הטיה ציונית קשה עד אנושה

ועדת החינוך של הכנסת ניהלה דיון על "הדרת דעות ציוניות באקדמיה", בניצוח אם תרצו והמכון לאסטרטגיה ציונית. מי שהעז לחלוק על הממצאים המפוקפקים – הודר בעצמו. דיווח
רועי ילין

השקר הראשון הוצג עוד לפני שבכלל החל הדיון בוועדת החינוך של הכנסת בניירות העמדה של המכון לאסטרטגיה ציונית ואם תרצו. כותרת הדיון, "הדרת דעות ציוניות באקדמיה", כבר קבעה עובדה מצוצה מן האצבע והקיפה בעיגול את המטרה המבוקשת. המדיום הוא המסר אמר מרשל מקלוהן, מחלוצי חוקרי התקשורת במאה שעברה. במקרה של השלטון הנוכחי בישראל (וגרורותיו-שלוחותיו דוגמת אם תרצו, המכון לאסטרטגיה ציונית, NGO מוניטור, מוניטור האקדמיה הישראלית ודומיהם) הדיון הוא המסר: תיזהרו, אנחנו מסתכלים עליכם, יש דברים שמותר לחקור, יש דברים שאסור. מותר לומר את מה שאנחנו אוהבים לשמוע, ואסור לבטא דברים שאנחנו לא.

Chris Johanson, Untitled (Figures with black presence), 2002

ועדת החינוך הנוכחית של הכנסת כבר התפרסמה כמגדלור של דיונים עניינים, מעמיקים וחשובים. גם לראש הוועדה, זבולון אורלב, יצא מוניטין של איש חינוך מן המעלה הראשונה שבימי כהונתו כמנכ"ל משרד החינוך – ממש בזכותו – הגיעו תלמידי ותלמידות ישראל להישגים משמעותיים וחשובים בתחתית טבלת תוצאות המבחנים המשווים הבינלאומיים ולשיאים חדשים של פערים חינוך בין עניים לעשירים ובין מערכות החינוך הממלכתית, הממלכתית דתית והחרדית. לכן, כלל לא היה מפתיע להיווכח בענייניות בה התנהלה ישיבת הוועדה.

גם למתקשים בהבנה התבהרה התמונה כאשר לשולחן הוועדה יושבים נציגי אם תרצו והמכון לאסטרטגיה ציונית, על הקיר מרצדת תדיר שקופית לוגו של המכון לאסטרטגיה ציונית מוכנה לקראת מצגת שתציג את ממצאיהם לחברי הכנסת. אין צורך להלאות בתיאור הדיון שבו משמש יו"ר הועדה, זבולון אורלב כשוטר הטוב (המגלגל עיניים לשמים ומתלונן על מקארתיזם וסתימת פיות באקדמיה לצחקוקי גיחוך בקהל), כשלצדו ח"כ (סליחה, די.ג'יי) רונית תירוש בתפקיד דוברת אם תרצו שרושפת ומתנפלת על כל מי שמטיל ספק במהימנות המצגת. גם על חברתה לסיעת קדימה, ח"כ אורית זוארץ, זעפה תירוש, וכשזו שאלה מי מממן את המכון לאסטרטגיה ציונית, נהמה לעברה שחבל שהיא הגיעה לדיון עם ראש סגור בלי יכולת לשמוע דברים.

אורלב לא שמר אפילו על מראית של ענייניות ממלכתית: הוא לא איפשר למחלקת המחקר של הכנסת שהכינה לבקשת חבר הכנסת חיים (ג'ומס) אורון ממרצ מחקר משווה בנושא החופש האקדמי, להציג את ממצאיה. קריאות ביניים התאפשרו רק לחברי כנסת שתמכו ב"ממצאי" המכון לאסטרטגיה ציונית/אם תרצו, ואת נציגי האגודה לזכויות האזרח הוא סילק מהדיון בגלל קריאות ביניים (המקובלות בישיבות ועדות הכנסת):

דובר אם תרצו, ארז תדמור: …לא ציוני.

עו"ד דבי גילד חיו: ואתה תקבע מי ציוני ומי לא ציוני?

יו"ר הוועדה, ח"כ זבולון אורלב: מי דיברה? שתצא החוצה עכשיו. אני לא יודע מי זאת האשה הזאת, לא מכיר אותה.

