרטי; ממשלה שזנחה את המדיניות של תעסוקה מלאה; ממשלה שאינה משקיעה בפריפריה כי היא משקיעה בעוד ועוד מלחמות; ועוד. ולמה שכר נמוך? בעיקר, כי אפשר. כי האיגוד המקצועי מעדיף קו של "הסכמה לאומית"; כי בעלי ההון מורשים לייבא עובדים זולים מחו"ל; כי הממשלה עצמה מעבירה עבודות לקבלנים; ועוד. שוק העבודה אינו הסיבה היחידה לעוני, כמובן, שהרי ישנם רבים שכלל לא יכולים ליטול בו חלק – נכים, קשישים, אמהות חד-הוריות וכיו"ב. אלא שאילו היתה לנו מערכת שכר הוגנת ושוויונית יותר, כזאת המאפשרת גם חסכון משמעותי לפנסיה, היו משפחות רבות יותר מחזיקות בנכסים והכנסות גדולים יותר שהיו מאפשרים לאלה מתוכן שאינם יכולים לעבוד לחיות ברמה שמעל לקו העוני. שהרי גם בקרב משפחות מבוססות ישנם נכים, קשישים ואמהות חד-הוריות – אלא שרובם אינם נופלים אל מתחת לקו העוני. האם אפשר ליצור מערכת חברתית-כלכלית עם פחות עניים? ובכן, לפני דור אחד בלבד, ב-1985, תחולת העוני בישראל היתה קטנה בחצי משהיא כיום – כ-11% מהמשפחות (במקום כ-20% כיום). אז, כחמישית מן העניים היו שכירים; כיום, כמעט 40%. במקביל, גם האי שוויון היה יותר מתון: מדד הג'יני עמד אז על 0.33 ולא על 0.38, השיעור כיום (ככל שמתרחקים מ-0.01 ומתקרבים ל-0.99, האי-שוויון גדל). לא רק זאת, אלא שגם כיום יש בעולם רבים שיודעים לעשות זאת: בארצות סקנדינביה, שיעור העוני באמצע שנות ה-2000 נע בין 5.3% בשוודיה ובדנמרק ל-7.1% ב-איסלנד; בצרפת עמד השיעור על 7.1%. במקביל, מדד הג'יני נע בין 0.23 בשוודיה ל-0.28 בנורבגיה; ובצרפת הוא עמד על 0.28. אנחנו, בישראל, התרחקנו מאלה היודעים לעשות זאת (כולל אנו עצמנו בעבר הלא רחוק) והתקרבנו לאלה שאינם יודעים לעשות זאת: למשל, ארצות הברית (מדד ג'יני 0.38 ותחולת עוני של 17.1%) ותורכיה (מדד ג'יני 0.43 ושיעור עוני של 17.5%). ב-1964 הכריז הנשיא האמריקני לינדון ג'ונסון על "מלחמה בעוני". מאז, ממשלות רבות ברחבי העולם למדו להשתמש במלחמה זאת ככלי פופוליסטי לטיפוח תדמית חיובית. ההודים נלחמים בעוני, הבריטים, הבנק העולמי. וגם אנחנו. למרבה המזל, היום כבר לא נלחמים מלחמות של ממש בעניים: גירוש מעיר לעיר וממחוז למחוז; סירוס; כליאה במוסדות סגורים; וכמובן, הוצאה להורג, באמתלות שונות, של חוסרי בית, נוודים, או מקבצי נדבות. כיום, השבח לאל, אין מסלקים את העניים ואין מחסלים אותם. רק מהנדסים אותם.

*  Gareth Stedman Jones. 2004. An End to Poverty: A Historical Debate. London: Profile Books, p. 77

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. סמולן

    מזכיר לי קצת את הספרים הראשונים של שנהב בעברית – קראתי את הכריכה האחורית שלהם – שעסקו גם הם באנטי-מהנדסיות.

    הדימוי הזה מוזר במיוחד, בעודו מגיע ממסמך שכנראה במקורו הוקלד על גבי מחשב, ולאחר מכן נשלח בדואר אלקטרוני, והוא מופץ מעל גבי האינטרנט. אני לא רוצה לזעזע אף אחד מהאנשים שהנדסה פוגעת בהם עד כדי כך, אבל מהמבנה הבינארי של הקידוד ועד להפצתו מעל גבי רשתות tcp/ip, היו כמה אלמנטים הנדסיים, בלשון המעטה, שנגעו לעצם קיומו של הפוסט הזה, שהם תנאי הקיום שלו.

    אבל אלו הם מרכיבים הנדסיים שקופים למשתמש. ואכן רוב המשתמשים ברשת לא מודעים למה שעושים הגמדים החרוצים שמאפשרים אותה. מה שמטריד, אם כן, הוא החשיפה המזועזעת של הדובר לאיך שדברים מתנהלים באמת, לתהליך ההנדסי עצמו. עצם קיום ההנדסה מותר, אבל בחשאי. ההנדסה צריכה להיות מחתרת, הרחק מהעין הביקורתית.

