תעשו מקום ליד השולחן

"נשים ממשיכות לשלם מחיר כבד באזורי קונפליקט בעולם כולו" – מרי רובינסון על עשור להחלטה 1325
העוקץ

במלאת עשור להחלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם – הקובעת כי על המשפט הבינלאומי ומקבלי ההחלטות לאמץ פרספקטיבה מגדרית בהתמודדות עם אזורי סכסוך בעולם, תוך מתן חשיבות לעדויותיהן של ילדות ונשים ומתן ייצוג לנשים בתהליכים פוליטיים – כותבות נציבת האו"ם לשעבר לזכויות אדם, מרי אנדרסון (שנמצאת כרגע במזרח התיכון) ובינטה דיאופ (Diop) מהארגון Femmes Africa Solidarité ב"הפינגטון פוסט":

"נשים ממשיכות לשלם מחיר כבד באזורי קונפליקט בעולם כולו. חסינות על ביצוע פשעים נגד נשים היא נורמה ברוב המקומות האלה. ובאופן לא פחות מטריד – כאשר נשים קמות ומשמיעות את קולן בשיחות ובמגעים דיפלומטיים הן נחשפות פעמים רבות לסיכונים, נמנע מהן מקום ליד השולחן והן בעצם מודרות מתהליכים שמכריעים כיצד ייראה עתידן… לפני עשר שנים קיבלה מועצת הביטחון של האו"ם את החלטה 1325 כמענה למציאות קשה זו. לראשונה, הכירה המועצה בכך ששלום בר-קיימא לא יכול להתקיים בלי השתתפות של נשים והגנה עליהן".

רובינסון ודיאוט מציינות כי על אף ההוכחות לתרומתן המכרעת של נשים לסיום סכסוכים אלימים במדינות כמו ליבריה או זימבבואה, ההבטחה לקהילה בינלאומית המחויבת לחלוטין להגנה של נשים באזורי סכסוך ולתמיכה בתרומתן לתהליכי שלום – לא קוימה במלואה. "בעוד שיש מי שמבקרים את החלטה 1325 על כך שהיא נותנת לנשים 'טיפול מיוחד', נשים הן מטרות לצורות הגרועות ביותר של אלימות בזמן סכסוך ומודרות מתהליך קבלת ההחלטות; אחרים טוענים שאין מספיק כסף כדי לשלב נשים במנגנונים, על אף שההחלטה קוראת להשתמש בחוכמה בכסף קיים – לא מעבר לכך. ויש הטוענים שחייבים לתת עדיפות לטיפול בצמצום מספר החיילים הרובים לפני שנדרשים ל'ענייני נשים'. במציאות, כשליש מהנשים מקושרות לכוחות הלוחמים. כך שאם מאמצי השיקום מעצבים חברה שבה צרכים של נשים נמצאים בעדיפות נמוכה – איזו מין חברה אנחנו בונים?"

לקריאת המאמר המלא של רובינסון ודיאופ

בישראל, שגם ככה שוויון מגדרי זה לא הצד החזק שלה, עלו באחרונה שאלות בנושא ייצוג נשי, למשל בוועדת טירקל – זו שבסופו של דבר לא יושבת בה ולו אשה אחת. צפי סער כתבה השבוע במדורה "גברת מג'ונדרת" בגלריה על חוות הדעת המגדרית שהגישה עמותת המשפטניות "מעכי-איתך" לוועדה. מצטטת סער מחוות הדעת: "הסכסוך הצבאי והכיבוש של פלסטינים מכתיב את השיח הגברי על ביטחון ואין אחר… הנשים היחידות המושמעות בבמות הציבוריות הן אלו שאימצו את השיח הגברי… השיח הנשי שכולל מלים כמו: הקשבה, אמפתיה, פתרון בעיות תוך התחשבות בצרכים של הזולת, לא רק שאינו קיים אלא שבכלל לא יודעים שהוא אלטרנטיבה". סער מזכירה שגם כשנשים כבר מצליחות להשפיע פה ב"ענייני ביטחון", הן שומרות על מקום מסורתי בהיררכיה, כמו לדוגמה ארבע אמהות.

  • ב-1.10 יתקיים במכון ון ליר כנס בנושא "מבט מגדרי על סוגיות הליבה במו"מ עם הפלסטינים: עשור להחלטה 1325", בהשתתפות אורלי נוי, חגית עפרן, מנאל שלבי ועוד. להזמנה

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.