כמה שאלות לחוגגים בצ'ילה

הקרקס התקשורתי סביב 33 הכורים בצ'ילה התעלם משאלות חשובות בנוגע לליקויים הבטיחותיים במכרות וכן ממאבק שמצטלם קצת פחות טוב, זה של בני המאפוצ'ה
יוסי דהאן
הפגנה למען זכויות המאפוצ'ה, סנטיאגו 11.10.10. צילום: cosmopolita, cc by-sa-nc

הקרקס התקשורתי הגלובלי סביב חילוץ 33 הכורים בצ'ילה, כילה את אוצר הסופרלטיבים והקלישאות. המבצע ההירואי סחט כל אחוז רייטינג אפשרי, והאליטה הפוליטית במדינה לא יכלה לדמיין מסע יחסי ציבור טוב מזה. אולם בכל המלודרמה הטלוויזיונית הזאת, שבה כתבים הפכו מומחים לקידוחים וקפסולות חילוץ, נדמה שרובם המכריע שכח לשאול את השאלה העיתונאית הפשוטה: כיצד קרה שהכורים הללו נקברו בתוך האדמה?

העיתונאי החוקר ג'ון פילג'ר מספר במגזין "ניו סטייטסמן" סיפור שונה (ותודה לעומר שרביט על הקישור). האסון, כותב פילג'ר, אינו מקרי, אלא תוצאה של מערכת כלכלית אכזרית שכמעט ולא השתנתה מאז ימי שלטונו של הדיקטטור אוגוסטו פינושה. זהו גם אינו אסון נדיר. נחושת היא הזהב של צ'ילה, ותדירות אסונות המכרות עולה בד בבד עם עליית המחירים והרווחים. מכרה סן חוזה, המכרה שבו נלכדו הכורים, הפך להיות כל כך מסוכן עד שבשנת 2007 הוצא לו צו סגירה, לא לזמן ארוך; ב-30 ביולי השנה הזהיר דו"ח של משרד העבודה שבמכרה קיימים "ליקויים בטיחותיים רציניים" – אולם שום פעולה לא נעשתה. שישה ימים לאחר מכן נקברו הכורים במפולת.

נשיא צ'ילה, סבסטיאן פיניירה, שהפך לכוכב האירוע, הוא מיליארדר השולט בחלק מתעשיית הכרייה והאנרגיה בצ'ילה. הוא עשה הון בימי פינושה, עסקיו פרחו בימי ניסויי הליברליזציה ומהפכת השוק החופשי שהנהיגו כלכלנים אמריקאים מאוניברסיטת שיקגו. אחיו ושותפו בעבר לעסקים, חוסה פיניירה, ששירת כשר העבודה במשטר פינושה, הפריט את המכרות ואת קרנות הפנסיה ונאבק באיגודי עובדים. בוושינגטון מחאו כפיים ושיבחו את "הנס הכלכלי" והרפורמות הניאו-ליברליות שהנהיג.

במשך כל החילוץ אף עיתונאי כמעט לא דיווח על דיכוי המאפוצ'ה, מיעוט ילידי שלאחר הכיבוש הספרדי הפך עני ונרדף. תאגידי יערות קיבלו היתר ממשלתי להחרים את אדמותיהם, ומי שניסו למחות נרצחו, נעלמו או נכלאו לשנים ארוכות – אסירים פוליטיים בחסות חוקים "אנטי-טרוריסטיים". בעוד מצלמות הטלוויזיה בעולם מתעדות את 33 הכורים, נשכחו 38 שובתי רעב מאסירי המאפוצ'ה, ששבתו 90 יום לביטול חוקים מתקופת פינושה שנועדו להפלות ולפגוע בהם.

מחאה ליד ארמון הנשיאות בסנטיאגו, עקב הרג אקטיביסט מבני המאפוצ'ה. צילום: cosmopolita, cc by-sa-nc

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.