• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

אני ביקורתי גאה

אורי רם

לאחרונה מתנהלת מערכה של גופים ימניים קיצוניים, המתייגים חוקרים ומרצים במדעי החברה והרוח השונים כאילו הם אנטי-ישראליים ואפילו תומכים באנטישמיות ובטרור. אלה כמובן האשמות חסרות שחר. זוהי מערכה מקרתיסטית שנועדה להפחיד, להרתיע ולבלום את המחקר והעיון החופשי בישראל. זהו חלק ממערכה כוללת, שסימנה את בית המשפט העליון, את האקדמיה, העמותות החברתיות והאגודות לזכויות האזרח כחסמים בפני הסחף הלאומני שיש להסירם מן הדרך. היום נעשית הכשרת "דעת הקהל" לכך; מחר כבר יפעל "המחוקק".

כמו התנועות הטוטאליטריות המוכרות בהיסטוריה, מבקשים גופים אלה שהאקדמיה תשקף את "דעת הקהל" ואת הקו הממשלתי. אנו יודעים מה הערך התרבותי והמדעי הירוד של אקדמיה מגויסת מעין זאת. לא ראוי היה להתייחס למערכה זאת אלמלא התגנב ללב החשש כי יש גורמים בצמרת המדינה, בכנסת (ועדת החינוך), בממשלה (שר החינוך), ואולי חמור מכל אפילו בתוך המוסדות האקדמיים עצמם (במועצה להשכלה גבוהה), שאינם מבינים את הסכנה הטמונה בעמידה מהצד, או גרוע בכך בהתקפלות, נוכח גל עכור זה. אף שחלקם התיישרו בימים האחרונים עם הקו ה"נכון" – של הגנה על החופש האקדמי – לא ברור אם גם ידבקו בקו זה ללא זיגזוגים.

בחלק מן המקרים מסתתר המקרתיזם החדש מאחורי הדרישה למדעי חברה ורוח "אובייקטיביים" ו"ניטרליים", ובחלק מהם – כמו במערכה הנוכחית – נעשה ניסיון גלוי ובוטה לפוליטיזציה מוקצנת של האקדמיה. מדעי החברה והרוח שרויים בתוך החברה והרוח שאופפות אותם; מצד אחד, הם לא יכולים להסתגר ולהתעלם מהסוגיות המעסיקות את החברה הסובבת, אך מצד שני אסור שיעמדו לשירות אידיאולוגיה כזו או אחרת. בתוך דיאלקטיקה זאת בין ה"פנים" המדעי וה"חוץ" החברתי מתפתח הידע האקדמי בעולם ואף בישראל.

כסוציולוג של הסוציולוגיה אני יכול להעיד כי אכן חל בתחום מהפך משמעותי מאז שנות השבעים. עד אז שלט זרם אחד בסוציולוגיה, שהיה מזוהה עם האידיאולוגיה הממלכתית ועם אסכולת המודרניזציה. מאז התפתחה הסוציולוגיה בישראל, ובכל העולם  החופשי, ופרח בה מיגוון רחב של נקודות ראות, תיאוריות ושיטת מחקר. המכנה המשותף שלהם אינו "הסכמה לאומית", אלא יושרה אקדמית ומחויבות לדיון וויכוח המבוסס על תובנות תיאורטיות וראיות אמפיריות.

בשום מוסד אקדמי רציני בעולם אי אפשר היום לחקור את החברה הישראלית בלי למתוח השוואה, יהיו מסקנותיה אשר יהיו, בינה לבין חברות אחרות של מהגרים-מתיישבים; לכן קולוניאליזם אינו מלה גסה אלא קטגוריה השוואתית; ואי-אפשר לדון על המושג של "דמוקרטיה-יהודית" בלי לערוך מחקר השוואתי בין שיטות ממשל שונות המתקיימות בחברות אתניות הירארכיות; לכן אתנוקרטיה אינה מלה גסה אלא קטגוריה של מדע המדינה. גם אי אפשר לחקור היום את הצבא והשפעתו מבלי להתייחס לשאלת הזהות הגברית והנשית; ולכן גם מגדר אינו מלה גסה אלא קטגוריה של מדע החברה. ואי אפשר לדבר על מלחמת העצמאות של ישראל מבלי לשאול שאלות על הנכבה הפלסטינית; לכן נרטיב אינו מלה גסה אלא קטגוריה של מדע ההיסטוריה. גם את הדיון באתניות אי אפשר להחזיר למינוח האומלל של "ספרדים" או "עדות המזרח"; ולכן  רב-תרבותיות גם היא מלה לא גסה. גם דיון על דמוקרטיה הליברלית היא ראוי ולכן אפילו מדינת כל אזרחיה היא לא ביטוי גס אלא הגדרה בסיסית של רפובליקה דמוקרטית.

אני גאה בתפקיד החיוני שממלא הסגל באוניברסיטאות בשמירה על ערכי הדמוקרטיה, הצדק החברתי וזכויות האדם בישראל, ובחשיפת הכוחניות, הנצלנות והגזענות הפושים בחברה בישראל. החוקרים והמרצים הביקורתיים ימשיכו למלא את חובתם המקצועית ביושר ובמסירות, כאשר לנגד עיניהם המופת של חוקרים מובילים שלא שכחו את המצפון בבית כאשר הלכו לאקדמיה, כמו יורגן הברמס, פייר בורדייה או מרטין בובר או ישעיהו לייבוביץ'. בכך הם יתרמו לרווחה ולאחווה בישראל ואף לעוצמתה של ישראל, יותר מהקולות הפטריוטיים-כביכול, המאשימים אותם בתמיכה באחמדינג'אד, אך המבקשים לקיים כאן את תפיסת המשטר שלו. פטריוטיות אמיתית היא המאבק לשיפור החברה הישראלית, ולא לניוונה האינטלקטואלי והמוסרי.

הכותב הוא פרופסור לסוציולוגיה. ספרו האחרון, בהוצאת Routledge: Israeli Nationalism: Social Conflicts and the Politics of Knowledge

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.