• לאה צמל
    גנובה עליה
    זכרונותיה של מתמחה לשעבר במשרד של לאה צמל
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    טור חדש של ריקי כהן בנלולו על מאבק יומיומי לחיים בכבוד

חורים שחורים בדוח השכר

מגמת ההפרטה בסקטור הציבורי והעברת האחריות לגופי קבלן תופחת. אבל האוצר, כמה מפתיע, לא מספק לציבור כל מידע על העובדות והעובדים השקופים הללו
דורית אברמוביץ'

אור או חושך ליום אתמול, התפרסם דוח הממונה על השכר וגילה לנו את מה שידענו ואנו יודעות, אך גם את מה שלא דווח בו – על פערי שכר בשוק תעסוקה שנובעים מהעסקת משנה, מהעסקה דרך גופי קבלן, שוק עבודה שראשיו מפריטים אותו על חשבון המועסקות. בדוח מתואר החלק שאותו אנו יודעות זה מכבר – כי הפער הגדול ביותר בשכר בדרגות מוכרות הוא בקרב הדירוג המינהלי, שם משתכרת אשה כ-8,300 שקל ברוטו בחודש לעומת גבר שמשתכר כ- 10,200 שקל. ועוד נאמר, שוב רק על הדרגות המוכרות של עבודה ושכר, כי חלק גדול מהפער בין נשים לבין גברים נובע מכך שנשים מועסקות בעיקר בתפקידים מינהלתיים ובדרגות נמוכות יותר בסולם התפקידים.

מה חבל כי הממונה על השכר נקב למשל בנתון לפיו 64.5 אחוז מכלל עובדי המדינה הם נשים, אך זאת מבלי למנות כלל את כל אלה שמועסקות בהעסקת משנה, דרך גופי קבלן מפריטים. ישנה מגמה הולכת ותופחת בסקטור הציבורי, מגמת הפרטה והעברת האחריות לגופי קבלן בהם עמותות, מתנ"סים, עיריות, חברות כוח אדם, ועוד. מה חבל, אך לא מפתיע, כי משרד האוצר אינו מספק לציבור, אינו מודה קבל עם ועדה, מהו היקף ההפרטה. על כך טוענים במשרד האוצר, בתשובה לדרישה לקבלת מידע מקבוצת ארגונים פמיניסטיים הפועלים מטעם שתיל לצמצום פערי שכר –  כי זוהי עבודה מפרכת לאסוף את כלל הנתונים. זו התשובה שאינה מתקבלת על הדעת ממשרד האוצר, שקיבלו באחרונה הארגונים איתך מעכי, שדולת הנשים, נשים נגד אלימות, מרכז מהות ושתיל.

אבל ארגונים פמיניסטיים – ארגוני שטח, התאגדויות עובדות ועובדים – יודעים זה מכבר לספר ולדווח על ההפרטה המואצת ועל מחיריה בדמות תנאי העסקה ורמת שכר פוגעניים. התאגדות עובדות הניקיון בבאר שבע, שכר הרעב של עובדות הניקיון באוניברסיטה העברית, הפרטת עבודת הוראה, הפרטה של עבודה סוציאלית – מלוא החופן עדויות מהשטח על השמטת אחריות של המדינה ומוסדותיה מהעסקה ישירה והעברת העובדות והעובדים להעסקה דרך גופי קבלן. מה טוב ומה נעים לכל אותם גופים ממשלתיים ומוסדיים שכך בוחרים לקצץ בהוצאותיהם, דרך הוצאה של מכרזי הפסד שאת מחירם משלמות העובדות שנותרות חשופות לפגיעות תעסוקתית, לא מוגנות. מה קל הוא עבור אותם מוסדות ממשלתיים וציבוריים שיכולים הם כך ביעף, ללא כל פיקוח, ללא תנאי סף עבור גובה שכר במכרז, להעביר את מלוא האחריות להעסקה לגופי קבלן וכך לשמוט מעצמם כל אחריות כלפי תנאי ההעסקה והשכר.

אז יבוא נא הממונה על השכר, תבוא בעיקר נציבות שירות המדינה, וידרשו כראוי את מלוא המידע ממשרד האוצר, המידע על היקף ההפרטה, מידע על שכר נשים וגברים שמועסקים דרך גופי קבלן בכל משרד וגוף ממשלתי במדינה, ומידע על תנאי ההעסקה דרך אותם גופים שמשתכרים מכוח ההפרטה.

רק כאשר יפורסם לציבור מידע מלא על כלל המועסקות והמועסקים דרך שירות המדינה והסקטור הציבורי, נוכל להסתמך על דוח ממשלתי ונוכל לדעת מה באמת פערי השכר בין גברים לבין נשים. עד אז אנו נאלצות להסתפק במידע חלקי, שגם אם מעיד שפערי השכר המגדריים קיימים, הוא בבחינת מסמא את עיננו מכל העובדות והעובדים דרך גופי הקבלן – העובדות והעובדים השקופים.

הכותבת היא רכזת קמפיינים של ארגוני נשים, פעילה בפרויקט לצמצום פערי שכר מטעם שתיל

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. סמדר לביא

    תודה על המאמר הרהוט, דורית. שתי"ל נמנע, כברירת מחדל, מאיזכור הגזענות התוך יהודית בישראל. ראי הניתוח שלי את התופעה במאמר מ"סדק" האחרון. התורמים של "הקרן" לא יאהבו את האיזכור של המוצא האתני, אלא עם כן הם בקטע של להזיל דמעות תנין על הפלסטינים (די שיק בין יהודים פרוגרסיבים בארה"ב). מה שחסר במאמר שלך היא ההתפלגות האתנית-גזעית-לאומית של אותם אלה, הנפגעים מפערי השכר. אני יכולה לחתום בעיניים עצומות שהם נשים (וגם גברים) מזרחים ופלסטינים. וניתוח הצנזורה של "שתיל"