כאשר הדיבור אינו הגיוני

"פצצות חכמות", "הקלות מס", "הזכות לחיים" – סטיבן פול עוסק בחשיפת ביטויים הכוללים טיעונים פוליטיים מובלעים
יוסי דהאן

Unspeak הוא האתר המעניין של סטיבן פול וגם שם ספרו: Unspeak: How Words Become Weapons, How Weapons Become a Message, and How that Message Become Reality. המושג unspeak מתייחס למלים או ביטויים שפועלים בדרך מסוימת. קחו לדוגמה את הביטויים "הקלות מס", "ידידי כדור הארץ", או "הזכות לחיים" המשמש את מתנגדי ההפלות. כל הביטויים הללו מבליעים בתוכם טיעונים פוליטיים באופן שהביטויים הנרדפים שלהם, "הפחתת מיסים", "קבוצת מאבק בענייני סביבה" ו"תומכי הפללה של מבצעי הפלות", לא עושים זאת. הביטויים הראשונים מנסים לומר משהו מבלי לומר אותו ומנסים להשתיק טיעונים נגדיים אפשריים. פול עוסק באיסוף וחשיפה של ביטויים כאלו הכוללים טיעונים פוליטיים מובלעים, הוא אספן של unspeak, חושף שיטתי של משמעויות נסתרות.

בהקדמה לספרו הוא מסביר מדוע הוא מקדיש זמן לפעילות הייחודית הזו באמצעות סיפור.

לפני שנים רבות בסין נשאל פילוסוף אחד מה הדבר הראשון שהוא ייעשה כשיהפוך לשליט. הפילוסוף חשב זמן מה ואמר: הדבר הראשון שאעשה זה תיקון שמותיהם של דברים. בן השיח שלו השיב המום קמעה: מה הקשר של זה לממשל ראוי? הפילוסוף הצטער על טיפשותו של בן שיחו וענה: כאשר השמות של דברים אינם מדויקים, הדיבור אינו הגיוני, וכאשר הדיבור אינו הגיוני, דברים לא נעשים כפי שצריך, וכאשר דברים לא נעשים כפי שצריך המבנה החברתי ניזוק, העונשים אינם מתאימים לפשעים, וכאשר העונשים אינם תואמים את הפשעים אנשים לא יודעים מה לעשות. "ג'נטלמן", אמר, "זה אדם שאינו מתייחס בקלות דעת למלים". שמו של הפילוסוף הסיני היה קונפוציוס והוא דיבר, כותב פול, על תופעה השכיחה מאד גם בימינו – ה-Unspeak.

פול מנתח את הביטוי "Pro Choice", שבו מכנים עצמם תומכי הפלות, לעומת מתנגדיהם המכנים את עצמם "Pro Life". הביטויים הללו מבליעים עמדה המתייחסת למתנגדיהם ככאלו המתנגדים לחירות הבחירה, או לכאלה המעוניינים לפגוע בזכותם של יצורי אנוש לחיים. אנשים אינם מוכנים להזדהות עם מחנה שהוא "Anti Choice" או "Anti Life".

נחזור ל"הקלות מס". הביטוי מבטא שחרור ממשא כבד, קשה להתנגד לפעולה שמטרתה הקלה והביטוי כבר כולל בתוכו טיעון. הקלות מס עדיפות על "נטל מס", כולנו מעוניינים להשתחרר מנטל. המטרה של הביטוי הוא להשתיק עמדה המתייחסת למס כאמצעי מרכזי ליצירת חברה צודקת וסולידרית יותר. או ניקח דוגמה מקומית. בשנים האחרונות חלק מהתכניות הכלכליות זכו בשמות כגון "התכנית לעידוד הצמיחה", כאשר המתנגדים מצטיירים כמחנה המתנגדים לתהליך חיובי כצמיחה. דוגמאות נוספות מהתחום הכלכלי אצלנו: "שוק עבודה גמיש", שבדרך כלל משמעותו יצירת מעמד עובדים בעל סל זכויות מצומק. גמישות היא תכונה חיובית, מעטים אנשים המתנגדים לגמישות. או ביטוי נוסף, "תהליכי הבראה", שבדרך כלל משמעותם פיטורי עובדים. קשה להתנגד לתהליך חיובי כמו הבראה. המתנגדים מצטיירים כאלו המעוניינים בהמשך המחלה, מטרת הביטוי הוא להשתיק את הקולות המתנגדים.

