רוחות רעות (והפגנה היום)
ככל שהימים עוברים, ככל שהשנים נוקפות, בתהליך הפוך לכל היגיון, ישראל מתבגרת אל אינפנטיליות מבישה. ואם לשפוט על פי גדול משורריה בדור האחרון, כפי שאחדים רואים בו, בחרותה זו מכערת את זקנתה. דבריו של נתן זך, אזרח מורם מעם בעל שלושה תארי פרופסור ועטור פרסים וכיבודים, מצטרפים למאמר דוחה במיוחד מבית מדרשם של בכירי התרבות של ישראל הלבנה. מלה למלה, משפט למשפט, מצטרפים דבריו וכמו מסכמים את הנרטיב הישראלי הרשמי שדבר לא השתנה בו מעולם. אלברשטיין וגלרון, זמרותיו האהובות של זך, כמו תלמידות טובות, כבר הספיקו לכתוב במהלך השנה את המבוא להבל שיהוקיו, כפי שנקלטו בתוכניתו של עופר שלח. "אין חזרה מהוולגריות" פסקה אלברשטיין ורפררה לפראנויות של גלרון מפני שדים עדתיים ביום חגם, "העיקר שישאירו את הכיסאות בהיכל התרבות שלמים למרות כל הצהלולים והשמחה". גם קניוק הוסיף השבוע את שלו כמין יבבת תנים על תל, מבכה את מותה של העברית הישנה והטובה והתקנית "מחיסול על ידי כוחות השחור של שירים" שהמסכן "שומע לפעמים במונית". ועל פניה של קדרת התרעלה הזאת נבזק בקדחתנות זבובית – לחש בחש – תבלין ערמומיות בטעם ליצני חצר מבית יוצר של שני בנים – ציפר ומנחם. חיל ורעדה אוחזת את שומרי הסף כשעל גבולות השדה עומדים צבאות של כישרונות בשיר, ריקוד, ועט – במחט הרוקמת ובלהיט המתגלגל. עדיין, הם רוצים לקבוע מה ייכנס ומי יישאר בחוץ, מי שווה יותר ומי כלל לא שווה במונחים שהם קבעו ובצבע המדים שהם תפרו. הם שמבקשים לקבוע את המרכיבים ואת סדר השכבות, הם רוצים להכניס לתנור ואחר כך לחתוך ולחלק את העוגה – איפה ואיפה – לזה בכלל לא ולזה יותר ויותר. הם ואחרים, בדיבורים ובמעשים מבקשים לשמר את צביונה החדגוני האתני של התרבות בישראל. אנו, אמנים ופעילי שטח נמשיך במעשינו כדי למגר את הגזענות ולהוקיע את הגזענים בכל יום ובכל אתר ומקום.
היום, יום ד' 28/07/10 בשעה 17:00 נצא כולנו מן המערות שבשכונות ועיירות הספר, ונעלה אל טבורה של הבועה הלבנה ונעמוד בשערי ביתו של נתן זך, רחוב כיכר רבין 9 תל אביב (בסמוך לתולעת ספרים וליד כיכר רבין) ונקרא לו שיצא החוצה ללמדו את תרבותם ועוז רוחם של מפגינות ומפגינים!
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
תודה רבה על הפוסט, אין ספק שיש להוקיע כל גילוי של גזענות וגזענים. אין ספק שישנה זכות טבעית של כל אדם ליצור ולצרוך כל סוג של אומנות ומוזיקה שבה הוא מעוניין.
עם זאת קשה לי לקבל את ההגנה האוטומטית על איכות המוזיקה המכונה "מזרחית" אך מזמן הפכה להיות ישראלית לגמרי.
רובה של המוזיקה היא באיכות נמוכה מאוד, לדעתי לא ניתן להתווכח עם זה, אך אם תטעני שלדעתך המוזיקה היא איכותית אני אקבל זאת.
לדעתי את מודעת לעובדה שהמוזיקה, כמו אספקטים אחרים של התרבות הפופולארית, היא, בהעדר מילה מתאימה יותר, זבל – אולי זבל מודע לעצמו אך בכל זאת.
מדוע כל ביקורת גורפת על איכות המוזיקה נחשבת ישר כגזענות סמויה? האם הדעה כי ישנה מוזיקה איכותית יותר ואיכותית פחות וניתן לאמוד איכות זו, היא דעה שתוביל בהכרח לגזענות?
תודה ויום טוב.
זך אומר את הדברים כל חייו בצורה מפורשת. מה קרה פתאום? כתבה קטנה בערוץ 10 שניערה את האבק מעל מוצג מוזיאני? זו הפגנה תמוהה כנגד שריד נשכח מתקופה אחרת.
גם ברמה המוסרית – לזך זכותו לדעתו, גם אם היא חשוכה. הוא אינו איש ציבור ואפילו לא משורר פעיל כבר, פשוט קשיש נפוח מחשיבות עצמית שאינו רלוונטי.
רוצים להפגין? תפגינו כנגד שלח שנותן במה לאיש וכנגד משרד החינוך שמלמד את כתביו.
