רק לא חינוך

יוסי דהאן

פתיחת שנת הלימודים מהווה הזדמנות לצפות מקרוב בחוליי המערכת, העונה בה נחשפים העוולות, האטימות והשרירות. אחרי החגים יחזרו הלימודים למסלולם והעוולות יהפכו לשגרה. האתר הזה הוא כנראה מספיק ותיק, ואחת הראיות לכך היא שמעשי נבלה שדיווחנו עליהם לפני שנים חוזרים על עצמם. לפני שש שנים כתבנו כאן, בעקבות כתבה של העיתונאי אור קשתי בערוץ 10, על דוד חרותי מנהל בית ספר תיכון "בן צבי" בגבעתיים, שחזונו החינוכי הדארוויניסטי מתמצה בסלקציה חינוכית באמצעות הנשרת תלמידים "חלשים". בכתבה סיפר קשתי על החלטתו של מר חירותי לגרום לשישה עשר תלמידי י"א לעזוב את בית הספר. סילוק "התפוחים הרקובים" היא שיטה נפוצה במערכת החינוך להקפצת סטטיסטיקת ההצלחה של בית הספר, והפדגוג חירותי פיתח מומחיות בתחום זה.
כאמור, על כך כתבנו לפני שש שנים, אולם חירותי לא זנח את חזונו החינוכי מאז וגם השנה סירב לפתוח את דלתו בית הספר לתלמידים מתקשים. אלא שהשנה עשה ראש עירית גבעתיים, ראובן בן שחר, מה שכל ראש רשות הגון המחויב לשמירה על שלטון החוק ומחויב להעניק שוויון הזדמנויות לכל ילדי עירו, ותבע ממנהל בית הספר לקבל את התלמידים לבית הספר. המנהל סירב וראש הרשות, עשה מה שרבים אחרים לפניו, כולל הממונים על חירותי במשרד החינוך, נמנעו מלעשות וזה להראות לחירותי את שער היציאה מבית הספר.

הצעד ההגון והצודק הזה של ראש העיר הזה גרם להורים לאיים בהשבתה הלימודים עד שיוחזר הסלקטור הוותיק, הם לא ישלימו עם מצב שבו תופר הסגרגציה החינוכית בין ילדיהם המוכשרים לילדים פגומים אחרים.

להורים נעדרי הבושה הללו, הצטרף ארגון המורים העל יסודיים שהודיע שהמורות והמורים חברי הארגון ישביתו את הלימודים בבתי הספר בעיר. כן, זה אותו ארגון מורים שבראשו עומד רן ארז, שהדאגה לחלשים אינה נעדרת משום נאום שלו, ושבעצרת ההמונים בכיכר רבין, בעת שביתת המורים הארוכה האחרונה, שאג מעל הבמה נגד הפגיעה בשוויון ההזדמנויות ושחיקת הסולידאריות החברתית. מסתבר שגבולות הסולידאריות של ארז תחומים להגנה על חברי הארגון בלבד. בפעם הבאה שאתם שומעים את רן ארז נושא נאומים חוצבי להבות, תזכרו בחירותי ובתלמידים שהוא השליך מעבר לגדרות בית הספר ולצד מי התייצב ארגון המורים.

