עבדות היא חירות

דיווח אובייקטיבי כביכול אודות "חירותן הכלכלית" של מדינות, אינו אלא העתקה של הודעת משרד יחסי ציבור
יוסי דהאן

הידיעה שהתפרסמה הבוקר בכמה מהעיתונים הכלכליים הייתה עגומה. "ישראל מדורגת במקום ה-81 בעולם במונחים של חופש כלכלי, ירידה של שלושה שלבים לעומת מיקומה בשנה שעברה (78) – כך עולה מדו"ח מדד החופש הכלכלי העולמי אשר פורסם אתמול. קשה למצוא אדם שיעדיף אי-חירות על פני חירות, עדיף ליהנות מחירות פוליטית מאשר לסבול ממגבלות שמוטלות עליה, מוטב ליהנות מחירות כלכלית מאשר להיות במצב של שעבוד.

הבעיה מתחילה, כפי שעמדו על כך אנשים חכמים עוד בעולם העתיק,  כשמנסים להגדיר מהי חירות ובהקשר שלנו מהי חירות כלכלית. ב"דה מרקר" מדווחת אורה קורן כי "מדד החופש הכלכלי נערך מדי שנה על ידי מכון פרייז'ר הקנדי בשיתוף 75 מכוני מחקר ברחבי העולם, ביניהם מכון ירושלים לחקר שווקים. את המדד יצרו חתן פרס נובל מילטון פרידמן ופרופסור מייקל ווקר בשנות השבעים". המידע העובדתי הקצר הזה אודות יוצריו של המדד, מילטון פרידמן, וחסידיו בישראל, מכון ירושלים לחקר שווקים, מכון בעל אוריינטציה חברתית כלכלית ימנית קיצונית, מספק יותר מרמז על מנת להבין מהו טבעה של אותה חירות כלכלית שנגזלה, ומי הם אותם אלה שנהנים מחירות זו. אז במקום להסתפק בהודעת יחסי הציבור של מכון ירושלים לחקר השווקים, כפי שנוהגים לעשות כתבינו הכלכליים, הלכתי לאתר מכון פרייזר שמפרסם את אינדקס החירות על מנת לעמוד על טיבה.

ואכן ברוחו של מילטון פרידמן, ככל שהמעורבות הממשלתית רבה יותר כך החירות מוגבלת יותר, אספקת שירותים חברתיים, רשת ביטחון סוציאלי או כל מעורבות ממשלתית המפריעה לשווקים לפעול את פעולתם, פרושה בלשונו של הוגה ימני אחר פרידריך הייק, דהירה באוטוסטראדה בדרך לשעבוד. מיסוי הוא עושק ולכן יש לצמצמו, וזכות הקניין היא הזכות הקדושה העליונה. חברי הכת הימנית בקנדה ושלוחותיה בעולם, לא עוסקים בזוטות פילוסופיות כגון שעיגון זכויות הקניין של מעטים על נכסים רבים ככל האפשר פוגע בחירויותיהם הפוליטית, האזרחיות הכלכליות והחברתיות של אנשים רבים יותר.

רגולציה היא אחד מביטויי הרשע של השטן-המדינה, רגולציה של עסקים, סחר ועבודה הם אויביה של החירות. כך למשל חוקי עבודה המבטיחים שכר מינימום או מעגנים הליך הוגן בפיטורי עובדים מגבילים את החירות. מעניין היה לשאול את דעתם של העובדים על הגדרת החירות הזו, אני מניח שרובם היו מעדיפים עבדות על פני חירות. כך שעל פי ההגדרה האורווליאנית הזו, השתכרות של סכום הפחות משכר מינימום מגדילה חירות וכך גם פיטורים שרירותיים של עובדות ועובדים והסכמים קיבוציים.

הקטע הקומי של המסמך הזה מצוי בהקדמה שבה מציגים כותבי הדו"ח את הסברם הייחודי למשבר הפיננסי-כלכלי העולמי האחרון. בניגוד להסבר השכיח שמצביע על הסרת הרגולציה מהתחום הפיננסי כאחד מהגורמים המרכזיים למשבר, מחברי הדו"ח לא נותנים לעובדות לקעקע את אמונותיהם הדתיות וטוענים שהמשבר הפיננסי נבע מעודף רגולציה של המדינה בשוק הפיננסי ובתחום הנדל"ן. לו רק היינו נותנים לבנקאי ההשקעות בוול סטריט לפעול ללא מגבלות כולנו היינו חופשיים כציפורים.

הדיווח האובייקטיבי הזה כביכול אודות חירותן הכלכלית של מדינות, שכמו דיווחים רבים נוספים אינו אלא העתקה של הודעת משרד יחסי הציבור, מהווה ראייה נוספת להטיותיה ומצבה העגום של העיתונות הכלכלית.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. פרידריך

    אם היית טורח לקרוא את הדו"ח, היית מגלה שמדינות שנחשבות למעולות אפילו בעיניו של השמאל השפוי כמו דנמרק, שוויץ, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ופינלנד נמצאות ב20 המקומות הראשונים, (ושוויץ ואוסטרליה אף ממש בחמישייה הראשונה). אבל מכיוון שאתה אדם דתי, אתה לא נותן לעובדות לבלבל אותך.

    לגבי המעורבות של ממשלות במשבר. מעניין מה תאמר אחרי שתראה את הסרטון הבא:
    http://www.youtube.com/watch?v=GkAtUq0OJ68