כל נדרי ("אהבה היא נדר שהופר") נכתב על ידי לאה לופנפלד, הולחן על ידי יאיר קלינגר, בוצע על ידי חיים משה. קניוק יצא נגד הכתיבה, לא הלחן ולא הביצוע.
זך זו בעיה אחרת לגמרי. במסורת של העדה הכוזרית, מותר לגמרי לבקר – גם בבוטות – עמדות, יצירות, וכל מה שלא מוצא חן בעיניך. קניוק וחפר נמצאים לדעתי שם, למרות שאני רחוק ממה שהם חושבים על ה"מרוקאים".
אבל "כושים הורגים כושים" ו"המזרחים יקבלו את הכושים" לא נמצא שם. זו לא ביקורת, אלא ביטוי של שנאה שיטתית. מעניין באיזו מידה ניתן לאתר אותה בשירה של זך. אני מזדהה מאד עם הזעם עליו. יש משהו מטריד ומטריף בחיבור שבין בור הרוע הזה והשירה הזכית.
וכך אמר פעם נתן, בתארו את המוסיקה והאמנות המזרחית בהשוואה לאימפריה של זך:
שְׁנֵי אֲנָשִׁים הָיוּ בְּעִיר אֶחָת, אֶחָד עָשִׁיר, וְאֶחָד רָאשׁ. לְעָשִׁיר, הָיָה צֹאן וּבָקָר הַרְבֵּה מְאֹד. וְלָרָשׁ אֵין-כֹּל, כִּי אִם-כִּבְשָׂה אַחַת קְטַנָּה אֲשֶׁר קָנָה, וַיְחַיֶּהָ, וַתִּגְדַּל עִמּוֹ וְעִם-בָּנָיו יַחְדָּו. מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה, וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב, וַתְּהִי-לוֹ, כְּבַת. וַיָּבֹא הֵלֶךְ, לְאִישׁ הֶעָשִׁיר, וַיַּחְמֹל לָקַחַת מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ, לַעֲשׂוֹת לָאֹרֵחַ הַבָּא-לוֹ. וַיִּקַּח, אֶת-כִּבְשַׂת הָאִישׁ הָרָאשׁ, וַיַּעֲשֶׂהָ, לָאִישׁ הַבָּא אֵלָיו מערוץ עשר.
מסכימה עם כל מילה של גלעד,יש להוקיע את התבטאות האומללה של זך,אבל להוציא את שירין מתוכנית הלימודים כמו שדורשים אנשי רוח מזרחיים,אם נצטרך להחרים סופרים או משוררים על דיעותיהם , ישארו לנו מעט דברים לקרוא,יש להפריד בין היוצר ליצירתו .
לא ברור מה אמרה חווה אלברטשטיין
כלומר מהוא הדבר שנגדו יוצא דידי הררי
ואם כואב לה שמשמיעים אותה פחות – אפשר להבין אותה.
יוחרמו כל הגזעניות והגזענים, כי לא לכתביהן, לא לשיריהן, ולא להבל פיהם, אנו רוצות להיחשף
כל המשתמש במושג `העדה הכוזרית`, השתיקה יפה לו, ומוטב שיעמיד פנים ששנאתו היוקדת הנה נאורות צחה… במקום אחר.
אבל למה צריך להגיע ולעמוד ליד הבית שלו?
בסדר, הוא אושיות של הגמוניה לבנה, אבל בשביל אנשים נורמליים הוא כלום מינוס. אז למה כלומניק צריך לקבל כזאת תשומת לב?
"נקרא לו שיצא החוצה ללמדו את תרבותם ועוז רוחם של מפגינות ומפגינים!" יאללה, נקרא לאדם בן 80 שירד למטה להתעמת איתנו, שיצא אם הוא גבר. נלך להשיב את כבודנו האבוד על ידי עימות פיזי עם האדם שפגע בו. אם הוא לא יורד למטה, אין לו כבוד. תסלחו לי, אתם פשוט מגשימים את הסטריאוטיפים שלו.
ובכן, התגובה למעלה, עם הציטוט של שמואל ב` היא שלי, כולל העדה הכוזרית. שכחתי לחתום.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1181963.html
העליהום על המוסיקה המזרחית (האחרון) של אלברשטיין ואחרים הגיע מיד לאחר שפורסם הדו"ח של אחותי והאירגונים ושל שירה אוחיון על תקציבי התרבות, זה היה ממש באותו שבוע בנובמבר. במקום להתדיין על תקציבי ממשלה יצא עליהום על המוסיקה המזרחית שמשתלטת על גלי האתר (דבר שדרך אגב הוא לא נכון, כי ממה שהתפרסם לאחרונה בהשמעות של 20 יוצרים מובילים ברשתות הרדיו יש רק מזרחי אחד). כל זה לא ממש קורה במקרה, על אף שזה נראה לא קשור.
הדו"ח הזה הוא כתב אשמה חמור בגישת מדינת ישראל וממשלות ישראל לתקציבי התרבות ולחינוך לתרבות.