דוד חירותי לא לבד. אפליה על רקע חברתי, כלכלי, לאומי ועדתי היא חלק משגרת החיים במערכת החינוך הישראלית, אפליה שלאורך השנים היא התעלמה ממנה או עסקה בטיוחה. את המאבק באפליה על צורותיה השונות והמגוונות נטלו על עצמם מספר ארגונים בחברה האזרחית ומספר מוסדות אקדמאיים – תנועת "הכל חינוך" יחד עם התכנית "המשפט בשירות הקהילה" בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, ארגון "טבקה" המסייע לתלמידים ממוצא אתיופי, הקליניקה "לזכויות בחינוך" של המרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, האגודה לזכויות האזרח, ארגון "נוער כהלכה" ומשרד עורכי הדין "ברנע ושות'”.
ארגונים אלו הקימו מוקד פניות לתלונות על רקע אפליה. אפליה בקבלה למוסדות חינוך, גביית תשלומי הורים לא חוקיים, הפלייה של תלמידים עם צרכים מיוחדים ובעיות אחרות של הפרת חוקי ונהלי המדינה. בשיעורי אזרחות מלמדים בדרך כלל שמה שמאפיין מדינה דמוקרטית מתוקנת זו שמירה על שלטון החוק, כמו בתחום אכיפת חוקי העבודה וגם בתחום החינוך המדינה זנחה את הפונקציה המרכזית הזו, במקרים מסוימים היא אף משלימה עימם בקריצה ומפיקה רווחים מהפרת החוק (למשל מכרזי קבלן שהמדינה היא המעסיק וקבלן המשנה מפר את חוקי העבודה על ידי אי תשלום זכויות עובדים, או גביית תשלומים עבור שירותי חינוך מהורים הפוטרת את המדינה מהספקת השירות).
אולם לשר החינוך גדעון סער אין זמן לזוטות מעין אלו העוסקות באפלייה, מאז כניסתו לתפקיד מקדיש השר חלק גדול מזמנו לממש את חזונו הפדגוגי – עיצוב תכנית לימודים ברוח תנועת "אם תרצו". אתמול פורסם שמשרד החינוך הורה באחרונה לשכתב את ספר הלימוד העיקרי במקצוע האזרחות, "להיות אזרחים בישראל". יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד, צבי צמרת, סבור שהספר "עוסק יותר מדי בביקורת על המדינה" ו"יוצר תחושה אצל התלמידים שהכל רע", על פי דיווחו של אור קשתי ב"הארץ" צמרת גם לא אוהב את העובדה שבספר מצוין "שמדינת ישראל נקטה אפליה נגד אזרחיה הערביים". כמו כן צמרת מסתייג מכך שהספר ולימודי האזרחות בכלל, "מלמדים" לטענתו "יותר מדי על השסעים והקונפליקטים החברתיים".
צמרת שהיה שותף על פי עדותו, לחיבור דו"ח של "המכון לאסטרטגיה ציונית", ארגון התאום האידיאולוגי של "אם תרצו" ומתמחה בזיהוי סטיות אידיאולוגיות בבתי הספר ובאקדמיה, דו"ח מתח ביקורת על לימודי האזרחות במערכת החינוך כיוון שהם פוגעים בחינוך הציוני הפטריוטי ו"ועלולים לרופף את קיומנו כמדינה יהודית ודמוקרטית". לימין הלאומני מעולם לא הייתה נציגות פוליטית בולטת יותר המקדמת את האידיאולוגיה שלו, שר במשרד החינוך ויושב ראש המזכירות הפדגוגית. צמרת אגב נחשב לאיש תנועת העבודה, ואין לך בפוליטיקה הישראלית דבר יעיל יותר מאיש תנועת העבודה המממש את חזון הימין, בהכלאה הייחודית הזו מקופלות עשייה קדחתנית ולגיטימציה ציבורית, שאיש ימין מן השורה יתקשה לזכות בה.
פועלו האחרון הזה של צמרת מצטרף למעורבותו בהחלטה על סיום תפקידה של פרופ' חנה יבלונקה מאוניברסיטת בן גוריון כיו"ר ועדת מקצוע ההיסטוריה, לאחר שמתחה ביקורת על צביון לימודי ההיסטוריה במערכת החינוך, באי הכללתם של מלחמת לבנון הראשונה והסכמי אוסלו בין נושאי הלימוד בהיסטוריה לכיתות י'-י"ב ויוזמות נוספות המצביעות על כך שד"ר צמרת אינו מבחין בהבדל בין חינוך לבין אינדוקטרינציה, בין חינוך לאזרחות דמוקרטית לחינוך לאומני שוביניסטי.
בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.