דוד המלך וגמריהו בן שפן

במהלך יותר מ-140 שנות חפירה באתר הארכיאולוגי עיר דוד, שבכפר הפלסטיני סילוואן, נמצאו עשרות כתובות בעברית קדומה שרובן מתוארכות למאה השמינית עד ראשית המאה השישית לפנה"ס. במספר רב של כתובות מופיעים שמות אנשים שמזוהים כאנשי הפקידות הגבוהה של ימי ממלכת יהודה. אחדים מהשמות המופיעים על הכתובות, בעיקר על גבי חותמות, מוזכרים בתנ"ך כשרי המלך. הבולט בהם הוא גמריהו בן שפן, ששמו נמצא על חותמת שהתגלתה בחפירות שערך פרופ' יגאל שילה, והוא נזכר בספר ירמיהו.

בכל הכתובות שנמצאו, ובכללן כתובת "נקבת השילוח", שמתארת את חציבת הנקבה, לא מוזכר אף שם של מלך. שמותיהם של מלכים חשובים כדוד ושלמה או אפילו חזקיהו, יאשיהו ואחרים, שמזוהים מאוד עם ירושלים המקראית, לא נמצאו בעשרות החפירות שנעשו ונעשות באתר.

רבים רואים בארכיאולוגיה כלי שרת שמטרתו להוכיח ולהסביר את המסופר בתנ"ך, והימצאותם של שמות בחפירות ארכיאולוגיות מהווה לפיכך הוכחה לאמיתות הסיפר המקראי. דומה שהעיסוק באימות סיפורי התנ"ך והרצון העז, ולעתים מוגזם, למצוא הוכחה לפעילותו של מלך מקראי בירושלים מסיטים אותנו מהיכולת ללמוד את מה שהארכיאולוגיה יכולה ללמד אותנו הכי טוב: כיצד חיו אנשים בעבר? מה ניתן ללמוד על אותן תרבויות? מה מלמד הממצא של כ-50 שמות של אנשים שונים ממנגנון השלטון של ממלכת יהודה ומה ניתן ללמוד מהעדר שמו של מלך כלשהו מכל הממצאים?

השכיחות הגבוהה של הפקידות הבכירה בחפירות הממושכות בכל רחבי האתר עיר דוד/כפר סילוואן מעידה על הדומיננטיות של שכבה זו במערך השלטוני. ייתכן שלא רק במקרה, זהו הממצא הבולט ביותר בקרב הכתובות באתר והוא עשוי ללמד על שלטון שהתבסס על פקידות בכירה שהיוותה את המנגנון השלטוני. ייתכן שהיה זה מנגנון שהמלך היה חלק ממנו, אבל השפעתה וכוחה של הפקידות בשלטון מעידות שבתקופת ממלכת יהודה לא היה שלטון אבסולוטי של מלך חזק, כמעט כל-יכול.

רובה של פקידות בכירה זו נותר מחוץ לספרי התנ"ך וההיסטוריה, אבל המחקר הארכיאולוגי מלמד שחלקה בניהול הממלכה, ואולי אף בקבלת החלטות היסטוריות, היה יותר משמעותי ממה שידענו לפני תחילת החפירות.

ממצא ארכיאולוגי נוסף המתאר את חיי הפקידות הבכירה הם קברי המשפחה שנמצאו במדרון המזרחי של עמק קדרון, למרגלות שכונת ראס אל-עמוד. התפישה המקובלת במחקר מזהה את קברי המשפחה עם שכבת הפקידים הבכירה שנהגה לקבור במשך דורות רבים את בני המשפחה בחלקת קבר משותפת. אך גם במקרה זה, לא נמצאו קברי מלכים, למרות שבתחילת המאה העשרים נעשו ניסיונות מפורשים לחפש את קברי בית דוד.

בשנים האחרונות נחשף מבנה גדול ממדים שנראה היה כי ניתן לזהותו כארמון, והיו שטענו שאולי לפנינו ארמון המלך דוד. גם במקרה זה, העלו חוקרים את הסברה שלא רק שאין מדובר בארמון המלך דוד, אלא שאף ייתכן שזיהוי המבנה כארמון מוטעה. לעומת זאת, אין מחלוקת  על זיהויים של מבנים רבים כבתי המגורים של שכבת הפקידות השלטת.

הדומיננטיות של שכבת הפקידים והשרים המתבטאת בממצא הארכיאולוגי היא דוגמה להבנת אתר ארכיאולוגי על סמך הממצא בשטח ולא על סמך סיפור מקראי או היסטורי שחשוב לקבוצה לאומית או דתית להוכיח. זהו מסע אל העבר ללא הדחף להוכיח את הקשר בין העם היהודי, או עם אחר, לעבר. ההיכרות עם הממצא הארכיאולוגי מאפשרת למבקר להיחשף לעבר עשיר שמהווה חלק מן הרצף התרבותי המקומי. עבר זה אינו שייך לעם או לדת, אלא שייך בראש ובראשונה למקום בו הוא נמצא. זהו עבר רחב אופקים המזמין את בני כל הדתות והלאומים להיות חלק ממנו.

האתר המכונה עיר דוד הפך בשנים האחרונות למשאלת לב של גופים אידיאולוגים, מתנחלים ואף חוקרים המנסים להוכיח את הקשר בין שמו של האתר לממצא הארכיאולוגי. החיפוש הממושך אחר הקשר בין דמותו של דוד המלך לממצא בשטח, הסיט את רובנו מהעיקר: הבנת העבר. בימים אלה, בהם העבר הוא כלי פוליטי בלב הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ארכיאולוגיה שהיא נגישה לכולם, שאינה מתיימרת להוכיח את התנ"ך או להפריכו – אינה רק צורך מדעי, אלא צורך קיומי למען עתיד טוב יותר לתושבי סילוואן, ירושלים והאזור כולו.

אתר עיר דוד כפי שמציג אותו סרטון תדמית של עמותת אלע"ד (אל עיר דוד):

הכותב הוא ארכיאולוג וחבר בארגון "עמק שווה", שעוסק במקומה של הארכיאולוגיה בסכסוך הישראלי-פלסטיני