לוד בקריסת מערכות

הסברים כמו "רצח על כבוד המשפחה" ומעשים כמו הצבת חיילי מג"ב לא ירפאו את הפצע של לוד – תוצאה ישירה של הזנחת הרשויות
סיגלית גבעון-פדידה

عربي بعد العبري

ערבית אחרי העברית

בשבועות האחרונים מחמירה ומגיעה לתודעה הציבורית התופעה של אלימות גואה, רצח נשים, רצח חפים מפשע ופשיעה מכל סוג. למי שגר ועובד בעיר לוד זו אינה תופעה חדשה כלל, אנו עדים לקיומה מזמן. התירוץ הניתן על ידי גורמים שונים תולה את הסיבות לאלימות במנהגי האוכלוסייה הערבית, כגון "רצח על כבוד המשפחה" ועוד ביטויים אשר מטרתם היא להסיט את תשומת הלב ממצבה של העיר והאוכלוסיות השונות הגרות בה. חשוב לומר: אלימות היא תולדה של הזנחה מתמשכת של כל הרשויות ומחסור חמור בשירותים בסיסיים ונורמטיביים לתושבי העיר.

צוות עובדי עמותת סינגור קהילתי, יחד עם פעילים ומתנדבים הנמצאים כאן יום-יום, עדים לקריסתן של כל המערכות אשר אמונות על הטיפול באנשים – מערכת חינוך קורסת, מערכת חינוך בלתי פורמלי שאינה קיימת כלל, שירותי רווחה שאינם מתפקדים ואינם נותנים מענה למרבית הנשים הפונות אליהם, משטרה שאינה עושה כלל את תפקידה והיעדר תעסוקה שתפרנס אנשים בכבוד.

כל אלה מהווים מצע פורה לבורות, אלימות ופשע. על מנת למגר את תופעת האלימות, לנצל את משאביה המדהימים של העיר ולמנף את המגוון התרבותי העצום הקיים בה לוד צריכה לקבל מקום בראש סדר העדיפויות של מקבלי החלטות במדינה בכלל ובכל משרדי הממשלה בפרט.

הבאת משטרה ללוד לזמן קצוב היא טיפול בסימפטומים ולא בבעיה עצמה.

לוד. צילום: akiva, cc by-nc-nd

לוד זקוקה לטיפול מערכתי: שיפור מערכת החינוך, שיפור התשתיות הפיזיות בבתי הספר, הקצאת שעות טיפוח, השקעה במערכת הרווחה כולל תוספת תקנים ותקציבי פעולה, שיפור מערכת הבריאות, תשתיות התחבורה, איכות הסביבה, חיזוק פעילות התרבות והספורט, ומענה כולל ויסודי של המשטרה. רק טיפול מערכתי יביא מזור לפצעיה של העיר לוד.

מי שחושב שניתן להתמודד עם הפשיעה והאלימות לטווח ארוך, בלי להתגבר על החסמים במערכת החינוך ובלי לטפח מרכזי תרבות ומוקדי פנאי של נוער נורמטיבי – שיחשוב שוב. מי שחושב שמג"ב יחסל את המצוקה המולידה את הפשע, או אף שגייסות שיטור עירוני של העירייה הקורסת יתנו לבעיות כלשהן מענה – שיחשוב שוב.

לוד זקוקה למנהיגות מחויבת ומשתפת, אם בראש הוועדה הקרואה ואם באמצעות בחירות חדשות. דרוש אדם בעל חזון, עם נכונות להתמודד עם האתגרים של ניהול עיר מורכבת וענייה. אדם עם ניסיון עשיר במערכות פוליטיות, קשרים וידע , ובעיקר מנהיג, המאמין בפוטנציאל של העיר ותושביה. רק אדם כזה ידע לנתב את משאבי המדינה ולנצלם באופן נאות.

אנו קוראים לכל מי שעתיד החברה הישראלית חשוב ללבו, ובראש לכלל רשויות המדינה, לקום ולהתגייס למען לוד.

הכותבת היא מנהלת עמותת סנגור קהילתי – סניף לוד

 

في الأسابيع الأخيرة تفاقمت ظاهرة شهدنا عليها منذ زمن، ألا وهي ظاهرة تصاعد العنف في المدينة، قتل النساء، قتل الأبرياء والإجرام بمختلف أنواعه.

" الدافع" الذي تطرحه بعض العوامل المختلفة يجعل السبب الرئيسي لانتشار العنف مُتعلّقاً بالعادات والأعراف لدى الوسط العربي مثلاً: " القتل على خلفية شرف العائلة" ومصطلحات أخرى تهدف لصرف النظر عن الوضع القائم في المدينة ولدى سكانها.

لكن، نحن لجنة العاملين في جمعية المرافعة الجماهيرية، موظفون ومتطوعون، المتواجدون هنا يومياً شهود عيان على الانهيار الذي يحل على جميع الأنظمة التي يجب أن تُعنى بالنساء، وعلى نظام التعليم المُنهار، نظام التربية الغير رسمي والغير قائم بتاتاً، خدمات اجتماعية غير فعالة ولا توفر حلولاً وتجاوباً مع النساء اللواتي يتوجهن لهذه الأنطمة، شرطة لا تقوم بعملها وواجبها، انعدام فرض العمل التي تمنح الشعب حق العيش بكرامة. جميعها تُشكل أرض خصبة لنمو الجهل والعنف والإجرام.

وحتى نتغلب على ظاهرة العنف ونستغل الموارد المدهشة في المدينة والاستفادة من التنوع الحضاري العظيم القائم فيها، مدينة اللد ينبغي أن تكون على رأس سلم الأولويات.

