• logo-1
    מוות שקוף
    החברה הערבית ביפו מופקרת לגורלה
  • logo-1
    שמם הטוב
    מדוע הגנה על שמו הטוב של גבר אלים עדיין רלוונטית?

מי יצחק אחרון?

חמש הערות על מצב הגז
עומר שרביט

1. זה לא יעבור.

ראשית, שאפו לשר האוצר יובל שטייניץ, שאיכשהו הפנים את האינטרס הציבורי הכללי ומשום מה לא מתרגש מהלחץ הכבד של יצחק תשובה וחבורתו. לאחד מהם קוראים יורם טורבוביץ', מהמתקיפים הבוטים של ועדת ששינסקי, שאמונה על ההמלצות לעדכון שיעור תמלוגי ההכנסות מהגז למדינה. טורבוביץ' היה פעם הממונה על ההגבלים העסקיים ועבר לעבוד אצל תשובה. אולי בגלל זה הוא דיבר בכזאת התלהבות עם אריה גולן ברשת ב'. כמה ביטחון עצמי, שלא לומר אדנות, צריך בשביל לדבר ככה, פשוט ולעניין: "אני אומר לך שזה לא יעבור".

צחוק הגורל הוא שלפי ההמלצות של ועדת ששינסקי, יוצא שהמדינה מממנת לתשובה 66 אחוז מההוצאות לשכירי הכסף המולטי-מיליונרים מתל אביב, טורבוביץ'-ברנע-סוארי, שאמורים להתקיף אותו (זה נובע מכך שההיטל נלקח מהרווח ולא מההכנסות). איתן ששינסקי, מצדו, מתנהג כאילו אין מחר, אין אחר כך, אין ג'וב מפתה אחרי שהתגלחת על האוניברסיטה או השירות הציבורי. מסקנה: את ענייניה הרגישים ביותר של המדינה יש להפקיד בידי פרופסורים מזדקנים מירושלים.

באשר לטורבוביץ', אפשר לנסות לשנן את המשפט שהוא אמר ברדיו, לאט, בקול בוטח ובקצב אחיד: "אני-אומר-לך-שזה-לא-יעבור". זה הביטחון העצמי שתמיד נעלם ברגע האמת – מול פקיד הבנק, המרצה באוניברסיטה, המפקד בצבא, או הבוס בעבודה. טורבוביץ' לא איבד את הבטחון ברגע האמת, ברדיו.

איך זה שלא נעלם לו הביטחון? הוא קיבל מתשובה 40 מיליון סיבות.

טורבו. אתה בטוח?

2. תראו מי שמדבר.

כך אמר תשובה בראיון לערוץ 2, באדיבות גלובס: "יש פה עוול, מצב לא הוגן. הרי כולם למעשה מושקעים בזה, קרנות פנסיה, קופות גמל, הציבור הרחב. כולם נפגעים. המדינה חייבת לעמוד בהתחייבויות שלה".

תשובה צודק. המדינה אכן רוצה לפגוע בחלק מהחוסכים לטווח ארוך שהשקיעו בעקיפין בחברות הגז. המדינה חושבת שיש אנומליה בכך שהיזמים והחוסכים שהשקיעו אצלם ירוויחו פי 2 ממנה על נכס שבכלל שייך לה, במקום שזה יהיה הפוך.

זה מזכיר אירוע אחר. לפני כמה שנים, המדינה החליטה להטיל מס על רווחי הון בבורסה שעד אז זרמו באין מפריע לכיסי המשקיעים, בהם החוסכים לטווח ארוך, באמצעות "קרנות הפנסיה, קופות הגמל, הציבור הרחב". ההצדקה למהלך היתה שלא הוגן שעל שכר עבודה כן יהיה מס ועל השקעות בבורסה לא יהיה מס. גם אז היתה אנומליה בין התמורה לעבודה לתשואה על ההון והמדינה החליטה לבטל את היתרון של המשקיעים בבורסה. אלא שאז הפגיעה היתה במספר חוסכים גדול בעשרות מונים מאלה שכיום מושקעים בחברות הגז.

השינוי של המיסוי על הגז שמוצע כיום יפגע רק בחלק קטן מ"הציבור הרחב" של החוסכים בעוד שהמיסוי על רווחי הון בבורסה פגע בכל החוסכים מ"הציבור הרחב" שתשובה כל כך דואג לו. והנה, למרות שהפגיעה היתה ב"כולם", השמים לא נפלו והמס על הבורסה עבר ונשאר. מאוד מפתיע להיווכח שדווקא תשובה פתאום כל כך דואג לפגיעה באינטרס של המשקיעים מהציבור בחברות הגז, שבהן הוא בעל השליטה. למה זה מפתיע? כי דווקא תשובה מקדם בימים אלה כמה עסקאות שכל-כולן פגיעה באינטרס של החוסכים לטווח ארוך. פגיעה באבו-אבוהה.