    תשמע, זה ממש מעצבן. יש הרבה דברים שהם אולי נכונים ואולי לא, אבל ההשתלחות בהנדסה ומהנדסים – אנשים שמרוויחים את לחמם (הלבן) בעבודה יצרנית, שיש לקוח קונקרטי בקצה השני שלה – וזאת בניגוד מוחלט ללקוחות המדומיינים במידה רבה של השיח הביקורתי – היא ביזיון וכשל מחשבתי, שצובע בצבעים הזוים את המאמר כולו. נכון, תכנון הוא דבר מורכב אם רוצים שיעבוד היטב. נכון, הוא כולל מספר ניכר של סייגים והתניות, והיום גם שימוש במחשבים. האם הרעיון הוא לנתץ את המכונות (סליחה – את משרדי התכנון של המכונות) ? האם הקומוניזם הזה לא הודגם כקטלני למדי, בלשון המעטה, בקמבודיה ?

    והכי גרוע: האם כל מה שיש לומר כנגד בנק ישראל הוא שהבנק מבצע תכנון שיטתי, מורכב ומקצועי ?

  2. Diogenes

    Do not worry !

    This lousy situation is only temporary – as usual, a `little` war will pull us all up and Shekel bills will come flying down as Mana (Man bamidbar leyozay Mizraim).
    Poverty will vanish, and a profound spirit of unity will sweep the nation.

    Ashray ha`am shekakha lo !!!

  3. איזי גורן

    זה מה שחטפתי למקרא הכתבה.
    וכעת נחשו בעד מי יצביעו עניי ישראל בבחירות הבאות.

  4. תומר

    עצם ההנדסה היא לא הבעיה שהמאמר מציג.
    המאמר טוען ש:
    א. פונקצית המטרה של הנדסת העוני איננה באמת שיפור רמת החיים של העניים, אלא שיפור הסטטיסטיקה של העוני.
    ב. כל המערכת ההנדסית המורכבת הזו (שאם נהיה פופוליסטים, מפרנסת מספר רב של כלכלנים וסטטיסטיקאים) מסתכמת בסופו של דבר בסכום זניח של כ-200 ש"ח לחודש.
    ג. אם רוצים לשנות את תמונת העוני – אפשר, פשוט צריך לשנות את המדיניות הכלכלית המאפשרת את שליטת בעלי ההון על שוק העבודה. אם לא רוצים לשנות את תמונת העוני אז אפשר במחיר אפסי להשתמש בעלה התאנה של מס הכנסה שלילי.

    לגבי החלק האחרון של המאמר שעוסק בהשוואה למצב אי השוויון בארץ בעבר יש להוסיף שהטענה המרכזית לטובת השינוי החד במדיניות הכלכלית ב-30 שנה האחרונות היא שזה יעלה את רמת החיים הממוצעת (כלומר התוצר), וכך גם העניים ירויחו (מדידת העוני היא יחסית). מספר השוואות הראו שרמת החיים היחסית של ישראל (למשל תוצר לנפש בישראל לעומת ארה"ב או לעומת ה-OECD) במקרה הטוב נותרה ללא שינוי ב-30 שנים האחרונות. הצמיחה המהירה בשנים האחרונות רק פיצתה על הפער שנוצר בזמן המיתון של תחילת העשור.

  5. ב.ז

    למען האמת ציפתי לראות מאמר מאין זה מתפרסם כבר אתמול, במיוחד לאור המקום השולי שכל העניין תפס באמצעי התקשורת האחרים.
    חבל שכל אותם אנשים שהדבר הכי נוגע להם יצפו/יקראו עוד כתבה על אירן/טורקיה/ילד דרוס ולא ישכילו להבין מי, איך וכיצד דופקים אותם.

    דרך אגב, לא אתפלא עם העלות של התוכנית אכן תהיה 2 מילארד (בעוד בעלי המשכורות הנמוכות יקבלו 200 מיליון). אחרי הכל מישהו צריך לשלם משכורות לבירוקרטיים שינהלו את כל העסק המסובך בכוונת תחילה שהאוצר רקח.

  6. שחור אם כבר

    מה שעניין אותי במאמר הוא שבסופו של דבר התברר שהלחם המלא בריא יותר, וכך בזמן שהעשירים נמקו בכאבי שיגרון, עצירות, סכרת, ועוד מיני מחלות, העניים חיוו חיים בריאים יותר.

    כך שלא הכול שחור!

  7. נחמן

    אני מאוד אוהב את המאמרים שלך, שבדר"כ מסבירים בשפה ברורה נושאים חשובים, מביאים נתונים מוסברים ומדויקים (ומספריים בדר"כ…) ווחושפים לאור השמש את מכבסות המילים שנהוגות ע"י מערכות השלטון ובראשן האוצר על מנת לטייח בעיות או להצדיק פתרונות גרועים.

