הגנטיקה תסביר הכל

שתי כתבות שפורסמו השבוע עוסקות בקשר שבין גנטיקה למרכיבים אישיותיים. המגמה המדעית הזאת עלולה לשמש כלי בידיהם של גזענים ומפלים מסוג חדש
איציק ספורטא

אחת הרעות החולות של תיאוריות באקדמיה היא הניסיון להסביר התנהגות באמצעות מאפיינים ביולוגיים. אם בתחילת המאה העשרים זה נעשה באמצעות שקילה של המוח ומבנה הגולגולת, הרי שכעת השתכללנו והבדיקות שנעשות הן גנטיות. בימים האחרונים פורסמו שתי כתבות בנושא זה בעיתונים: באחת מנסים מדענים למצוא קשר בין ליברליות למבנה גנטי, ובשנייה בין מבנה גנטי לכישורים ויכולות.

המאמר הראשון, שפורסם ב"הארץ", בוחן קיומה של תצורה גנטית בגן מסוים על אידיאולוגיה. הממצאים מראים שבעבור מי שיש לו את המבנה הזה ויש לו יותר חברים – ההסתברות להיות ליברלי גדלה. כל חבר נוסף גורם לשינוי של 4אחוזים בעמדה האידיאולוגית לכיוון הליברלי כאשר מתקיימת התצורה. החוקרים מזהירים שיש לקרוא את הממצאים בזהירות, אבל כאשר מפורסמת כתבה בעיתונות, הזהירות המחקרית נעלמת לטובת כותרת פסקנית.

המאמר השני, שפורסם ב"כלכליסט", נסמך על מחקרים שבדקו מבנה גנטי והורמונלי והשפעתו על כישורים, יכולות, יזמות ומה לא. עצם הפרויקט נראה לי מגוחך ורדוקציוני להפליא – מהיום חבל ללמוד מדעי הרוח או החברה, כי הגנטיקה תסביר הכל. השלכותיה של גישה זו הן כבר משהו הרבה יותר מטריד ממצאי מחקר כזה או אחר. פעם, האפליה היתה ברורה ועל בסיס מאפיינים שיוכיים שאליהם הצטרפו דעות קדומות. לאחר מכן התחילו למיין על בסיס אישיות, כי פחות חשוב היה מה העובד יודע ויותר חשוב מהם רכיבי האישיות שיאפשרו לו להיות עובד טוב. כעת, מנסים חוקרים לבסס את אותה אבחנה על בסיס גנטי. רדוקציה ממש מפחידה.

מעיני המחוקק לא נעלם הפוטנציאל השלילי הזה וכבר בחוק מידע גנטי משנת 2000 יש התייחסות ישירה לנושא גנטיקה ותעסוקה. כך נכתב: "29. (א) מעביד לא ידרוש מעובד או ממועמד לעבודה (בסעיף זה – עובד) מידע גנטי, או לעבור בדיקה גנטית. (ב) דרש מעביד מעובד מידע גנטי או לעבור בדיקה גנטית, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), לא יפגע בעובד מחמת סירובו למסור מידע גנטי או לערוך בדיקה גנטית לענין קבלה לעבודה, קידום בעבודה, תנאי עבודה או פיטורים. (ג) לא יעשה מעביד שימוש במידע גנטי או בתוצאה של בדיקה גנטית של עובד לרבות לעניין קבלה לעבודה, קידום בעבודה, תנאי עבודה או פיטורים".

יש חשיבות לבחינת המבנה הגנטי כדי להסביר תופעות ביולוגיות, אבל גם כאן אסור שזה ישפיע על סיכויי התעסוקה של יחידים וקבוצות. הניסיון להסביר תופעות התנהגותיות וחברתיות מורכבות יותר הוא כבר קפיצת דרך לא רצויה ומזיקה. איני חושב שצריך למנוע מחקר כזה, אבל גם מסיבות מחקריות וגם מסיבות אידיאולוגיות חשוב להעמיד אותו במקומו הנכון: לא להגזים במשמעותו וכמובן שלא להשתמש בממצאים החלקיים שלו למטרות זיהוי ותיוג של בני אדם.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
    תגובות

     

    This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

    1. מאור מלחי

      אם אפשר למצוא קשר סטטיסטי מובהק בין מאפיינים גנטיים והישגים מקצועיים מסוימים, משמע שההישגים המקצועיים הללו עצמם הם מדידים. אם המעסיק הפוטנציאלי מעוניין בהם, הוא יכול פשוט לשאול עליהם ולא להסתבך בבדיקות גנטיות שיש להן רק קשר סטטיסטי למה שהוא מחפש. כלומר- הבדיקות הגנטיות רלוונטיות רק לאנשים חסרי ניסיון. למשל- הורים יוכלו לדעת מראש שלעובר שלהם יש סיכוי X לתסמונת דאון ו-Y סיכוי להיות חברותי, צה"ל עשוי לבקש דגימת דם ממועמדים לקורס קצינים וכו'.

    2. יריב מ

      ועוד מסיבות אידיאולוגיות, זה פתח לתסבוכת רצינית (והניסו העמום – "במקומו הנכון" – לא פותר אלא מעצים את התסבוכת). ולא שמבחני אינטיליגנציה המשווים שחורים ולבנים – כפי שנענשה ב"עקומת הפעמון", – הוא לא מחקר דוחה וטפשי, אבל לא צריך להירתע מהמחקר הביולוגי, רק לא לחסוך ביקורת מפסאודו-מחקרים. אם נמצא קשרים גנטיים-רוחניים או גנטיים-תכונתיים (מן הסתם כפרה-דיספוזיציות בלבד, ושלא למטרות הנדסה גנטית), זה יכול להיות רק טוב. לפחד מידע מסיבות אידיאולוגיות, מטאפיזות, זה לא תמיד מוטעה, אבל תמיד יכול לגלוש לריאקציוניזם דומה לזה הימני.

    3. סמדר לביא

      מאז ראשית הציונות, האידאולוגיה שלה הלכה יחדיו עם האאוגניקה – מדעי תורת הגזע. וכמיטב המסורת הנאורה בקלושמרל, כל עוד האשכנזים מא-סמול חוקרים את זה, אפשר לכתוב על זה, ולהמשיך להתעלם מהקשר בין המחקר לבין ההווייה היום יומית. ראו למשל את עבודת האם איי היסודית של שחלב סטולר ליס על גידול תינוקות ציונים מהזן האשכנזי בתקופת היישוב ופרוץ המדינה..

    4. נתן.

      אין ספק שהמבנה הגנטי הוא בעל השפעה על תכונותיו של האדם בנוסף לתכונות סביבתיות כמו חינוך,תזונה וכו'.

      אבל כל ניסיון להצדיק התנהגות כזאת או אחרת לטוב ולרע במבנה גנטי היא פתח לאסון.

      בארה"ב כבר הוגשו מספר פעמים ערעורים לעונש בשמם של עברינים מורשעים בטיעון שלא ניתן להאשים אותם בפשע שביצעו מאחר שהכל נמצא במטען הגנטי שלהם ,עליו כמובן אין להם יכולת להשפיע.

      לפי מיטב ידיעתי עד היום לא התקבל אף טיעון כזה.

    5. עמירם ברוטמן

      שחבור גן לכול צירופי האקסונים האפשרים יכול להפיק 38.016 סוגים שונים של חלבון וכולם מגן אחד. ומדובר בגן של זבוב הפירות.
      עמירם. http://www.monitin.org.il