• logo-1
    הנהירה לדובאי
    כך הופך הביקור בדובאי לחלום חייהם המוזהב של המונים
  • logo-1
    טיול שורשים
    מוסדות גרמניים משותקים עקב החלטת הפרלמנט בנוגע לבד״ס

לתרום קצת, לקבל הרבה

כל עוד הם מקבלים את ההטבות שלהם, בעלי ההון מתנהגים עושים מאמץ להיראות כאזרחים טובים, אבל אם חס וחלילה מישהו מעז להעלות על הדעת לגרום להם לשלם מס שראוי לרווחיהם – הם משתוללים
איציק ספורטא

בארבעת הימים האחרונים נחשפנו לתאוות בצע שאינה ניתנת לשליטה של שניים מבעלי ההון הגדולים במדינה – משפחת עופר ויצחק תשובה. מובן שלא רק הם תאבי בצע, אבל הם הקולניים ביותר. כל עוד הם מקבלים את ההטבות שלהם הם מתנהגים כאחד האדם ואפילו עושים מאמץ להיראות אזרחים טובים, אבל אם חס וחלילה מישהו מעז להעלות על הדעת לגרום להם לשלם מס כראוי לרווחיהם הם משתוללים ומפעילים את עוצמתם הרבה על חברי כנסת כדי שכולם יידעו שבהם אסור לגעת.

אתמול התקיים דיון בוועדת הכספים שבמהלכו מספר הלוביסטים ואנשי היח"צ השתווה למספר חברי הכנסת. למה נזעקו הלוביסטים? כי בפני הוועדה עמדה הצעת חוק הנוגעת לעידוד השקעות הון שאחד הסעיפים בה ימנע מכי"ל לקבל הטבות מס. למה כי"ל בכלל צריכה הטבות מס? כי מפעליה נמצאים בפריפריה. אם זה לא היה אירוע אמיתי הייתי חושב שכשרון חדש בשדה הסאטירה קם בישראל.

כיוון שים המלח נמצא בפריפריה, אז למפעל מגיע עידוד. לא מדובר בטפיחה על השכם או במדליה, אלא במס מופחת בשווי של חצי מיליארד שקל בשנה, לא בדיוק לירה או שתיים. האבסורד הוא שכי"ל היתה חברה שהוקמה על ידי המדינה לאחר מכן נמכרה בתנאים מפליגים לאייזנברג ולפני כעשור לאחים עופר. מפעל שמפיק אוצרות טבע עובר ידיים במחיר של כלום ומפיק רווחים ניכרים לבעליו. לפחות אפשר היה לצפות שמפעל כזה ישלם מס ראוי, ישלם את התמלוגים שלו בזמן ובלי הטעיות. מובן שזו ציפייה מופרכת מאנשי עסקים בישראל, שיודעים לתרום קצת ולקבל הרבה יותר.

העין השביעית * איור: יעל בוגן - cc-by-nc the7eye.org.il

בנושא הגז אותם אנשי עסקים נעימי הליכות איבדו את העשתונות לחלוטין. מאיומים לא מרומזים, עד קביעה שאסור למדינה לגעת בהם, הטון והמנגינה הם של אנשים ששכחו שהם חיים בחברה שבה עשו את הונם ושלחברה יש זכות, אם לא חובה, לדאוג שהשימוש במשאבים ציבוריים יהיה הוגן.

וזאת רק ההתחלה.

אם עד עכשיו התייחסתי לנושא כאל מאבק על צדק חלוקתי, הרי שכעת אני מקבל את הרושם שיש פה משהו גדול יותר. זה מאבק על אופייה של הדמוקרטיה בישראל, שגם כך נמצאת בצרות מהכיוון הלאומני. גם כך יש השפעת יתר לבעלי ההון – וכעת הם רוצים לבסס את מעמד היתר הזה כדי שאזרחי המדינה, מקטן ועד גדול, יבינו מי שולט כאן. לזה אסור לתת יד, כי זה לא יהיה הון ושלטון אלא שלטון ההון.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. נתן.

    הרבה פעמים עולה השאלה מה באמת רע ביחסי "הון שלטון" , אפילו היה מי שאמר זאת במפורש (עו"ד כספי).

    חשוב להבהיר את הנקודה הזאת-
    משטר דמוקרטי בנוי על יחסי בוחר-שלטון.

    נכון שזאת לא שיטה חפה מבעיות אבל זאת השיטה היחידה שיכולה להבטיח שהשלטון אכן יעשה לטובת הכלל וגם בבחינת ההסטוריה זאת השיטה המוצלחת ביותר.

    שיטת "ההון שלטון" באה במקום שיטת "הבוחר-שלטון" והיא מעבירה את מחויבות השלטון לבוחר למחויבות השלטון לבעלי ההון ולכן היא חותרת תחת יסודות הדמוקרטיה ווהצדק.

  2. פוניו דב

    אני לא מדבר על היחס המגוחך בין הרווחים לבין התרומות.
    משום מה שוכחים ( או לא יודעים) שתרומות לעמותות מלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח) לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה מקוזזות מהכנסה חייבת במס.
    עמותות כאלה (אני לא נוקב בשמות מטעמים ידועים) משלמות שכר נאה מאוד למנגנון שלהם וזה עומד במבחן חוק העמותות. מצד שני עמותות אלה מתייצבות באומץ לב להגנת נותני התרומות.
    מי שמשלם עבור החגיגה,הוא הציבור, שאין לו לובי בכנסת, רק נציגים "כאילו".

  3. מיכה

    תבדוק איך נהפכו האנשים האלה לטיקונים?לצערי אני יודע איך חלק עשו זאת אבל לא היצליחו להאשים אותם בשחיתות בלי שחיתות קשה לעשות כסף בישראל!