אני חושב שבמקום להוקיע את זך רצוי להתרכז בדו"ח הזה ולדרוש יותר לימודים ויותר תקציבים לתרבות מזרחית כדי שאנשים כמו זך יידעו שהמזרחים לא באו ממערות. כתלמיד של מערכת החינוך הישראלי בשנות החמישים זה מה שזך למד וזה גם מה שלימדו אותו באונירסיטה כך שהוא לא יכול לדעת משהו אחר בלי ממש להתאמץ לחפש את האמת.
אם צריך להוציא את זך מתוכנית הלימודים יהיה גם צורך להוציא את כל האשכנזים, יותר מזה, ביצירה של זך לגיזענות הזו אין כל ביטוי, להבדיל מיצירות של סופרים אשכנזים שנוטפים גזענות בוטה וגם סמויה (ולא צריך להזכיר שמות כי זה כאילו יאמר שהאחרים בסדר). בכלל, חבל על העצומה הזו כי בסוף הדיון יובל לכן או לא להחרים את יצירות זך במשרד החינוך במקום לנתב את הדיון להגברת הלימוד של יהדות המזרח, התרבות שלה וההיסטוריה שלה. אם זך היה יודע קצת היסטוריה של יהדות המזרח הוא היה גם יודע שהם לא חיו במערות וגם לא ממש בעוני ואפילו בנוחות כלכלית רבה ביחס לזמנם וביחס לאשכנזים. הוא גם היה יודע שברוב המקרים הידיעה שלהם את תרבות המערב, בעיקר התרבות הצרפתית, היתה עשרות מונים גבוהה מזו של האשכנזים. אבל אי אפשר להאשים מישהו בחוסר ידיעה שנובעת משטיפת מוח ממסדית של שישים שנה.
אני שאני אוהב מוסיקה (ומסיקה) מזרחית, ואת זך וקניוק, ולפעמים את ציפר ואת אלברשטיין ותמיד את גלרון.
מה אעשה? אמשיך לאהוב את כולן/ם ולשנוא גזענות.
ולא משנה מאיפה באתם – כתבו! הלחינו! שירו! צרו!
כל ההפגנות הללו הן חסרות ערך, בייחוד כשהדבר נוגע לאמנים.
איש אינו עורך כאן טקסט?
האם הביטוי בפתיח "ישראל לבנה" אינו גזעני?
ואם תשתלחו בחוה אלברשטיין מה שקרוי "מוזיקה מזרחית" תהיה באמת מוזיקה מזרחית?
כתבתי במספר הזדמנויות שהמימסד הקולט בשנות ה 50 זרק את המזרחים לפריפריה ואילו האשכנזים נקלטו במרכז עם דיור בעל ערך ותעסוקות נאותות. זכיתי לתגובות שכתבתי גבבת מילים חסרת משמעות,הדבר היחיד שאנשי קדמה מחפשים הוא הפצת שנאה,המזרחים הביאו את נחשלותם מארצות מוצאם,אפליה עדתית לא היתה ולא נבראה.
כמובן שאני לא כותב את הדברים מהירהורי לב,אני טורח על מראי מקום,מקורות,מפנה לעמודים בספרים שעוסקים בנושא .
התוצאה : שלא יבלבלו אןתם עם העובדות.
כל דו השיח המוזר הזה גרם לי לפחות להבין למה כיוונו יוסי יונה ויהודה שנהב אשר דיברו על רב תרבותיות. המשמעות של רב תרבותיות שהזכות לדחות את התיאולוגיה הפוליטית ציונית אשכנזית שווה לזכות לקבל את התיזה הזאת. מותר לי לצאת נגד ההגירה מברית המועצות ולכנות אותה מנוף פשיסטי.
בדיוק כמו בשמירת שבת ובחילול שבת. על חילול שבת ובפרהסיה איש לא דורש ממני דין וחשבון. על מורת הרוח מהגירה מברית המועצות מכנים אותו גזען,חולה נפש ועוכר ישראל.
כאשר ילד הולך לבית ספר צריך להסביר לו שיהודי וציוני הם שני דברים נפרדים. מכך אנחנו רחוקים שנות אור והתסכול מביא להוצאת הזעם על ההסתדרות הציונית לדורותיהן.
אי אפשר לתת לחי שמואל אייזנשטאט ולמתים רופין וגולדה מנוחה.
בצורה זו או אחרת שני עמים אויבים אנו.
אין על מה להפגין? רק על קשיש שיכור וסנילי? האיש נראה ונשמע פתטי. עצוב ששלח חושב שככה הוא עושה כבוד לאיש. מוטב היה נותן לו להזדקן בשקט. קצת פרופורציות
טוען הגזען הצבוע: "הפתיח שלכם לא גזעני?
איש אינו עורך כאן טקסט? האם הביטוי בפתיח "ישראל לבנה" אינו גזעני?".
התשובה היא שישראל הלבנה היא בדיוק מה שהייתה ארה"ב עד לפני שנתיים,או מה שהייתה דרא"פ עד 1994. מה שלא מפליא כאן הוא שמי שלא גינה אפילו ברמז את אמירותיו הגזעניות – פתולוגיות של משורר הגזענות נתן זך, מטיף מוסר למי שמבקר את המצב והשיטה הגזעניים בישראל הלבנבנה שלו. זהו הגזען המתקרבן.