הקפיטליזם של המצוינות

שי אופיר

מושג המצוינות נתפס כערך פוזיטיבי הנמצא בקונצנזוס מוחלט: הוא טוב למחקר המדעי, הוא טוב למדינה, הוא טוב לתעשייה, הוא טוב לפיתוח הפוטנציאל האישי. ההירארכיה של מדענים, סטודנטים, עובדים או מועמדים למשרה מסוימת על פי קריטריונים של מצוינות אינה ניתנת לערעור והנה מעל לכל מחלוקת. המצוינות היא המטרה העליונה של מערכת החינוך בארץ, היא נבחנת במבחני רוחב ואורך, בתחרויות ובאולימפיאדות. מקבלי פרסים על מצוינות זוקפים את גב האומה כולה. אך האם גישת המצוינות ההישגית ויישומה בתחומי חיים נרחבים משרתת את הכלל?

צילום: boetter@

מעצם הגדרתה של המצוינות רק אנשים מועטים יזכו לממש אותה. מרבית האנשים לא נולדו מצוינים ולא יהפכו למצוינים, והרוב המכריע יישאר מחוץ לגבולות המצוינות גם אם ישאף אליה בכל מאודו. במשך מאות שנים התבטאה המצוינות ההישגית במצוינות אקדמית, מחקרית, מדעית. אין ספק שהמחקר יכול לנוע קדימה רק כאשר השיח מתנהל על ידי טובי המוחות – הבעיה נעוצה בהרחבה של קריטריון המצוינות אל מעבר למחקר האקדמי.

מהפכת המידע משנה את שוק העבודה. העולם הממוחשב והגלובלי מתבסס על מערכות תוכנה ותקשורת, המחייבות מיומנות הן בתכנונן וייצורן של המערכות והן בהטמעתן ותפעולן. תעשיות הידע דורשות מקוריות, גישה אנליטית לתכנון ופיתוח מערכות, ובקיצור מידה הולכת וגדולה של מצוינות טכנולוגית. הדרישה למצוינות חדרה גם לבנקאות, למסחר ולמעשה אין תחום פעילות שהיא לא מהווה בו קריטריון ראשי. תעשיית הידע אף חודרת לאוניברסיטאות, מקימה מרכזי למידה בתמיכה כספית, ומקבלת בתמורה גישה לסטודנטים מצטיינים והכוונתם לנושאים הרלבנטיים לאותם תאגידים – כל זאת תוך שימוש בתשתית האקדמיה הציבורית. הרווח מהמצוינות זורם בעיקר לידי בעלי ההון, והפער בין הציבור הרחב לבין שכבת המצויינים הדקה הולך וגדל. זהו בעצם הקפיטליזם של המצוינות.

האם ניתן להגיע להישגים טכנולוגיים ותעשייתיים בדרכים אחרות, ללא חינוך למצוינות הישגית? ואולי להגיע אף לרמה גבוהה יותר של הישגים? בפינלנד, למשל, ערך המצוינות אינו הערך המרכזי בחינוך. שם נהוג להשקיע בכלל התלמידים, במידה שווה, ולהעלות את רמת כל הילדים במערכת החינוך. ההנחה היא שאם רמת כל החברה תעלה, ההון החברתי וגם המדעי הכולל יהיה גדול יותר. ואכן, בפינלנד ממוצע מספר מחזיקי התואר השלישי לנפש הוא הגבוה בעולם והיא מובילה כבר שנים במבחני PISA הבינ"ל, כפי שכותבת מירב ארלוזורוב בדה-מרקר. עוד אנו למדים מכתבתה של ארלוזורוב ש"בפינלנד אין מדידת הישגים בית ספרית, אין השוואות בין בתי ספר, ואין תגמול או ענישה לבתי ספר לפי מידת ההצלחה הלימודית שלהם".

בפינלנד 30% מהתלמידים, החלשים ביותר, זוכים להוראה פרטנית, בעיקר בשפת אם ובמתמטיקה, ממורים שהוכשרו לכך במיוחד. השיעור הגבוה של התלמידים הזוכים להוראה פרטנית, וכן השתתפותם מעת לעת של תלמידים חזקים בשיעורים אלו, מונעים תיוג (סטיגמה), אשר עלול לפגוע במוטיבציה ללמידה ובביטחון העצמי. מתוך הדו"ח "עוני והישגים לימודיים במערכת החינוך" שהוגש לוועדת החינוך של הכנסת ב-2009.

ומדוע ללכת רחוק? לפני 3-4 עשורים לא היו נהוגות תוכניות לטיפוח המצוינות במערכת החינוך בישראל, החינוך היה אחיד לשכבות אוכלוסייה נרחבות (אמנם לא לכלל האוכלוסייה במדינה), אך ישראל ניצבה בצמרת המחקר האקדמי בעולם כולו וגם במבחני הדירוג העולמיים במתמטיקה (ב-1965 למשל). מאז הישגיה הולכים ומתדרדרים. הבידול שחל בעשורים האחרונים במערכת החינוך בישראל יצר למעשה חינוך שונה לקבוצות שונות באוכלוסייה.

המשמעות המעשית החשובה ביותר של האי-שוויון התקציבי, החלוקה לזרמים, ההפרדה למסלולים וההתבדלות של בתי הספר הציבוריים הייחודים היא, שהתלמידים והתלמידות בכל אחד מאלה לומדים בפועל תכנית הלימודים שונה; וכיוון שכך, הישגיהם שונים. השוואת הישגי התלמידים בבחינות הבגרות, במבחני הערכה פנימיים ובינלאומיים מצביעה על היררכיה ברורה של הישגים. בראש מצויים תלמידים יהודים ממעמד כלכלי-חברתי גבוה, המשיגים תעודת בגרות המקנה כניסה למוסדות השלכה גבוהה והישגיהם תואמים את רמת ההישגים של תלמידים במדינות המפותחות.

בקרב תלמידים יהודים משפחות בעלות דירוג כלכלי-חברתי נמוך יותר, ההישגים נמוכים יותר. בתחתית ניצבים התלמידים הערבים שהישגיהם הממוצעים נמוכים באופן ניכר מממוצע ההישגים של תלמידים יהודים ומציבים אותם בתחתית הטבלה הבינלאומית לצד מדינות כמו קטאר, כווית ומרוקו. מתוך דו"ח מכון אדווה, "בידול, אי-שוויון ושליטה מתרופפת – תמונת מצב של החינוך הישראלי 2009" טיפוח המצוינות ניתן כיום לאותם תלמידים שעומדים בקריטריונים למצוינות, דהיינו המצטיינים. אלו באים כמובן מהשכבה העליונה של האוכלוסייה, ובכך הפער בחינוך הולך מעמיק. הכיוון הנכון הוא להשקיע בחינוך השכבות החלשות דווקא, לצמצם את הפערים ולהעלות את הממוצע הכללי. או אז, הרמה הכללית של החינוך תעלה, ורמת ההישגים גם כן. גם מספר המצטיינים יהיה גבוה יותר בסופו של דבר, מכיוון שלשכבות רחבות יותר באוכלוסייה תהיה נגישות לחינוך ברמה גבוהה.

הכותב עוסק בתוכנה ותקשורת והוא בעל תואר שני במדעי המחשב

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.