إحضار الشرطة لمدينة اللد، يُعد علاجاً للأعراض وليس علاجاً للمشكلة نفسها.

اللد بحاجة لعلاج نطامي: من تربية، رفاهية، خدمات صحية، مواصلات، جودة البيئة، ثقافة، رياضة وأمن داخلي. وحدة العلاج النظام من شأنه أن يساهم بعلاج الإصابة.

كل من يعتقد أنه يمكن مواجهة الإجرام وظاهرة العنف لمدىً بعيد دون التغلب على العوائق في نظام التربية وبدون تعزيز مراكز ثقافية ومراكز ترفيه للشباب – فليفكر ثانيةً.

كل من يظن أن الشرطة ستقضي على المحنة المُولّدة للإجرام أو حتى يظن أن تجنيد قوات شرطة جماهيرية من البلدية المُنهارة سيمنح المشاكل حلولاً – فليعد التفكير في ذلك.

اللد بحاجة لقيادة، سواءً أكان رئيس اللجنة المعينة أو من خلال انتخابات جديدة. المطلوب هو شخص لديه تجربة غنية على الصعيد السياسي، له علاقات ولديه المعرفة وبالأخص قائد ذو بصيرة، يؤمن بقدرات المدينة وسكانها، فقط شخص كهذا يمكنه توجيه موارد الدولة واستغلالها بالشكل المناسب.

نحن ندعو كل من يهمه أمر مستقل المجتمع الاسرائيلي، ندعو كل السطات في الدولة أن تنهض وتنخرط لأجل اللد.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אתי מלוד

    אצבע מאשימה כלפי מדיניות הממשלה המתעלמת והמתנכרת לא תרומם את העיר מקריסתה, תושבי העיר שבעו הבטחות של פוליטקאים ש"התאדו" יום אחד
    לאחר מערכת הבחירות.
    "הכתובת הייתה ועדיין על הקיר" – תושבי העיר המעטים שנותרו יודעים בודאות שהתהום שנפערה בעיר "הזנחה פושעת" ומתמשכת ומבחן התוצאה: המזניחים "מסתובבים חופשי" ואילו התושבים (הקורבן) משלמים את המחיר ובגדול.
    קברניטי המדינה הקריסה של לוד (לא חדשה לתושביה)תהליך שנמשך כבר מספר שנים, אך מי שאמורים היו למנוע את ההתדרדרות במדרון העדיפו לטמון את ראשם בחול. עצוב שעיר במרכז המדינה צריכה לקרוס כדי להזכיר את קיומה.

  2. אורלי בנימין

    אני מסכימה עם כל מילה סיגלית: משבר התקצוב או נכון יותר היבוש התקציבי השיטתי של לוד שלא מאפשר הגדלת תקנים בעיריה לא למהנדסים, לא לעובדות סוציאליות ולא לשום בעלי מקצוע דרושים אחרים, הוא המנוע העיקרי שמפעיל את תקלות הביוב ואת התפרצויות האלימות כאחד. חשוב לאזכר גם את אי התזוזה בענין הגדרת מרחב שדה התעופה ואזור התעשיה לצידו כ'שטח גלילי' כך שעירית לוד לא יכולה לגבות ארנונה לטובת צרכיה הדחופים והיא נותרת מרוששת.
    בה בעת, לא לגמרי ברור הקשר בין תקצוב לבין סוג האלימות שמתאפשרת בשל מה שאת מכנה 'משטרה שאינה עושה כלל את תפקידה'. המקרה של לוד מבחינה זו קצת שונה מרשויות מקומיות מוזנחות אחרות. כאן מדובר בפוליטיקה רבת שנים של הפקרת האוכלוסיה שלעיתים היא נקטעת , למשל כמו שמספר גדעון לוי בכתבה ישנה זו
    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=431910&contrassID=2&subContrassID=13&sbSubContrassID=3
    ואז חוזרת לעצמה. מה שמעניין הוא שכפי הנראה כבר היו התארגנויות של תושבים נגד הענין הזה אבל המשטרה דוקא פעלה נגדן. פה בנקודה הזו, לא ברור, מה לדעתנו צריך היה להיות הפתרון למבצר האלימות הנורא הזה שמתישהו חשבו שחומת ההפרדה תרגיע אותו ואחר כך חשבו על פתרונות קסם אחרים אבל עד היום לא ברור מה בדיוק נכון לעשות בכדי לחלץ את התושבים מאימתם של סוחרי הסמים. ולא אמרת כלום על איך עברה מסיבת ההסחה – סליחה המיתוג -הנחמדת 'אלף לילה ולוד'. האם נרשם מפנה?

  3. סיגלית

    המצב אכן מורכב ורב מימדי ודורש טיפול מכיוונים שונים, זו היתה רק תגובה ראשונית לאירועים יחד עם המנהיגות המקומית האחרת נמשיך לחשוב על ניצול נכון של משאבים שאולי יגיעו…
    לעניין אלף לילה ולוד זו דווקא עשייה ברוכה של קרן לוד המנסה להראות גם צדדים אחרים של לוד כגון אוצרותיה הארכיאולוגיים ולפתח אותה כמוקד תיירות וגם לחזק את מקומם של גורמים עסקיים בעיר וגם לצרף את אירפורט סיטי לעיר, כל אילו יוזמות ברוכות רק שהתזמון של ההתפרצויות האלימות ו"האירועים השמחים" שתוכננו הרבה זמן מראש היה גרוע! התושבים דווקא נהנינו מאד האורחים משום מה מיעטו להגיע