ליברל הקש והאיום המוסלמי

חואן ויליאמס הוא פרשן חדשות מרכזי ברשת הטלוויזיה הימנית "פוקס", שבבעלות איל התקשורת רופרט מרדוק. עד לאחרונה הוא שימש גם כפרשן חדשות מרכזי ברשת הרדיו הציבורי האמריקאי NPR. השבוע החליטה הנהלת הרדיו לפטר את ויליאמס, בעקבות דברים שאמר ברשת פוקס. בדיון שהתפתח בתכניתו של המנחה הימני ביל אוריילי סביב מה שהוא כינה "הדילמה המוסלמית" של ארצות הברית – אוריילי אמר בתכנית אחרת, The View, ש"המוסלמים הרגו אותנו ב-9/11" – טען ויליאמס שאכן המוסלמים מהווים בעיה, וכי בכל פעם שהוא עולה על מטוס הוא חושש כאשר הוא מבחין באנשים לבושים בלבוש מוסלמי.

בהודעה לעיתונות כתבה הנהלת הרדיו שהערותיו של ויליאמס אינן מתיישבות עם הסטנדרטים העיתונאיים ואתיקה של אובייקטיביות וחוסר משוא פנים של התחנה. מיד לאחר פיטוריו מהרדיו, הציע לוויליאמס רוג'ר איילס, יושב הראש של רשת פוקס, חוזה חדש לשלוש שנים שבו הוא ישתכר 2 מיליון דולר. מה שמגוחך בכל העניין הוא שוויליאמס מועסק ברשת פוקס על תקן הפרשן המציג את נקודת המבט הליברלית. זו פרקטיקה ידועה של הרשת: הצגה של העמדה הליברלית על ידי אנשים שהקשר בינם לבין ליברליזם אינו קיים, או הצגתה באמצעות דוברים חסרי כושר שכנוע. פרקטיקה שנעשה בה שימוש בגלי צה"ל, למשל, שבה לאומנים כעירית לינור ואברי גלעד משמשים כליברלים של קש, כחואן ויליאמסים של התחנה.

ברשת פוקס, המשמשת תחנת בית של שרה פיילין וחברי "מסיבת התה" הרפובליקניים, מיהרו להתנפל על תחנת הרדיו הציבורית, המשמשת מזה שנים מושא התקפה של הימין השמרני בארצות הברית. מנהיג הרפובליקנים בקונגרס כבר ביקש לבחון מדוע יש להעניק סיוע כספי ציבורי ל"רשת רדיו שמאלנית". ב"ניו יורק טיימס" מציגים את העימות בין התחנות כעימות בין שני סגנונות של עיתונות, בין שתי תפיסות אתיקה תקשורתית שונות. "עיתונות דעות" של רשתות כרשת פוקס, לעומת העיתונות המסורתית אותה מייצגת תחנת הרדיו הציבורית, בה נהוג קוד אתי המחייב עיתונאיות ועיתונאים לנהוג באובייקטיביות, גם כאשר הם מופיעים בפורומים אחרים.

לאחר פיטוריו טען ויליאמס כי הוא פוטר כיוון "שאמר את האמת". הוא תקף את הנהלת הרדיו הציבורי על פגיעה בפלורליזם מחשבתי, הוא גם ציין שפיטוריו פוגעים בפלורליזם העיתונאי בתחנה, כיוון שהוא היה הגבר השחור היחיד ששידר בתחנה. אידיאולוגיה ומעשים מהסוג הזה, טוען ויליאמס, מובילים לכך שעיתונאים נשלחים לגולג.

הפיטורים של ויליאמס נראים בעיניי כצעד חריף מדי, נדמה לי שאפשר היה לנקוט בסנקציה חמורה פחות. מה שמגוחך ואירוני בעניין הזה זו ההטפה של ויליאמס בשבח חופש המחשבה והביטוי, הטפה הבאה מפיו של מי שמועסק על ידי רשת טלוויזיה הבזה ונאבקת בערכים הללו.