מי צומח? מה צומח?

איציק ספורטא


נתבשרנו אתמול שהמשק צומח בקצב שנתי של 4.1% ושוב עלה שר האוצר לשידור וטפח על שכמו עד אשר האדימה. כי כידוע מצב טוב הוא תולדה של מדיניות מצב רע הוא תוצר של הנסיבות. אבל האם באמת המצב כל כך טוב?


על פי העלייה בתוצר שהיא הצמיחה איננו יכולים לדעת שום דבר כמעט על מצבם של אנשים בחברה. הבעיה נובעת משני מקורות: האחד, גם בהנחה שהמדד מבטא בריאות כלכלית אין הוא אומר דבר על הדרך בה מתחלקים פירות אותה צמיחה. השני, המדד אינו מודד כלל את מה שטוענים שהוא מודד ולכן הוא מבטא באופן חלקי את מצבה הכלכלי של מדינה, אם בכלל.


יכול להיות מצב של צמיחה גבוהה שמגיע רק למיעוט באוכלוסיה כי אז רק הם נהנים וכל הייתר נשארים במצבם. יכול להיות אף מצב גרוע יותר שבו מעט נהנים, חלק אחר מצבו אינו משתנה ובחלק נוסף המצב מורע. לא רק זאת כיון שהאמונה גורסת שצמיחה היא תוצאה של הקטנת הממשלה והעברת השרביט הכלכלי למגזר הפרטי בגלל שהוא יעיל ומה לא עושה המדינה ככל שניתן להקל על אותו מגזר באמצעות העברת נכסים ומשאבים אחרים שבמקרים רבים נלקחים משאר האוכלוסיה. כך קורה כאשר מפחיתים מס מצד אחד ומקצצים בגמלאות, קצבאות והוצאות חברתיות אחרות.


לא מהיום נטען שהמדד הזה אינו מבטא את אשר אמור לבטא, לא מכבר יצא ספר- Mismeasuring our Lives– שטוען שכדי לבדוק מצב כלכלי יש להכליל בו נושאים רבים נוספים שיבטאו לא רק כמות אלא גם יגעו לאיכות החיים של יחידים ומשפחות. נניח שפיות הצמיחה הגיע גם אלינו אבל אנו עובדים יותר שעות, האם מצבנו ישתפר. מה על פעולות שאינן נעשות בשוק, האם לא כדאי למדוד גם אותן? מה אם הפגיעה בסביבה שאינה נלקחת בחשבון? מה אם אי השוויון שיש לו משמעות שמעבר למצב הכלכלי? אילו רק מעט מהנושאים שראוי ואפשר לדון בהם.


אבל במקומותינו לא רוצים לעשות זאת כי דיון שכזה יכריח את מי שעוסק בכלכלה להתעניין בנושאים שהורחקו מהדיון כי מה לעשות הם מקשים על הצגה חיובית של המצב ודורשים התייחסות לפן הלא נעים של המצב החברתי בישראל. אה, אבל זה כבר חברה ולא כלכלה. כאילו צמיחת העוני ואי השוויון בישראל בעשור האחרון הם מכת טבע שאפשר להאשים בה רבים מלבד את קברניטי הכלכלה כיון שאלו בגזרתם הצרה מראים התפתחויות חיוביות, הרי המשק צומח בממוצע.


די מעניין שלמרות הדיון הענף בנושא בעולם בישראל אפשר למצוא רק שיירים ממנו, ואפילו לא את זה. זה אומר הרבה על האיכות האקדמית של המחלקות לכלכלה באוניברסיטאות והעניין המועט בהתפתחויות בתחום. זה כמובן משפיע גם על הלומדים שלאחר לימודיהם מוצאים את תעסוקתם במשרדי הממשלה השונים ובעולם העסקי. אבל העיקר שיש צמיחה ואפשר להישען אחורה בכורסה להדליק מיזוג ולהתהדר במיוחדות של המשק הישראלי.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.