• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

איך יוצאים מזה?

הדרך היחידה לשקם את הכלכלה היא חלוקה רחבה ושוויונית יותר של ההון. בדיוק כמו בשנות השלושים
יוסי דהאן

רוברט רייך, שר העבודה בממשלו של קלינטון ופרופסור למדיניות ציבורית באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, כתב לפני כמה ימים ב"ניו יורק טיימס" מאמר מעניין בשם How to End the Great Recession . רייך סבור שהדרך היחידה של ארצות הברית לצאת מהמיתון הכלכלי העמוק שהיא נתונה בו, היא באמצעות חלוקת הכנסות שוויונית יותר.

רייך מסביר שאף אחד מהאמצעים הננקטים על ידי הממשל והבנק הפדראלי אינם מצליחים לגרום לכלכלת ארצות הברית להתאושש: לא הורדת ריבית הקרובה לאפס, לא חבילת תמריצים ענקית וגם לא הטבות מס לעסקים הקטנים המעסיקים מובטלים. האמצעים הללו אינם אפקטיביים לדעת רייך כיוון שהבעיה האמיתית נטועה במבנה הכלכלה האמריקאית. היחידים שיכולים להניע את הכלכלה הם הצרכנים, אולם לצרכנים אין את כוח הקנייה לקנות את המוצרים והשירותים שהם מייצרים כעובדים. למרות שבעשורים האחרונים הכלכלה האמריקאית צמחה, השכר לשעה נשאר כפי שהיה. העובד החציוני מרוויח כיום את אותו שכר שהוא הרוויח לפני שלושים שנה. אמריקאים הגדילו את ההכנסה שלהם על ידי כניסת נשים רבות לשוק העבודה, עבודה של שעות נוספות רבות יותר מאשר בעבר (באמצע שנות ה 2000 העובד האמריקאי עבד 100 שעות יותר בשנה מאשר הוא עבד שני עשורים לפני כן). הדרך הנוספת של האמריקאים להגדיל את ההכנסה שלהם היתה באמצעות לקיחת הלוואות – שהובילו לבסוף להתפוצצות הבועה.

רייך שואל, להיכן הלכו הישגי הצמיחה הכלכלית של העשורים האחרונים? הוא מצטט מחקר של סאז ופיקטי המראה שבסוף שנות השבעים לאחוז העליון של המשפחות האמריקאיות היה 9% מההכנסה הלאומית, ב-2007 האחוז העליון כבר נטל 23.5% מההכנסה הלאומית. העשירים מוציאים חלק קטן יותר של הכנסתם מאשר השאר, ולכן כאשר הם זוכים בחלק גדול יותר מההכנסה הלאומית הביקוש למוצרים ושירותים יורד וצמיחה ויצירת מקומות עבודה נפגעים. כמו כן העשירים אינם משקיעים בהכרח את כספם בארצות הברית – הם משקיעים אותו במקומות שבהם הם יכולים לקבל החזרים גבוהים יותר על כספם, למשל איי קיימן.

לדעת רייך, המיתון הגדול של שנות השלושים מצביע על כך שיש רק דרך אחת לצאת מהמיתון וזה באמצעות חלוקה רחבה יותר של העושר. כך נעשה בשנות השלושים על ידי יצירת הביטוח הלאומי האמריקאי, ביטוח אבטלה, שכר מינימום והזכות להתארגנות של עובדים, אמצעים שגרמו לחלוקת עושר רחבה יותר בארצות הברית. גם לאחר שנות המשבר הגדול של שנות השלושים צעדים כגון הגדלת המס השולי על העשירים, הרחבה של מערכת ההשכלה הגבוהה ותנועת זכויות האזרח, היו דרכים לצמצום אי השוויון ויצירת מצב שבו מעמד הביניים זכה באמצעים רבים יותר, הם צרכו יותר וגרמו לצמיחה כלכלית ויצירת מקומות עבודה.

רייך מציע דרכים שונות לחלוקת עושר על מנת לצאת מהמיתון: הרחבה של הטבות למעמד הביניים והטלת מס על אנשים בעלי הכנסות מעל רבע מיליון דולר בשנה. חינוך חינם בגיל הרך שישולם על ידי הטלת מס של חצי אחוז על עסקות פיננסיות. השכלה גבוהה לכל חינם, שתשולם לאחר מכן מהכנסותיהם העתידיות של הסטודנטים. הטבות לאנשים שאיבדו את מקום עבודתם ועובדים בעבודות בעלי שכר נמוך יותר – צעד שלדעת רייך יעיל יותר מתשלום דמי אבטלה.

בקיצור, מדיניות היוצאת עושר המחולק בין רבים מובילה לצמיחה כלכלית, זו מדיניות המטיבה עם כולם, גם העשירים יעדיפו חלק קטן יותר של כלכלה משגשגת מאשר חלק גדול יותר של כלכלה במיתון.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.