המועצה להכנסה גבוהה

דמוקרטיה זקוקה לאזרחים עצמאיים ויצירתיים בעלי אופי ספקני, שאינם מקבלים סמכות והיררכיות חברתיות כמובנות מאליהן
יוסי דהאן

הבוקר אני קורא ששיעור הסטודנטים לתואר ראשון במדעי הרוח ירד ביותר ממחצית – מ-18.5% בשנות התשעים ל-8.6% בשנת הלימודים של 2008. בעוד שבשנת 2003 נרשמו 6,090 מועמדים ללימודים בתחום מדעי הרוח, בשנת הלימודים של 2008 נרשמו 4,070 מועמדים בלבד לאחד מתחומי מדעי הרוח – ירידה של שליש בחמש שנים. צניחת מספר הסטודנטים הביאה לצמצום מחלקות כהיסטוריה, ספרות, בלשנות, שפות ופילוסופיה. הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה מתכננת להשקיע 47 מיליון שקלים לקידום מדעי הרוח בהשכלה הגבוהה בשנים הקרובות. הסכום הזה אינו מרשים במיוחד. וגם הביטוי "שנים קרובות" הוא ביטוי השייך לרשימת הביטויים החשודים. כמה שנים, וכמה קרובות? עשר השנים הקרובות? עשרים? 

הידיעה הזו מביאה אותי לספר שאני קורא בימים אלה, ספר שפרסמה לאחרונה הפילוסופית האמריקאית מרתה נוסבאום: Not for Profit – Why Democracy Needs the Humanities. בספר מבחינה נוסבאום בין שני מודלים של חינוך. המודל הישן, שאותו היא מכנה גם מודל לצמיחה כלכלית, תכליתו רווח ופיתוח כלכלי. המודל הזה מדגיש את הכישורים הקשורים למדעים וטכנולוגיה, על פי המודל הזה תלמידים צריכים ללמוד בעיקר כישורים בסיסיים כגון מתמטיקה והבנת הנקרא, ולחלק מהם צריך שיהיו כישורים מתקדמים במחשבים וטכנולוגיות. על פי המודל הזה נגישות שווה לחינוך אינה חשובה במיוחד – מדינה יכולה לצמוח בקצב יפה גם כאשר חלק משמעותי מאזרחיה נעדר כישורים כאלו.

מנקודת המבט של מודל הפיתוח הכלכלי של החינוך, לימוד ספרות, היסטוריה, פילוסופיה, ושפות אינו הכרחי כיוון שלימוד תחומים אלו אינו תורם משמעותי לצמיחה כלכלית ואף יכול להוות מכשול עבורה מהטעם שהתחומים הללו נוטים לטפח ספקנות ורגישות מוסרית שאינם מועילים לצמיחה כלכלית. חינוך על פי מודל הצמיחה הכלכלית גם דוחק לשוליים שאלות של צדק חברתי, כיוון שמה שחשוב על פי המודל זה שיעור הצמיחה הכללי ולא כיצד מתחלקים הטובין החברתיים והכלכליים בין היחידים המרכיבים את החברה.

מודל הצמיחה הכלכלית הוא המודל הדומיננטי כיום, נוסבאום מביאה כדוגמה לדומיננטיות הזו את הודו וארצות הברית, אולם אפשר לצרף למודל זה את ישראל. כך למשל אחת המטרות המרכזיות של דו"ח דברת מציבה את הפיתוח הכלכלי במרכזה, הקריטריונים לקבלה לאוניברסיטה מעמידים במרכזים את הכישורים הבסיסים במתמטיקה ואנגלית, ובבתי הספר היסודיים והעל יסודיים מעמד המקצועות ההומאניים ולימודי האזרחות מתדרדר עם השנים ומבחני המיצ"ב הפכו לאמת מידה מרכזית למדידת איכות החינוך.

לעומת המודל הישן של הפיתוח הכלכלי, מציבה נוסבאום את המודל האלטרנטיבי לחינוך, מודל הפיתוח האנושי. זהו מודל מוסרי המתייחס למדעי הרוח כהכרחיים לפיתוחה של חברה דמוקרטית וצדק חברתי. מודל הפיתוח האנושי נטוע בגישת היכולות (capabilities approach) שלה שותפים נוסבאום והכלכלן והפילוסוף אמרטיה סן. על פי גישה זו כל אדם צריך ליהנות ממגוון יכולותן. יכולות לחיים, לבריאות, לחירות פוליטית, להשתתפות פוליטית, חינוך ועוד. מודל זה מחויב לדמוקרטיה כיוון שהיכולת לקחת חלק בהחלטות המעצבות את חייך הוא מרכיב מרכזי בחיים בעלי כבוד אנושי. חברה דמוקרטית המתייחסת לחברותיה וחבריה בכבוד צריכה להעניק להם חינוך המפתח את היכולות שלהם לחשוב על סוגיות פוליטיות המשפיעות על החיים הקולקטיביים שלהם, להכיר באחרים כאזרחים בעלי זכויות שוות, ללא הבדל לאום, גזע, מין או מאפיינים שרירותיים אחרים, לפתח את היכולת לקחת בחשבון את צרכיהם של אנשים אחרים, את היכולת לשפוט את המנהיגות הפוליטית באופן מושכל וביקורתי, לחשוב על הטוב הכללי ולא רק על הטוב הפרטי, ולהתייחס לאומה שאתה חי בה כחלק מסדר עולמי רחב יותר, כלומר להתייחס אל עצמך גם כאל אזרח גלובלי.

בקיצור, דמוקרטיה זקוקה לאזרחים עצמאיים ויצירתיים בעלי אופי ספקני שאינם מקבלים סמכות והיררכיות חברתיות כמובנות מאליהן. לימוד פסיבי של מידע עובדתי ולימוד צר של מדעים ומתמטיקה אינו יכול לממש את תכליות החינוך המוסרי הדמוקרטי. מדעי הרוח והאמנויות מהווים מקור מרכזי לחשיבה ביקורתית והתנהגות מוסרית, תכליות שחינוך כלכלי המתרכז בידע עובדתי וטכני צר, שנועד ליישום כלכלי מיידי, אינו יכול להגשים. חשוב להדגיש שנוסבאום אינה סבורה שחינוך מדעי או טכנולוגי הוא מיותר, היא יוצאת נגד הבלעדיות שלהם ונגד האופן הצר שבו תופס את עצמו החינוך המדעי והטכנולוגי. היא יוצאת נגד הפיכת מערכת החינוך למכשיר להגדלת התוצר הלאומי הגולמי.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.