מדברות על שלום

הדרך להשתחרר מהדימוי המיתי של ירושלים, אחרי סכסוך של למעלה מ-40 שנה, היא בהכללת נשים בעלות השקפה מגדרית בצוותי המו"מ בין ישראל לפלסטינים
זהבה גלאון

ראש-הממשלה הפלסטיני, סאלם פיאד, השקיע במספר יוזמות אזרחיות במזרח ירושלים (בתי-ספר וכבישים) ורצה להגיע לעיר ולחנוך אותן. לא מפליא שממשלת ישראל פירשה פעולות אלו, כמסמנות ריבונות עתידית בירושלים, ובטיפשות מנעה את ביקורו. גישה אחרת, שמתייחסת לרגשות ולזיקה של התושבים היתה יכולה להשלים עם נוכחותו של פיאד אפילו אם יש לה משמעויות מדיניות סימבוליות. אולם, הגישה הישראלית היא גישה כוחנית ומיליטריסטית שבוחנת את המציאות דרך כוונת הרובה.

ירושלים היא סמל לאומי הן בעבור הישראלים והן בעבור הפלסטינים. היא מהווה מרכז רוחני ודתי למוסלמים, לנוצרים וליהודים. שנים ארוכות הרטוריקה אודות ירושלים, ניפחה דימוי שתפח למיתוס, מנותק ממציאות החיים. "לשנה הבאה בירושלים הבנויה", "העיר שחוברה לה יחדיו", "שלנו לנצח נצחים". בירושלים מקודמים תהליכים חד-צדדיים, נקבעות עובדות, במטרה לחזק שליטה יהודית בעיר, על-ידי שרטוט מחדש של גבולותיה – עובדה שהופכת את המציאות הגיאו-פוליטית והדמוגרפית לכזאת שעלולה למנוע אפשרות להגיע להסכם על מעמד הקבע של העיר.

הדרך להשתחרר מהדימוי המיתי של ירושלים, אחרי סכסוך של למעלה מ-40 שנה, היא בהכללת נשים בעלות השקפה מגדרית בצוותי המו"מ. נשים שתצענה פתרון שיאתגר את העמדה ההגמונית, גברית-ממסדית ששלטה עד כה. מרכיב הפשרה יהיה המרכיב המרכזי בפתרון זה. הפשרה נדרשת בכדי להשתחרר מהעיסוק בירושלים של מעלה, ולהתמקד בירושלים של מטה, משום שבכל זאת כדאי שהפלסטינים והישראלים יחיו בעולם הזה ולא יעברו לעולם הבא.

בעשור האחרון הועלו מספר הצעות להסדר בירושלים, שהמרכיב המרכזי בהן היה המרכיב הטריטוריאלי והביטחוני, והמרכיב הדתי ביחס לסידורי תפילה, שלקו בעיוורון מבחינה מגדרית. הבסיס להצעות הוא מתווה קלינטון שהוצג בדצמבר 2000 – "מה שיהודי ליהודים, ומה שערבי לערבים". הגורמים שגיבשו את המתווים להסכם, היו רובם ככולם גברים, אנשי צבא, ממשל ודיפלומטיה. בדיונים התמקדו בנושאים כמו; בקרת נשק, פיתוח, שיתוף פעולה כלכלי, מים, סביבה ופליטים. הם דנו על מי יתפלל, ומתי, על מה שייך לאלוהים של היהודים, ומה שייך לאללה של המוסלמים.

אבל בשאלה איך יחיו בעיר הזאת, לא עסקו. לו נשים עם מודעות מגדרית היו נוכחות הן היו מנווטות את הדיון לחשיבה על חיי היומיום. איך יעשו קניות? איך מגיעים לבית הספר? איך גרים זה לצד זה, בלי להפוך את העיר למבוך פתלתל  של מנהרות, מעברים, בידוקים, אזורי-חיץ, חומות ושוטרים ששייכים לגופי ביטחון מקומיים ובינלאומיים.

במקום לעסוק רק בפתרון של הפרדות טריטוריאליות, ביטחוניות ודתיות, גבולות, מחסומים ומעברים אני מציעה לעסוק בפיוס ובשוויון. כל פתרון של שלום בר-קיימא בירושלים יהיה חייב לשלב, לצד נושאי הליבה, גם התייחסות לזכויות אזרחיות, לפתור את בעיות הפרות זכויות-האדם המגדריות, ביחס לנשים פלסטיניות וישראליות, הנפגעות באופן ייחודי כתוצאה מהסכסוךהישראלי-פלסטיני.

אני מציעה לנסח מחדש את התכנים, התהליכים והתוצאות הכרוכים בהסדר בסוגיית ירושלים. אנו צריכים דיאלוג שיהיה מבוסס על צרכים, המתייחסים למערכת התרבותית, לאינטרסים, ולרצונות של אוכלוסיית הנשים הלוקחת צד בסכסוך. אנו צריכים להכניס פרמטרים מגדריים, שמתחשבים בידע המקומי-מגדרי, שהצטבר בעקבות התנסויות יומיומיות של נשים: זכויות כלכליות ותעסוקתיות, זכות לקבלת שירותים רפואיים, הגנה על שלומן וביטחונן של נשים, רכישת השכלה וחינוך, וזכות לחירות סביבתית.

החלטת מועצת הביטחון 1325 מתווה הנחיות באפשרות למגדר את פתרון הסכסוך בירושלים. הצורך בשיתופן של נשים במו"מ, שמקדמות עמדה פמיניסטית, תוך גיבוש אסטרטגיות להעצמת נשים היא חשובה. נוכחות נשית בצוותים שידונו בסוגיית ירושלים תוכל להביא אליו שיח אזרחי, פמיניסטי ואלטרנטיבי לסכסוך ולכיבוש, שיציב בראש סדר העדיפויות נושאים כמו ביטחון אישי, וביטחון כלכלי וחברתי.

שילובן של נשים בצוותי המו"מ יאפשר להיחלץ מהשיתוק הנוכחי, ולהתמודד עם המציאות המורכבת של חייהן של נשים בירושלים, ובכך יוכלו לעצב את עתידן.

המאמר מתבסס על דברים שנאמרו בכנס במכון ון ליר "מבט מגדרי על סוגיות הליבה במו"מ עם הפלסטינים", לציון עשור להחלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. איתי אשר

    לכן הייתי ממליץ שאת המו"מ על ירושלים ינהלו דווקא (גברים ונשים) דתיים משני הצדדים.

  2. גיל רונן

    יש להציב במחסומים ובעמדות הבידוק נשים בעלות גישה מגדריסטית אשר ייתנו לכל מחבל מתאבד להיכנס חופשי ויתנון לו נשיקה קטנה לדרך.

    יש לשקול הכנסת צוות נשי מגדריסטי לסיירת מטכ"ל. את קני הטנקים יש להחליף במשהו פחות פאלי. כל כך הרבה עבודה, כל כך מעט זמן!