    לצערי במאמר זה לא הבנתי מה מפריע לך.
    בהתחלה נראה שמפריע לך שלא מנסים להפוך עניים למעמד ביניים אלא רק להחזיק להם את הראש טיפה מעל המים לא ברור אם כוונתך לזה שנותנים דגים ולא חכה או לזה שלא נותנים מספיק דגים.
    לכל אורך המאמר נראה שמפריע לך שמשתמשים במספרים, חישובים ומתמטיקה כדי לאמוד בעיה. ושזה נראה לך "קר ומנוכר". אני מניח שזה לא מה שניסית להגיד כי אתה משתמש במספרים ובחישובים כדי להוכיח את טיעוניך בחלק האחרון של המאמר. ולא נראה לי שלדעתך בשבדיה, נורווגיה וצרפת לא מכמתים את בעיית העוני למספרים.
    בחלק אחר של המאמר נראה שמפריע לך שקו העוני נקבע "על השקל" ולא כאיזשהו טווח. אם יקבעו טווח במקום קו מדויק האבסורד ששקל מפריד בין משפחה עניה ללא עניה ייפתר בהצגת האומדנים, אך ביצירת פתרונות לעניים עדיין יצטרכו להחליט אם המשפחות בטווח זכאיות לעזרה או לא, אז בעצם במהות טווח לא עוזר, אלא אם מגדירים רמות שונות של עוני ופתרונות שונים לכל רמה. האם לזה התכוונת?
    בחלק נוסף נראה שלדעתך משפחות שמרוויחות את הסכום שנקבע כאומדן הן לא על גבול היציאה מהעוני, אלא עמוק עמוק בתוכו. אתה מערער על הסכום או על עצם שיטת האומדן?

    לי מפריע שאומדן העוני נקבע על פי הכנסה ומספר ילדים בלבד (אם אני מבין נכון). לדעתי צריך לקבוע אותו על פי גורמים נוספים (בעיות בריאות במשפחה, יוקר המחיה באזור המגורים, הערכה כספית של רכוש נזיל ולא נזיל במשפחה ועוד). זה אומר שדווקא צריך להכניס יותר מתמטיקה וחישובים, לא פחות. לדעתי התוצאה של הוספת המתמטיקה הזו תראה שיש הרבה יותר עניים ממה שהאומדן הנוכחי אומר, כמו שכל מי שעיניו בראשו רואה בימים טרופים אלה.

  8. מרדכי

    כשהפערים בחברהגדולים מדי,סכנה למדינה,אם אין אחדות בעם לא נעמוד באתגרים שעומדים לפננו

  9. לי

    העלאת שכר המינימום לא תפגע במעסיקים,הם ירויחו קצת פחות אבל לא יאלצו לסגור את עסקיהם לעומת אותם עובדים שיוכלו לכלכל את משפחותיהם , נתניהו ייבא לארץ את הקפטאליזם החזירי שבעלי ההון צריכים להרויח כמה שיותר ואילו העובדים כמה שפחות .ישנה סברה שבלי בעלי ההון שמשלמים שכר מינימום המשק יטמוטט,כלכלה צריכה להיות מוסרית ,שישלמו שכר הגון לעובדיהם שיוכלו להתפרנס וירויחו קצת פחות ,מצב העובדים הוא מצב של עבדים ברגע שמארגנים הם יכולים להיות מפוטרים,ההסתדרות פשטה את הרגל,בבחירות הבאות אותם מסכנים יצביאו ביבי ,כנראה שהעם הזה ראוי למנהיגיו.אני כבר התייאשתי.

  10. עמית

    חד ברור ומצער, אולי שווה להביא לכאן את דיקנס ואוליבר או את ג`ורג` ב. שאו ומיג`ר ברברה.
    אם אנחנו חוזרים לימים הקשים ההם אולי יצמחו כאן תקוות גדולות, או מהפכה.

  11. שור

    בעיקר בגלל שמדובר בכלכלות מאוד תחרותיות וקפיטליסטיות,
    דבר שמביא לשתי תוצאות עיקריות:

    – שיוויון יחסי לפני מיסים ותשלומי העברה כי תחרותיות מביאה לרווחים נמוכים יותר וממילא ליותר שיוויון.

    – עושר (או תוצר) גדול שמאפשר הוצאה חברתית גבוהה של הממשלה, בעיקר בכל הקשור לינוך ולהכשרות מקצועיות שמביאות לפיריון עבודה גבוה יותר ולשכר גבוה יותר.

    סיבה נוספת לעוני הנמוך יחסית במדינות אלו קשורה להומוגניות היחסית של האוכלוסייה שם, בשונה להטרוגניות הגבוהה בישראל.

    שור