• logo-1
    הנהירה לדובאי
    כך הופך הביקור בדובאי לחלום חייהם המוזהב של המונים
  • logo-1
    טיול שורשים
    מוסדות גרמניים משותקים עקב החלטת הפרלמנט בנוגע לבד״ס

הבטחות, סיכונים, תמריצים ואיומים

איציק ספורטא

יש כמעט תסריט קבוע במאבקים על חלוקת משאבים בין המגזר העסקי לציבור. המגזר העסקי מגייס מכל הבא ליד מומחים, משלם להם ביד רחבה ומקבל תמיד את התשובה אותה הוא מחפש. אסור בתכלית האיסור לחלק אחרת את המשאבים כי התוצאה תהיה קריסת העולם כמו שאנו מכירים אותו ובעקבותיו כולנו נשוטט ברחובות בחוסר מעש וחוסר כל. כאשר בעצם המוטיבציה היחידה שלהם היא לשמר לעצמם את המירב, כל היתר  מעניין אותם כשלג שירד בתל אביב ב-1951.

כעת זה בולט במיוחד במאבק על הגז, מידי יום מופיעות ידיעות המבשרות על עוד עורך דין ומשרדו, על עוד פרופסור מפה ומשם ומכל העולם שטוען, בתשלום כמובן, שבעל ההון אינו רק עשיר אלא גם צדיק תמים שיש להגן עליו מידו הקשה והפופוליסטית של הציבור וחלק מנבחריו, כי מי אם לא הוא זקוק להגנה.

מלבד הגיוס המאסיבי מועלות גם טענות מטענות שונות להצדקת המצב הקיים או המצב העתידי לפי העניין. אם מדובר בשינוי לרעת בעל ההון אזי צריך לשמר את המצב הקיים, אם מדובר בשינוי לטובה אזי צריך לשנות מיד. אם מודבר בהעלאת מס אזי זה אסור, אם מדובר בהפחתת מס הרי זו חובה מוסרית וכך לגבי כל דבר אחר.

נראה שאת הטיעונים בונים משפטנים ועורכי דין וכדרכם של עורכי דין תמיד תהיה יותר מטענה אחת. במקרה של אישום פלילי יאמר שהנאשם לא עשה זאת, ואם עשה זה לא ממש אותו מעשה בו הוא מואשם, ואם עשה את המעשה המיוחס כנראה עשה זאת בהשפעת אלכוהול מורעל, או לקה באי שפיות זמנית או כל מה שיעלה על הדעת באותו רגע. בנוסף אפשר לטעון טענות פורמאליות על כשלים טכניים במהלך החקירה. כיון שכאן אין מדובר בפלילים הטענות נראות אחרות אבל פועלות על פי אותו עקרון וכאן נעזרים בטיעוני כלכלנים כדי לזכות בביסוס מדעי כביכול.

למשל, הסכמים צריך לכבד. כאשר אני שומע את זה מאנשי עסקים זה נראה ממש מגוחך, לא מכבר חברות שהבטיחו לשלם לאנשים תמורה עבור אגרות החוב שרכשו מהם לקחו אותם למכונים לעיצוב שיער וקיצצו במיליארדים את חובם (התספורת הידועה). אבל זה אינו מונע את הטענה מושכת הלב שהסכמים יש לכבד. נורא יפה שיש פה אנשים שכל כך דואגים למוסר העסקים בישראל.

אם זה לא עובד מגיעה הטענה, לקחנו סיכונים והשקענו והנה כשאנו מצליחים אתם מתערבים לנו בחיים. כמובן שאין שום מספר המראה עד כמה השקיעו בעצמם, עד כמה הסתכנו, כי זה לא ממש חשוב מה שחשוב הוא העיקרון הפועל על פי האקסיומה שמי שלוקח סיכון יש לו זכות בלתי מוגבלת בזמן ובמקום על התוצרים שנבעו מלקיחת הסיכון הזאת. אותם מסתכנים לרוב מסתכנים בכסף של אחרים ובעת צרה פונים לממשלה כדי שתחלץ אותם מהסיכונים הללו, אז מה?

טענה נוספת היא שאם ישונו כללי המשחק אזי זה יהיה תמריץ שלילי שיגרום לכך שאף אחד לא ירצה לעשות את אשר אנו טובי הלב עשינו. שפת התמריצים לכאורה משכנעת אבל היא אינה כזו, מהסיבה הפשוטה שאופיו של תמריץ אינו נקבע על פי חוקי טבע בלתי משתנים, אלא על פי התפישה החברתית של מה יכול לשמש כתמריץ. הדבר בולט בשינוי הרדיקאלי שחל בשכרם של בכירים בעשורים האחרונים. אם בעבר שכר הוגן נחשב היה לתמריץ מספיק כעת רק שכר של מיליונים כל חודש נחשב לכזה. לא משנה ששכר של מיליונים מעורר בעיות אחרות שעמדו במרכז המשבר הכלכלי האחרון.

אבל הטענה המקוממת ביותר, שאין לה קשר למה שלמעלה, כוללת כבר איומים לא מרומזים אפילו. אם תגעו בנו פשוט נשכור את אותם עורכי דין כדי שיתכננו את המס שלנו כך שלא נשלם גם את המיסים שאנחנו משלמים עכשיו. לא משנה שגם חברות ענק זוכות להטבות מס במיליארדים כל שנה, כך למשל, פורסם השבוע שחברת שטבע נהנית מהטבות מס של שני מיליארד שקל בשנה. בנושא הגז טען את הטענה הזו, בכיר בחברת דלק אנרגיה כמובן בעילום שם, כדי שלא נגלה מיהו ומה שכרו, שכרו של המנכ"ל של דלק אנרגיה היה בשנה שעברה רק 8.19 מיליון שקל.

אז שימו לב מטיעון מוסרי בנושא קיום הסכמים הגענו לאיומים בסגנון המאפיה, ואחר כך רוצים שנתייחס לאותם מכובדים כביכול ולטיעוניהם ברצינות.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
    תגובות

     

    This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.