עולם האבסורד של המשבר הכלכלי

במקום שתהיה חשיבה מחדש על המבנה של המערכת הכלכלית המקומית והגלובאלית, חוזרים למדיניות שהביאה לעולם את המשבר הנוכחי
איציק ספורטא

ביומיים האחרונים יש שביתות והפגנות ברחבי אירופה שיוצאות נגד תוכניות הצמצום הממשלתיות, ובצדק. במקום שבעקבות המשבר הכלכלי תהיה חשיבה מחדש על המבנה של המערכת הכלכלית המקומית והגלובאלית, חוזרים לטיעונים ומדיניות שהביאו לעולם את המשבר הנוכחי. אז לממשלה יש חוב, חוב זה רע, לכן יש לקצץ או להעלות מיסים. להעלות מיסים כבר נמצא מחוץ לתחום כי נתקבעה התפיסה הלא נכונה שזה רע לצמיחה. כך שנשארנו עם קיצוצים.

הפגנת סטודנטים בפאריס. צילום: vx_lentz

למי מקצצים? לאלו שנהנו, אם בכלל, הכי פחות מאותה צמיחה כלכלית של לפני המשבר. הם נהנו פחות כיון שהמערכת כולה הופנתה לעידוד צמיחה, לא דרך הגדלת המשאבים בידי אנשים ונשים שנמצאים במאבק מתמיד של פרנסה בכבוד, אלא לאותם גורמים אשר אמורים היו לייצר תנאים שיאפשרו זאת. כדי שזה יקרה המערכת הציבורית הפריטה את עצמה לדעת, הקטינה את פעילותה, והפחיתה מיסים. בנוסף המערכת הפיננסית שוחררה מהסדרה כדי לאפשר לה לבצע את תפקידה. מה שלא נלקח בחשבון שכל זה יהפוך את הספקולציה בשוק ההון לעיקר.

במקום שהיצירתיות האנושית תופנה למקומות הנכונים היא הופנתה לשוק ההון. כלכלנים, מתמטיקאים ופיזיקאים מצאו את עצמם ממציאים מכשירים פיננסיים שאף אחד לא ממש הבין איך הם פועלים, אבל כולם ידעו שהם מיצרים הכנסות ורווחים בלי סוף. במקום לחשוב על דרכים לשפר את איכות החיים, חשבו על נייר חדש חסר ערך יותר מקודמו שיגדיל את הרווחים של עצמם. כמו שקורה כאשר בונים מגדל קלפים גם זה קרס. במקום לחזור לחשוב על דרך טובה יותר ממשיכים באותה דרך.

אז המערכת קרסה וכדי שנזקה לא התרחב לעולם שבו גם ככה לא קל, הממשלות הזרימו טריליונים של דולרים. לא כדי לעזור למדינות עניות, מובטלים ועניים אלא למנוע קריסה של המערכת הפיננסית. עקב ההזרמה הזאת עלה החוב הציבורי. בעולם נורמאלי שלא סובל מאמנזיה היה צריך להיות ברור למה נעשה מה שנעשה. אלא שבעולם שבו השווקים הפיננסיים קובעים התחילה מגמה שטענה שהחוב הציבורי הוא בעיה שצריך לפתור מיד, כי אם לא העולם יתמוטט.

אז מה עושים? כמו שאמרנו מקצצים בשירותים ציבוריים, רגע אבל לא עשינו זאת בעבר כדי שיהיה טוב לכולם וזה לא קרה? עשינו אבל למה לא לעשות זאת עוד פעם. אם זה לא עבד בפעם הקודמת כדאי לעשות זאת עוד פעם ועוד פעם עד אשר זה שוב לא יעבוד.

כל זה קורה לא רק בשל אידיאולוגיה ותיאורטיזציה כושלת אלא בגלל יחסי הכוח המעוותים בחברה. הממשלות עושות זאת כי זה מה שנתפס אצלן כדבר הנכון לעשותו וכיון שאין שום כוח שפועל בעוצמה נגד המגמה הזאת. לא משנה אם אלו שמרנים או ניו לבור או אנשים שקוראים לעצמם סוציאל דמוקרטיים. כאשר באו לרוזוולט בשנות השלושים גורמים חברתיים כדי לדחוף אותו לפעולה, הוא אמר להם שבמקום לדבר יצאו לרחוב וילחצו עליו לעשות את מה שהוא רוצה לעשות גם כך. דיבורים לא מספיקים צריך עוצמה וכוח אזרחי.

למה בעלי ההון ואלו שהפרוטה מצויה בכיסם תומכים בקיצוצים לא צריך לפרט. הם אלו שנהנו מהמצב הקיים ולמה שלא ימשיכו ליהנות. בזמן המשבר הם באו בתביעות לעזרה מהמשלה, כאשר קיבלו אותה חזרו לסורם וטענו שהממשלה מפריעה. הנה עובדה יש לה חוב גדול שצריך לצמצם. המילים הללו מלוות בפעולות בשווקים הפיננסיים שגורמות לסכנה לאגרות חוב ושווי המטבע של מדינות שונות. מי שלא רואה את האבסורד במהלך הזה כנראה לא יראה זאת לעולם.