בניגוד ל-newspeak מהרומן של ג'ורג' אורוול "1984", שהתייחס לפעולת משטר טוטליטרי שמחק מלים מהלקסיקון והפך אותן לכאלה שאין לעשות בהם שימוש והמציא מונחים חדשים, unspeak, כותב פול, אינו מוחק או ממציא מונחים. כמו כן בניגוד ל-doublespeak, המתייחס לתופעה שבה אומרים דבר אחד ומתכוונים לדבר אחר, ב-unspeak הכוונה היא לומר למה שהמונח מתכוון אליו אולם באופן ייחודי. לפול יש דוגמאות רבות נוספות ל-unspeak כגון "פצצות חכמות", "נזק נלווה" המתייחס למות אזרחים בהפצצות, "לוחמי חופש" ו"מלחמה בטרור". בבלוג שלו הוא עוסק בחשיפה וניתוח ביטויים כאלו, כמו למשל "גדר הביטחון". פול גם מתנגד להצעה של הבלשן ג'ורג' לקוף למפלגה הדמוקרטית למסגר (Frame) את הדיון הפוליטי במושגים שלהם, כיוון שלדעתו זו טקטיקת של החלפת unspeak אחד ב-unspeak אחר. באתר פול מביא דוגמאות רבות של unspeak, כאשר אחד מהספקים המרכזיים שלו הוא פרופ' אלן דרשוביץ'. הוא גם מציב דוגמאות רבות מתחום התקשורת. עיתונאים העושים שימוש ב-unspeak חוטאים למקצועם, כותב פול, מקצוע שתכליתו אמורה להיות making sense of nonsense.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. יריב מ

    הוא ניסח יפה את מה שהפריע לי אצל לאקוף

  2. נעם לוי

    כלומר יש כאן על פניו חקר של שיח קרי הבנת מקורותיהם של ביטויים ופרקטיקות-של-ביטויים על פי הקשרם הפוליטי-חברתי הקונטמפוררי…מישהו אמר פוקו?
    🙂

  3. עמית

    פרופ' דני רובינשטיין כתב פעם (אני חושב שעוד בימי 'דבר') על ההבדל בין כפריים למושבניקים ונתן עוד דוגמאות מקומיות.

  4. יעקב

    דרשוביץ הוא דמגוג גאוני. הסרט שלו על הסכסוך הישראלי פלסטיני הוא מעשה רמאות אמנותי. הוא הוקרן פעמים בערוץ 1 שמתמחה בהונאת הציבור. אבל דרשוביץ' הוא רק אחד מרבים שמתפללים את הציבור בישראל שוב ושוב במשך שנים כה רבות. לעומתו, אבירמה גולן, במאמר בהארץ מהשבוע שעבר, מנפצת את הבלוף של "ועדות קבלה" בישובים קטנים ומראה שמטרתו היא לא רק להדיר ערבים מהישובים אלא לחלק את אדמות הלאום בזול לעצמם ולחבריהם למעמד. אז צריך עיתונאית ברמה של גולן כדי לעמוד מול ה- unspeak של השלטון, וגם זה לא יעזור, כי אנשים ש"זכו" לחינוך בישראל מתקשים לקרוא ולהבין מאמר ברמה כזו. קשה להיות אופטימי.

  5. נתן.

    באותו אופן אפשר לנתח כל דבר

    למשל "דאגה לחלשים" – נשמע טוב גם לדאוג וגם לחלשים -הבעיה שהכונה האמיתית היא "כסף לאנשים שלא רוצים לעבוד".

    למשל "קיצבאות ילדים" – נשמע מצוין מי לא רוצה לתת כסף לילדים שהם העתיד של כולנו – הבעיה שבמציאות מדובר על כסף לאנשים מבוגרים על פי מספר הילדים שיש להם וכלל לא ברור שהכסף בכלל יגיע לילדים.

    למשל "אפליה מתקנת" – נשמע נפלא מי שהיה מקופח ,יזכה להעדפה , אבל למעשה מדובר פשוט באפליה לכל דבר ועינין רק לפי קריטריונים אחרים.