ח"כ אחמד טיבי: זאת דבי גילד חיו, אחראית קשרי ממשל של האגודה לזכויות האזרח.

ח"כ אורלב: האגודה לזכויות האזרח? שלא תהיה כאן.

מנכ"ל האגודה לזכויות האזרח, חגי אלעד: האגודה עדיין כאן.

ח"כ אורלב: תצא גם אתה.

חבר הכנסת טיבי שיעשע את הנוכחים בקריאת ביניים בה ביקש מהמכון לאסטרטגיה ציונית להסביר מהי הטיה אנטי ציונית קלה, הטיה בינונית והטיה אנטי-ציונית קשה, ולדרג בסולם של 1-7 מרצים שונים על פי דרגת הטיייתם/נטייתם. לדיון דווקא היה פוטנציאל קומי לא מבוטל, אילולא היה כה מדאיג.

משטרת המחשבות של אם תרצו והמכון לאסטרטגיה ציונית נחלה הישג משמעותי מעצם הדיון בצמצום והגבלת חופש הביטוי, המחשבה והמחקר. בפרלמנט לא אמורים לקיים דיון במסמך שממצאיו ניצבים על כרעי תרנגולת אקדמיים (רקטור אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' צבי הכהן, דיבר על כך בדיון); פוליטיקאים לא אמורים לסמן את גבולות השיח האקדמי; נשיאי אוניברסיטאות לא צריכים להגיע לפרלמנט ולקבל משר החינוך ומיו"ר ועדת החינוך אישור לאוטונומיה שלהם (בכפוף לקוד שיקבע מה גבולותיה). אחרי שאומרים את מה שאסור, כבר יותר קל לומר זאת שוב – אולי גם ליישם.

אבל ההישג הזה הוא הזדמנות למחנה הדמוקרטי: עכשיו ברור לאן הדברים מכוונים, עכשיו ברור מה הכיוון בו אנו הולכים ואיזה מדינה עלולה להיווצר כאן. הם לא רודפים רק ערבים, או ארגוני זכויות אדם. הם רוצים לפגוע בכל המאפיינים של חברה דמוקרטית חופשית: אמנים, אנשי רוח ואקדמיה. הם רוצים לבטל את החירויות הבסיסיות ביותר בחברה דמוקרטית. לכך מתנגד ציבור גדול שעד עכשיו לא זיהה את ההדרדרות במדרון החלקלק לעבר פשיזם. נכון, הפשיזם כבר לא זוחל, הוא שועט, אבל יותר אנשים מבינים שחייבים להילחם בו.

הכותב הוא מקים קבוצת הפייסבוק "אם תרצותנועה פשיסטית"

פוסט זה מתפרסם במסגרת שיתוף פעולה בין העוקץ לפרויקט דמוקרטיה

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. מוניטור האקדמיה הישראלית

    יו"ר הועדה הוציא את הגברת שפטפטה ואחרי שיצאה הוא שאל את הקהל מי היא היתה. הוא לא הוציא אותה החוצה בגלל שהיא מהאגודה לזכויות האזרח כי זה נודע לו אחרי שיצאה. אגב הוא הוציא אותה מפני שקראה הרבה הערות ביניים והוא חזר וביקש מאנשים שלא יעירו. מייד לאחר שהיא הוצאה, העיר משהו בחור נוסף ומייד גם הוא הוצא. תחושתי היא שהוא עשה זאת בכוונה ועכשיו ברור, הוא זה שכותב את המאמר הזה והיה צריך להראות עצמו כאילו הוא מודר מהישיבה.

  2. Good morning to the Zionist left

    good morning to the Zionist left

    What is so hard to understand? You and everyone should be grateful to Im Tirstu for speaking the truth.

    There is no difference between Im Tirtsu, David Ben Gurion, Shimon Peres or members of the first Aliya. Its time for you to wake up, grow up and understand the simple empirical fact: Zionism is, and has always been, a form of non-democratic racism.

    There cannot be democracy with Zionism. The 2 are contradictions in terms. You need to choose. Im Tirtsu chose Zionist racism. Now its time for you to choose. Where do you stand? With anti-racist democracy or with Zionism?

  3. עמית

    אבל הסכנה הגדולה לפשיזם בישראל צומחת מהפער הכלכלי חברתי הבלתי נסבל.
    כל התנועות הפאשיסטיות בעולם צומחות ומתחזקות כשהמצב הכלכלי מתדרדר וישראל איננה שונה.