סופה של בדיחה

יוסי ברנע

מאמרו של פרופ' שלמה אבינרי "בילאדי, בילאדי" ("הארץ", 8.9.10), הוא מאמר נוסף המבטא את האנומליה "הנורמטיבית" של ישראל כמדינת לאום דמוקרטית ורפובליקה. אבינרי עושה זאת תוך התקפה עקיפה על עמותת "אני ישראלי" (שאני נמנה על חבריה), שדורשת מבית המשפט העליון שלחבריה יירשם בסעיף הלאום של מסמכי הזיהוי "ישראלי", בהסבירו את המניע "התחשבות באזרחי ישראל הערבים ורצון לקדם אזרחות שוויונית מלאה". מניע זה מבחינת אבינרי עצמו הוא בעייתי, משום שעולה ממנו שבישראל אכן אין אזרחות שוויונית ומלאה, ובהיותו ממצדדי ישראל כ"מדינה יהודית דמוקרטית", הרי על פניו עולה שהוא מצדד במדינה יהודית שאינה דמוקרטית במלוא מובן המלה.

הרציונל לתביעה שכולם ישראלים, מוסברת במאמר במלים הבאות: "כמו שבצרפת יש רק צרפתים, מעתה בישראל יש רק ישראלים". בצרפת, כידוע, הלאומיות זהה לאזרחות וכל האזרחים הם בני הלאום, ולכן ברור שהמניע המציין "אזרחות שוויונית" חל גם על לאומיות אזרחית. זהו אכן מודל נורמטיבי המוכר במערב.

בשלב זה, לאחר שהוא מציין את הרציונל התיאורטי, אבינרי מביא דוגמאות שנועדו להראות את מופרכות התביעה. ראשית, מצוינת התביעה להסיר את תמונת הרצל מקיר בית המחוקקים, כי "אין מקום בכנסת לעיתונאי אוסטרי-הונגרי זה, שמעולם לא חי בארץ". מובן שזאת יוזמה מגוחכת, שכנראה נועדה להוביל ליוזמה הבאה: "להחליף את סמל המדינה, את דגלה ואת המנונה". הנימוק לכך הוא ש"אלה סמלים יהודים וציונים מובהקים ואין להם עוד מקום במדינה". כדי להוסיף גיחוך ליוזמה, מובא הרציונל הבא: "המנורה בעלת שבעת הקנים, שניצבה או לא ניצבה בבית המקדש היהודי שהתקיים או לא התקיים, אינה יכולה לבטא את האזרחות השווה של כולנו".

אבינרי מגחך, אולם אכן מדובר בסמלים יהודים-ציונים, ששירתו את התנועה הציונית ושאינם מתאימים להיות סמליה של מדינה ריבונית שכ-20 אחוז מאזרחיה אינם רואים בסמלים אלה סמלים שמשקפים גם אותם. אם אכן תהיה תפיסת זהות ישראלית הגמוניאלית ניתן לשער שאז יהיו למדינה סמלים מוסכמים אחרים (כידוע, גם הרצל רצה שלמדינה יהיה דגל אחר מזה שנבחרת לבסוף).

רוח הקרקס שורה במעונו של אבינרי, שבהקשר לשידורי טלוויזיה על הכנות לחגים מציין עתירת אחת מאגודות זכויות האדם הערביות, ש"לא להשתמש עוד בביטוי " עם ישראל" בהקשר זה, משום ש"יש רק עם ישראל אחד, והוא כולל את כולנו – יהודים, מוסלמים, נוצרים ובני בלי דת". השימוש במושגים "ישראלים" ו"עם ישראל" יכול להיות מבלבל, אבל השימוש ב"עם ישראל" בהקשר למדינה "היהודית הדמוקרטית" מבלבל עוד יותר משום שלרוב המדינה הדמוקרטית היא של "עם ישראל" והיא יהודית לערביה, כמו שאומרת הלצה ישנה בנושא.

אבינרי נזקק לתביעה של קבוצה מפלג הצפוני של האיסלאם, שעתרה "לבטל את שמה של הרבנות הראשית לישראל. זו אולי הרבנות הראשית של היהודים, אבל לא של ישראל". שוב, הוא מנסה לצייר תמונה מגוחכת של המציאות, אולם אם אכן ישראל תהיה מדינה דמוקרטית-ליברלית, לא תהיה לה רבנות ראשית או משנית, כי תהיה הפרדה בין המיסוד הדתי לפוליטי. אגב הדיבור על ביטול " הרבנות הראשית", מצוין ש" דובר גם על האפשרות לבטל את הקרן הקיימת לישראל ולהעביר אותה למשרד האוצר". אין זו הצעה מוזרה כלל עיקר ועיקר. מדובר במוסד אקסטריטוריאלי העוסק בתחום מרכזי האמור להיות בידי המדינה, מה גם שמנהל מקרקעי ישראל מתנהל לפי חוקי הקק"ל היהודים-ציונים.

אבינרי ממשיך להתבדח כשהוא מציין שכדי לא לפגוע באזרחים הערבים "לא יוזכר עוד בתפילה היהודית המושג 'אלוהי ישראל', בשל שייכות ישראל לכלל האזרחים". פגיעה זו בחופש הדת היא בגדר מכה מתחת החגורה לפרופ' עוזי אורנן, יו"ר עמותת " אני ישראלי" שבשנות השבעים סירב להיות שותף לתפילה במסגרת אקדמאית בירושלים. חשוב להבהיר שכל עוד שמה של המדינה הוא "ישראל", והאזרחות היא "ישראלית" מן הראוי שהלאומיות האזרחית תהיה ישראלית, ללא כל קשר לשימוש במילה "ישראלית" בהקשרים אחרים. למען תנוח דעת אבינרי, אני מוכן גם לשקול שהלאום ירשם כ"עברי" או אף "כנעני", והאזרחים יהיו "עבריים" או "כנעניים" ולכן לא תהייה כפילויות שכאלו.

לאחר כל שורת התיקונים לריצוי הערבים תאבי השוויון, פונה אחד מפעילי השמאל הרדיקלי (ולמען הדיוק לא בהכרח ששמאל זה מצדד במדינת לאום ישראלית, דומה שלעתים הוא מצדד במדינת לאום חילונית-פלסטינית) לאחד מראשי הארגונים הערבים בשאלה הבאה: "הרי עשינו מה שביקשתם, ועדין אין אתם מרוצים. איך עלינו לקרוא למדינה כדי שבאמת תרגישו שווים?" ואז מגיעה הפואנטה של אבינרי: "בחיוך רחב השיב לו ראש האגודה הערבית: 'מה הבעיה? השם האמיתי היה ויהיה תמיד אחד: פלסטין'". ובמלים אחרות: מי שמבקר את ישראל הקיימת על משטרה הדמוקרטי ועל לאומיותה היהודית- ציונית המסתגרת, הוא בהכרח שמאלן רדיקלי המשרת את המדינה החילונית הדמוקרטית שהיא בהכרח פלסטינית. אולם, מבחינת מי שמצדד בלאומיות אזרחית-ישראלית פתוחה, של רפובליקה של כל אזרחיה הישראלים, דברי החזון המקורקס של אבינרי הם לא רק מגוחכים אלא גם מעידים על חוסר המוצא לדרכו.

למעשה, אבינרי, ושותפיו לדרך, לא יכול להציע מודל שיהיה גם לאומי וגם דמוקרטי-ליברלי, ולכן הוא נאלץ להסתפק בבדיחות.

הכותב הוא חבר עמותת " אני ישראלי" והדברים נכתבו בשמו בלבד

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.