ואו, איזה אבסורד

לפני זמן מה איראן עמדה לבחירה למועצת זכויות האדם של האו"ם. היו שביקרו בצדק את הסיכוי שאיראן תיבחר לתפקיד זה כאבסורדי – מדינה שמפרה ברגל גסה במידה כה נרחבת זכויות אדם של אזרחיה עשויה למלא תפקיד של מפקחת על הפרת זכויות אדם ברחבי העולם. בדיחה רעה. איראן לא נבחרה למרבה המזל, אבל איראן איננה היחידה שנוכחותה בוועדה זו היא בבחינת אבסורד.

כיום, חבר קונגרס אמריקאי, ג'ון שמיקוס, שטוען שהוא מתנגד להגבלה ופיקוח על צמצום פליטות גזי החממה כי הוא מאמין ש"אלוהים לא ירשה התחממות גלובלית," מבקש להיבחר לראשות ועדת האנרגיה והסחר של הקונגרס. זהו אבסורד מאותו סוג לאור העובדה שכל הניסיונות הגלובליים להגיע להסכמה על צמצום משמעותי בו זמנית של מדינות רבות, תלויים ברצונה הטוב של ארה"ב אשר אחראית לאחוז ניכר מהפליטות שהולכות ומתגברות. שמיקוס אינו המועמד המוביל. אולם, כמו במקרה של איראן, שמיקוס הוא רק סימפטום ולא הבעיה.

ההתייחסות של הממשל האמריקאי, ובעיקר השמרני, לנזקים שייגרמו למרבית בני האדם בעולם היום ובעתיד כתוצאה מהתחממות כדור הארץ, היא מזה שנים רבות מופקרת. כעת התירוץ הוא אלוהים, אבל הסיבה היא בעיקר ההשפעה היתירה שיש לבעלי אינטרסים כמו חברות שקשורות לייצור ושימוש באנרגיה מזהמת על ממשלים אלה. עבור חברות האנרגיה המזהמת, צמצום השימוש באנרגיה כזו או החלפתה באנרגיה לא מזהמת משמע ירידה ברווחים. שיילכו כולם לעזאזל. אנחנו חייבים, אבל חייבים, להרוויח. עוד ועוד.