• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

הגנטיקה תסביר הכל

שתי כתבות שפורסמו השבוע עוסקות בקשר שבין גנטיקה למרכיבים אישיותיים. המגמה המדעית הזאת עלולה לשמש כלי בידיהם של גזענים ומפלים מסוג חדש
איציק ספורטא

אחת הרעות החולות של תיאוריות באקדמיה היא הניסיון להסביר התנהגות באמצעות מאפיינים ביולוגיים. אם בתחילת המאה העשרים זה נעשה באמצעות שקילה של המוח ומבנה הגולגולת, הרי שכעת השתכללנו והבדיקות שנעשות הן גנטיות. בימים האחרונים פורסמו שתי כתבות בנושא זה בעיתונים: באחת מנסים מדענים למצוא קשר בין ליברליות למבנה גנטי, ובשנייה בין מבנה גנטי לכישורים ויכולות.

המאמר הראשון, שפורסם ב"הארץ", בוחן קיומה של תצורה גנטית בגן מסוים על אידיאולוגיה. הממצאים מראים שבעבור מי שיש לו את המבנה הזה ויש לו יותר חברים – ההסתברות להיות ליברלי גדלה. כל חבר נוסף גורם לשינוי של 4אחוזים בעמדה האידיאולוגית לכיוון הליברלי כאשר מתקיימת התצורה. החוקרים מזהירים שיש לקרוא את הממצאים בזהירות, אבל כאשר מפורסמת כתבה בעיתונות, הזהירות המחקרית נעלמת לטובת כותרת פסקנית.

המאמר השני, שפורסם ב"כלכליסט", נסמך על מחקרים שבדקו מבנה גנטי והורמונלי והשפעתו על כישורים, יכולות, יזמות ומה לא. עצם הפרויקט נראה לי מגוחך ורדוקציוני להפליא – מהיום חבל ללמוד מדעי הרוח או החברה, כי הגנטיקה תסביר הכל. השלכותיה של גישה זו הן כבר משהו הרבה יותר מטריד ממצאי מחקר כזה או אחר. פעם, האפליה היתה ברורה ועל בסיס מאפיינים שיוכיים שאליהם הצטרפו דעות קדומות. לאחר מכן התחילו למיין על בסיס אישיות, כי פחות חשוב היה מה העובד יודע ויותר חשוב מהם רכיבי האישיות שיאפשרו לו להיות עובד טוב. כעת, מנסים חוקרים לבסס את אותה אבחנה על בסיס גנטי. רדוקציה ממש מפחידה.

מעיני המחוקק לא נעלם הפוטנציאל השלילי הזה וכבר בחוק מידע גנטי משנת 2000 יש התייחסות ישירה לנושא גנטיקה ותעסוקה. כך נכתב: "29. (א) מעביד לא ידרוש מעובד או ממועמד לעבודה (בסעיף זה – עובד) מידע גנטי, או לעבור בדיקה גנטית. (ב) דרש מעביד מעובד מידע גנטי או לעבור בדיקה גנטית, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), לא יפגע בעובד מחמת סירובו למסור מידע גנטי או לערוך בדיקה גנטית לענין קבלה לעבודה, קידום בעבודה, תנאי עבודה או פיטורים. (ג) לא יעשה מעביד שימוש במידע גנטי או בתוצאה של בדיקה גנטית של עובד לרבות לעניין קבלה לעבודה, קידום בעבודה, תנאי עבודה או פיטורים".

יש חשיבות לבחינת המבנה הגנטי כדי להסביר תופעות ביולוגיות, אבל גם כאן אסור שזה ישפיע על סיכויי התעסוקה של יחידים וקבוצות. הניסיון להסביר תופעות התנהגותיות וחברתיות מורכבות יותר הוא כבר קפיצת דרך לא רצויה ומזיקה. איני חושב שצריך למנוע מחקר כזה, אבל גם מסיבות מחקריות וגם מסיבות אידיאולוגיות חשוב להעמיד אותו במקומו הנכון: לא להגזים במשמעותו וכמובן שלא להשתמש בממצאים החלקיים שלו למטרות זיהוי ותיוג של בני אדם.

כנראה שיעניין אותך גם: