• לאה צמל
    גנובה עליה
    זכרונותיה של מתמחה לשעבר במשרד של לאה צמל
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    טור חדש של ריקי כהן בנלולו על מאבק יומיומי לחיים בכבוד

העצרת שלא היתה

העצרת לזכר יצחק רבין צריכה להתקיים גם בשנה הבאה, אבל היא חייבת להפוך שוב לפוליטית ולהתרכז ברצח ובגורמים שיצרו אותו
מיכה רחמן

במוצאי שבת נערכה העצרת לזכרו של יצחק רבין. יש אומרים שזאת העצרת האחרונה מסוגה. יש אומרים שהעצרת צריכה היתה צריכה להיות לא-פוליטית, או אולי רק בלי פוליטיקאים. שמעון פרס דיבר בעצרת האחרונה בעד השלום ונגד אויבי השלום. השאלה היא למי הוא התכוון. כולם הרי בעד השלום, מפרס ועד בנימין נתניהו (אפילו אביגדור ליברמן לא שולל לגמרי את האפשרות הזאת, בעוד הרבה שנים, ורק אם הערבים יקבלו את כל דרישותינו). פרופ' רות גביזון דיברה על מדינת ישראל כמדינה השומרת על צביונה היהודי וגם על צביונה הדמוקרטי כמדינת כל אזרחיה.

אף אחד מהדוברים לא העז, אולי לא רצה, להצביע על הסיבה שבגללה נרצח רבין, על מה שמסמל הרצח, על האשמים, על הרקע, ועל הקבוצות התומכות ברוצח. הם גם שכחו לדבר על העניינים הפוליטיים העכשוויים: על חוקים גזעניים שעוברים בכנסת ועל הריח של פאשיזם שעולה מהם. אם לא מצביעים על האשמים, מי יעמוד מול גל הפשיזם שמתחיל היום ועלול להתגבר עוד יותר בעתיד?

עצרת בכיכר רבין. photo: cc by-sa RonAlmog

עשרות האלפים שהיו בכיכר רבין במוצאי שבת, יחד עם המפלגות והכוחות הפוליטיים שמאחוריהם, הם אלה שצריכים לשמש כמחסום לגזענות, לימין העולה ולפאשיזם שעוד יבוא. אני מתכוון למצביעים של המרכז ועד השמאל המתון. לציבור שהצביע למפלגת העבודה בימי גדולתה, לכל אלה שתמכו ברבין ובדרכו. ללא חזית רחבה הכוללת את כל הכוחות הפוליטיים והציבור הקשור בהם, קשה לראות איך מגיעים לרוב משמעותי שיעמוד כחומה איתנה מול הכיוון הקיצוני שאליו הולכת מדינת ישראל.

הקיצוניות הסוחפת באה לידי ביטוי, בין השאר, בקריאת רבני צפת למתן דיור ליהודים בלבד, בהתארגנויות של חרדים להעסקת יהודים בלבד, ובמיוחד בשילוב המסוכן שבין אמונה דתית לבין לאומנות שמביא להעמדת מטרות אידיאולוגיות-לאומיות מעל הדמוקרטיה.

כאמור, בעצרת לא דיברו על מי רצח את דרך השלום ואיזה כוחות עמדו מאחוריו, אבל כדי לדעת במי מדובר לא צריך ללכת רחוק מדי. הם מדברים באותו אופן גם היום. בראיון למוסף הארץ (29.10) אמר פעיל הימין אביגדור אסקין: "בלי הסכמה של רבנים ברמות האלה לא היינו מבצעים את הטקס (טקס הפולסא דנורא). לדעתי גם יגאל עמיר לא היה רוצח בלי גיבוי כזה".

מיד אחרי הרצח, על גלי הזעם והכאב, "מחנה השלום" נטה לדבר ברורות על האחריות של האידיאולוגיה הדתית-לאומנית לרצח רבין. אמונה דתית יחד עם אמונה לאומנית הופכות את מצוות יישוב הארץ וההתנחלויות לחשובה כל כך, עד שהיא מתירה רצח, ולא סתם רצח, אלא "רצח של יהודי". ציבור המתנחלים הדתי ניסה להתנער ממה שקרא הסטיגמות וההכללות שהדביקו עליו, אבל הדה-לגיטימציה של המתנחלים עלתה לסדר היום, וטוב שכך.

מאז אותם ימים ראשונים הלך ודעך הוויכוח הישיר עם האידיאולוגיה הדתית-לאומנית של הימין הקיצוני. בשל כך, העצרת לזכרו של רבין הפכה ללא-פוליטית. כלומר, לאירוע שאין בו ניתוח ודיון בגורמים ובסיבות שהביאו לרצח. הדגש על הצורך באיחוד העם הלך וגדל ויום רבין הפך ליום זיכרון לאומי נטול משמעות פוליטית. ואכן, שני הנואמים המרכזיים בעצרת של מוצאי שבת, פרס וגביזון, קראו לאחדות של כל העם על כל פלגיו, זאת במקום לגנות את הפלגים, או אולי מוטב, את הנהרות הרחבים המזינים עד היום את הביצה שבה גדל הרוצח. הימין הקיצוני חזר וקיבל את הלגיטימציה שאבדה לו אחרי הרצח. האשמה הלכה וצומצמה לרוצח נתעב אחד ולמעגל קטן של "קיצונים". כאילו שנערי הגבעות המבצעים את פשעי "תג המחיר", לא גדלים על אותה אידיאולוגיה של המתנחלים בעלי ההשקפה הדתית-לאומנית. אפילו הראיון של אסקין עושה עמו חסד מסוים ונותן לו לגיטימציה מעל עיתון מכובד בעל השקפות יוניות.

חשוב לזכור את משמעות רצח רבין, שהוכיח שמי שמנסה לחבל ב"מפעל ההתיישבות הקדוש", דמו בראשו. הרצח הוכיח גם שניתן לעצור בכוח את תהליך השלום כשהוא עלול לפגוע בהתנחלויות ומה שהתרחש אחרי הרצח הוכיח שעם הזמן ניתן להלבין את כל הגורמים שאפשרו מעשה שכזה. העצרת לזכרו של רבין צריכה להמשיך ולהיות עצרת לזכר הרצח של ראש ממשלה בישראל. לא סתם ראש ממשלה, אלא ראש ממשלה שהלך בדרך אמיצה אל השלום.

העצרת צריכה להתקיים גם בשנה הבאה, להפוך שוב לפוליטית. העצרת צריכה להזכיר לנו שהאידיאולוגיה הדתית-לאומנית היתה ועודנה מסוכנת, שהיא לא רק הביאה לרצח ראש ממשלה בישראל שהלך בדרך השלום, אלא גם יכולה להביא לכך שרצח כזה יתרחש פעם נוספת.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. אסתי

    שם, באירוע אלטרנטיבי קטן מועט משתתפים. מאוד מועט משתתפים היה נסיון לחשבון נפש ולשיח על הדבר האמיתי.
    "רצח" שישם וערך אבישי מתיה:
    http://2nd-ops.com/esty/?p=69354