הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
האם לתינוקות יש חוש מוסרי?
מקבץ קישורים לכמה טקסטים ושיחות פילוסופיות בנושא כבוד, בחירות מוסריות בילדות ועוד
- באתר הווידאו Philosophy T.V אפשר לצפות בשיחה מעניינת בין שני פילוסופים, Dale Jamieson ו-Jay Odenbaugh על אתיקה של שינוי האקלים. השניים דנים ביחסנו לסביבה ומחויבויותינו לדורות הבאים, במעמד המוסרי של ישויות שאינן בני אדם, במעמדם הראייתי של ממצאים מדעיים אודות שינוי האקלים ובמשמעות של פעולה או מדיניות המתבצעים בתנאי אי ודאות.
- במוסף "הארץ" מופיע מאמר מתורגם ממגזין "ניו יורק טיימס" מאת הפסיכולוג פול בלום, אחד החוקרים הבולטים ביותר של התפתחות מוסרית של בני אדם. המחקר של בלום מתרכז בהתפתחות המוסרית של תינוקות – "מוסריות ילדותית", והוא מגלה שבניגוד למסקנות המחקר עד הזמן האחרון, לתינוקות יש יסודות מוסרים מסוימים. "המחקרים תומכים בתמונה הכללית, שלתינוקות יש חוש מוסר. סביר להניח שלתינוקות אין גישה מודעת למושגים מוסריים, הם אינם מבינים למה מעשים מסוימים טובים או רעים. הם מגיבים מהבטן. אכן, אם צופים בתינוקות מבוגרים יותר בניסויים אלו, הם אינם מתנהגים כשופטים שווי נפש – הם נוהגים לחייך ולמחוא כפיים בעת האירועים הטובים, ולזעוף, לנוד בראשם ולהתעצב באירועים הרעים". המחקרים של בלום מחזקים לכאורה גישה מסוימת בוויכוח הפילוסופי המרכזי: מה מקור המוסר השכל או הרגש? הם מחזקים את גישתו של הפילוסוף הסקוטי דיוויד יום שמקור המוסר הוא הרגש ועומדים בסתירה לתפיסתו של סוקרטס ושל אחרים הטוענים שאנו מגלים את עקרונות המוסר באמצעות השכל. אולם המסקנה של בלום מורכבת יותר: "מוסריות, אם כן, היא הסינתזה שבין הביולוגי לתרבותי, בין הלא-נלמד, המתגלה והמומצא. לתינוקות יש יסודות מוסריים מסוימים – היכולת והנכונות לשפוט את פעולותיהם של אחרים, חוש צדק מסוים, תגובות בטן לאלטרואיזם ונבזיות. בלי קשר למידת החוכמה שלנו, אם לא היינו מתחילים עם מערכת בסיסית זו, היינו הופכים ללא יותר מאשר גורמים א-מוסריים, פועלים ללא רחם למען טובתנו האישית. אולם יכולותינו בתור ילדים מוגבלות ביותר. אלו הן תובנותיהם של היחידים הרציונליים שהופכות את המוסריות האוניברסלית והלא-אנוכית באמת, למשהו שהמין שלנו יכול לשאוף אליו".
- במגזין The Chronicle of Higher Education, כתבת פרופיל ארוכה על הפילוסוף הייחודי Stanley Cavell שהוציא באחרונה ספר אוטוביוגרפי חדש בשם "Little Did I Know" (הספר ה-19 במספר). הייחודיות של קאבל באה לידי ביטוי בעושר העצום של הנושאים שעליהם כתב ובגישה הבין תחומית שלו לנושאים פילוסופיים. הוא מחבר בין מסורות פילוסופיות שונות, בין המסורת האנליטית של ויטגנשטיין ואוסטין והמסורת הקונטיננטלית של קירקגארד וניטשה. הוא כתב על ידע במחזות שיקספיר וספר על קולנוע המנתח קומדיות של נישואין. גישתו של קאבל זכתה לביקורת לא מעטה מפילוסופים אנליטיים.
בא.ה לפה הרבה?
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
תגובות
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
.
…
לא מפתיע כלל שהרבה פילוסופים אנאלטיים לא אוהבים קאבל. אם היו, אזי לא היו אנאלטיים יותר…
///