המאבק האמיתי מתחיל

עד עכשיו היינו בחימום בכל הנוגע להחלטה על תגמולי הגז, כעת צריך להתכונן לכסאח רציני
איציק ספורטא

אתמול פורסמו מסקנות ביניים של הוועדה לבחינת המדיניות בנושא משאבי נפט וגז בישראל, הקרויה ועדת ששינסקי. בטח כבר שמעתם ראיונות בנושא וקראתם בעיתונות הכתובה מאמרים מלומדים כאלה או אחרים, ולכן אמעיט בפרטים טכניים ואתייחס לעקרונות הדו"ח.

עד לרגע הפרסום, חששתי שהמסקנות יהיו עמומות וירחיבו את תקבולי המדינה, גם אם לא ברמה משמעותית. לפעמים טוב להתבדות. גם כך ההמלצות מתייחסות בכבוד יתר לחברות הגז בעיקר בכך שתשלומי מס היתר יתחילו רק לאחר שכוסו 150 אחוז מההשקעה. במדינות אחרות, לשם השוואה, המס מתחיל בין 100 אחוז ל-120 אחוז מההשקעה.

מה שחשוב, לדעתי, הוא העיקרון שנקבע במסקנות: משאבי הטבע של הציבור הם אכן שלו. למי שמפיק אותם יש חלק בהם, אבל לא החלק הארי. מובן שעדיף היה שחלקו של הציבור היה 80 אחוז, ולא 66 אחוז, אבל זה לא העניין החשוב ביותר, כרגע.

מובן שצריך להחיל את העיקרון הזה על יתר משאבי הטבע בישראל, כולל כימיקלים לישראל, קרקעות המדינה וכל נכס ציבורי באשר הוא. יש כאן איזושהי התפכחות מכך שליזמים ולמשקיעים מגיעים מירב ההחזרים. אולי זה יתרחב כעת גם לנושאים אחרים ובכלל להבנה שכדאי שלאחרונים שצוברים הון לא תהיה השפעה פוליטית וכלכלית משמעותית על החברה.

בעלי ההון לא יוותרו בקלות, כיון שמדובר לא רק בהשפעה אלא בעשרות רבות של מיליארדים של דולרים, שאמורים היו לזרום לכיסם ופתאום יש סיכוי סביר שהם ישנו כיוון. הם משקיעים במאמציהם עשרות מיליוני דולרים ואף שנכשלו בשלב הראשון אין סיכוי שירפו. למזלנו, הם עדיין חושבים שהפעלת כוח היא התשובה לכל דבר. הם עדיין לא מבינים שההגזמה בדרישות שלהם היא שגרמה להתפכחות מה גם במסדרונות השלטון.

כנראה זה מה שקורה לכאלה שבכיסים שלהם מנופחים עד כדי כך שהם משבשים את יכולת החשיבה שלהם. מלבד תאוות הבצע שלהם שאינה יודעת גבול הם ממשיכים לטעון את אותם טיעונים מפוקפקים ומופרכים שטענו בעבר כאילו דבר לא השתנה. יורם טרובוביץ וגדעון תדמור, שהתעשרו בעשרות מיליוני שקלים כנושאי כלים של בעל הון, לא יכולים לתאר לעצמם שהם טועים ומטעים ושהנה נתגלה קלונם ברבים ולכן הם מתחפרים עוד יותר בעמדותיהם.

אולי יכולת החשיבה שלהם נפגעה, אבל לא כך פוטנציאל ההשפעה שלהם. עד עכשיו היינו בחימום וכעת מתחיל המשחק האמיתי וגם הכסאח האמיתי. לכן, אין להניח לפעולה האזרחית ולסמוך על האוצר, הכנסת או הממשלה. גם התומכים במסקנות הוועדה במוסדות אלה זקוקים לפעולה שכזאת. אני משער שהלחץ הציבורי עד עתה פעל את פעולתו והעמיד מעין נקודת מקסימום שהועדה התייחסה אליה, הלחץ הזה צריך להימשך וביתר שאת.

גם כאשר יתקבלו מסקנות סופיות וישונה החוק, אין זה אומר סוף למאבק, כי אז יוחלט מה עושים עם הכסף הזה. שר האוצר כבר רמז על השקעה בחינוך, אבל זה לא מספיק. צריך ליעד את מיליארדי השקלים הללו בשנה לקראת סוף העשור למשימה האמיתית, שהיא מתן תשובה לאי השוויון והעוני בחברה הישראלית. המאבק הזה יהיה אולי אף קשה מהנוכחי, אבל מי אמר שקשה זה רע.

photo: cc-by-sa zoomar

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
    תגובות

     

    This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

    1. חנה קים

      מכל התגובות המתלהמות נגד מסקנות הביניים של ועדת שישינסקי, התגובה הבולטת בעיני היתה זו של פרקליט הצמרת עו"ד פנחס רובין, חברו לשייט-היכאטות של השופט העליון בדימוס תיאודור אור ובן-בית במיליה של בית המשפט העליון. עו"ד רובין הודיע שהוא מתכוון לעתור לבג"צ בגלל האפליה הקיימת במסקנות הוועדה בין הגז לבין הכימיקלים, בין הספנות לבין שאר הנכסים שהמדינה הפריטה בזיל הזול והעבירה אותם לטייקונים. למה דווקא תשובה, הוא זעק. למה לא משפחת עופר. הבנתם?
      לצערי, בגלל חוק יסוד חופש הקניין, ייתכן שיש לרובין קייס שהוא עשוי לזכות בו.במסגרת הירושה שהותיר אחריו נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק, השופט הקפיטליסט הראשון בישראל שבפסיקותיו ובמאמריו דחף את השתוללות הקפיטליזם החזירי במדינת ישראל – נותרנו עם חוק חופש הקניין אבל בלי חוק יסוד הנוגע לזכותו של כל אזרח לקורת גג, חינוך ראוי, מקום עבודה וכו'. תקראו לחוק הזה שלא קיים איך שתרצו. התוצאה היא שבעל הקניין גובר על כולנו, כי חוקק למענו חוק יסוד.
      אני משערת שאף אחד מגולשי העוקץ לא משתתף בקוקטיילים שאותם נוהג לפקוד עו"ד רובין. אנחנו לא מחוברים כמותו הן לטייקונים, הן לשלטון והן לשופטי ישראל. אני רוצה לקוות שנשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש תדע לעמוד בלחצים שיופעלו עליה אם תוגש עתירה נגד מסקנות שישינסקי. המשנה לנשיא בית המשפט העליון, מישאל חשין, כבר לא נמצא בתמונה, זה אמנם מעודד, אבל גם השפעתו מבחוץ היא גדולה.
      במקום לחכות לעתירה הזאת, צריך להקדים את המאוחר ולדרוש את החזרת שליטת המדינה למשאבים החיוניים ביותר לריבונותם של תושבי ישראל על מדינתם.

    2. שושנה גבאי

      בעוד העם מיטמטם מהקשקושים בטלוויזיה, נעשה בשמו ולמען רווחתו מאבק איתנים על תגמולי הגז על ידי מעטים וטובים כמו ספורטא. גם ההישג הזה עבר בשקט יחסית למרות שהמשמעות שלו לגבי חייהם של מרבית התושבים בארץ הוא כביר. אבל אין דבר ספורטא, כמאמר הקלישאה: ההיסטוריה כבר תיזכור אותך!