והנה במקום רק לדבר,  האיגודים המקצועיים וגורמים אחרים באירופה החליטו להיאבק כדי שאת התשלום למשבר לא ישלם שוב הציבור שהיה מעורב בשוליים באותה פריחה כלכלית בעשור האחרון. כאן לא רק הכסף מדבר אלא הפוליטיקה והדמוקרטיה. אני לא יודע מה יקרה אבל בטוח שרק מאבקים כאלה יחזירו לאיזה סוג של איזון ביחסי הכוח ודרך זה גם בחלוקת המשאבים שעוותה ללא הכר. המעניין הוא שהמאבק נערך באירופה שם המצב החברתי גרוע הרבה פחות מאשר בישראל או בארה"ב.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
    תגובות

     

    This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

    1. יאיר ח.

      יש קיצוצים "טובים" / "הוגנים" ויש לא.

      אם רוצים להעלות את גיל הפרישה בצרפת ל-62, אולי אין ברירה כי תוחלת החיים עולה. אם ביון ספרים לא יוכלו לפרוש בגיל 50 וקצת (כי ספרות נחשב למקצוע בר-סיכון שם) ולקבל פנסיה לכל החיים – אז צריך להבין שאולי זה בסדר, כי זה יפנה כסף לדברים אחרים לא פחות חשובים.

      שלא אובן לא נכון. אני מאוד בעד סוציליזם וערבות הדדית. עדיין, כמו שאמרה מרגרט תאצר "מתישהו הכסף של אחרים נגמר". זה נכון שצריך לפנות קודם למי ש-"הרס" את המערכת. עדיין, לא תמיד אפשר לרצות את כולם כל הזמן לאורך זמן.

    2. חן

      לא סתם אנחנו הציבור היהודי והציוני הלאומי הנאמן רואים בהגירת הזרים לישראל אסון: אסון לאומי וחברתי, שפגיעתו הראשית באוכלוסיה החלשה בישראל.
      ומנגד, השמאלנים שונאי העם והמדינה, מבחינתם יכולות השכבות החלשות בישראל ללכת לעזאזל, העיקר שישיגו יעדם: החרבת המדינה היהודית.
      אירופה הולכת ונחלשת רק בשל הגירת הזרים מהעולם השלישי, ש"תרומתם" הכלכלית והחברתית למדינה שאליה פלשו היא הורדה לכיוון התחתית של כל המדדים הכלכליים והחברתיים.

    3. שור

      בעוד במדינות רבות באירופה מקצצים באופן חד, לעיתים חד מאוד (יוון, ספרד, צרפת, בריטניה), הרי בישראל התקציב דווקא יגדל בשנה הבאה באופן מהיר יותר לעומת קצב הגידול של התקציב הנוכחי , שיעור האבטלה יורד, הצמיחה מהירה ורמת החיים שלנו גדלה.
      (ולא שאין מה לשפר, בעיקר בעידוד עבודה של אלה שלא עובדים).

      מדוע זה קורה ?
      בגלל מדיניות אחראית שעוצבה על-ידי נתניהו במחצית העשור – הפחתת מיסים גבוהים, אחריות תקציבית ושמירה על הגרעון, רפורמות להגדלת התחרותיות והשקעות ענק בתשתיות.

      חשוב לציין שגם במדינות אירופה שנקטו מדיניות דומה של אחריות תקציבית, כעת כמעט ולא מקציצים, כמו גרמניה ומדינות בצפון אירופה.

      שור

    4. א

      יופי אין קיצוצים. ואיך זה עוזר ליותר ממחצית מהמדינה שחיה משכר מינימום? ישראל היא אחת מהמדינות המפותחות עם הפערים הכי מטורפים. את מי אתה מעודד בדיוק? את אלה שמכניסים 50 אלף בחודש? הם יחיו טוב בכל מקרה, בלי משבר, עם משבר.

    5. שור

      א` –
      אכן אתה צודק, רבים בארצנו משתכרים שכר נמוך.
      זה נובע בעיקר בגלל פיריון נמוך, שהסיבה העיקרית שלו היא תחרותיות נמוכה (סיבה נוספת היא כושר השכלה מקצועית).
      כך, כאשר יצואן/יבואן נאלץ לשלם המון עבור שירותי נמל, זה בא על חשבון הפיריון והשכר.
      אין ארוחות חינם בכלכלה ובחיים.
      בכל מדינות אירופה יש תחרות גבוהה בשוק נמלי הים והאוויר, וזה תורם לפיריון גבוה יותר של העובדים שם, וממילא לשכר גבוה יותר.
      שכר זה פונקציה של גורמים כלכליים.

      נתן –
      בשנים 2001 ו-2002, כאשר סילבן שלום היה שר האוצר, הגרעון גדל בקצב ענק עם אותם פקידי אוצר, הבאטהל התרחבה והתשובה על אג"ח שהממשלה גייסה התקרב לכ-13% (כיום פחות מ-5%). נכון שיש לפקידי האוצר השפעה רבה (וטוב שכך), אבל ללא שר אוצר וראש ממשלה המבצעים מדיניות חברתית נכונה, לא יהיו רפורמות וישראל תיסוג לאחור.

      שבת שלום,
      שור