מדובר בעסקאות בעלי עניין, שמעבירות חלק מהצרות של החברות היישר מהכיס של בעל השליטה לכיס של החוסכים לטווח ארוך שמושקעים בחברות שלו. בגלל זה הן מצריכות אישור ברוב מיוחד. כמו תמיד, גם הפעם האישור לכל העסקאות האלה התקבל ויתקבל ולא כאן הסיבות לנתח מדוע (סיכום מפורט של כל העסקאות מדה מרקר):

  • דלק ישראל קנתה מדלק נדל"ן תחנות דלק וקרקעות בישראל בקצת פחות מ-130 מיליון שקל. המשמעות: "הציבור הרחב" מתגייס לעזרת החברה המדממת של הבעלים וקונה ממנה נכסים כי מכריחים אותו לעשות כן, כי החברה בצרות.
  • הפניקס (בשליטת קבוצת דלק) מאריכה לדלק נדל"ן בשלושה חודשים תשלום קרן של 50 מיליון שקל כחלק מהלוואה של כרבע מיליארד שקל. המשמעות: "הציבור הרחב" מוותר על עוד קצת מהכסף שהלווה לחברה המדממת. הלוואה שמלכתחילה ניתנה כי לא היתה ברירה – שתי החברות שייכות לבעלים.
  • הצינור הגדול: קבוצת דלק רוצה לקנות את חברת רודשף מדלק נדל"ן (השקעה כושלת בתחנות דלק בבריטניה, שמאיימת למוטט את דלק נדל"ן). כיום, תשובה מחזיק בערך חצי מדלק נדל"ן, בנק הפועלים עוד 10% והשאר בידי הציבור. המשמעות: תשובה כורה ל"הציבור הרחב" בור של 700 מיליון שקל – גיב אור טייק – במקום לקחת אותם מהכיס שלו.

תשובה בערוץ 2. כורה בור לציבור הרחב

3. פגיעה בבנקים.

עוד אמר תשובה לערוץ 2: "סביר להניח שהבנקים ידרשו כעת ערבות מדינה כדי שלא ישנו את כללי המשחק בהמשך הדרך".

במסגרת המלצות ששינסקי אכן הוחלט לבטל את הפחת לצרכי מס ("מס אזילה"). מבלי להתברבר בנושא הזה ובניגוד למה שנכתב בחלק מהעיתונים, אפשר לומר שההשפעה על הבנקים היא בערך כך: במקום שהחברה תקבל תזרים של מאה שקל בתקופה של עשר שנים, היא תקבל אותם בתקופה קצת יותר ארוכה, נניח 11 שנה. מבחינת הסיכון של ההלוואה, זה כמעט חסר משמעות.

מעבר לכך, הניגון על הטיעון של הבנקים גובל בעלבון. ההיטל שהמדינה רוצה לקחת, יילקח רק אחרי שהחברות יחזירו 150 אחוז מההשקעה (ההיטל יגיע לשיעור שולי של 66 אחוז רק אחרי שהחברות יחזירו 250 אחוז). שוב, לאט יותר: ההיטל החדש יילקח רק כשהפרוייקט ירוויח כסף, כלומר כשהוא יהיה מסוגל גם לשלם את כל הוצאות המימון לבנקים. המדינה לא תגבה את ההיטל אם לא יישארו רווחים אחרי שהבנקים קיבלו את חלקם השוטף. מסקנה: הבנקים יכולים (כרגיל) לישון בשקט.

4. אני באתי מכלום.

תשובה בא מכלום ושום דבר, זה נכון. במובן מסוים, הוא נשאר כלום ושום דבר, ולפעמים הוא הכל. הוא מממש את טבע הריזום: כלום והרבה, נוכח-נפקד, משנה תוכן כדי לשרוד בצורה אחרת. בסיפור של תמלוגי הגז הוא מאוד קולני, בסיפורים אחרים הוא לא קיים.

כשרשות ני"ע החלה לחקור מי שינה את הסיווג החשבונאי של רודשף כדי להימנע ממחיקת ענק של 125 מיליון שקל בדו"חות דלק, היא לא יכלה לדבר עם תשובה. לכן, הרשות נאלצה להסתפק בחקירת מנכ"ל דלק נדל"ן, אחד בשם רוז'נסקי. כך היה גם כאשר המשטרה חקרה חשד לשוחד בפרוייקט גרנד נטר בנתניה. גם אז מי שנחקר היה רוז'נסקי.

זהו אותו רוז'נסקי שקיבל מדלק נדל"ן אופציות ומשכורות שהפכו אותו למולטי מיליונר. גם כשקבוצת דלק מבצעת עסקאות בעלי עניין עם חברות שבשליטת תשובה, המיליארדר הוא בחזקת נעלם. או כשהחברה מחליטה לחלק דיווידנד בעיתוי בעייתי.

הסיבה לכך שתשובה כאילו לא קיים באירועים הרגישים האלה, היא שהוא לא בעל תפקיד באף אחת מהחברות האלה ולכן לא אמור להיות בכלל מעורב בניהול שלהן. אם הוא היה, נניח, היו"ר של קבוצת דלק, היו לכך משמעויות שונות. כמו נגיד, אחריות משפטית למה שנעשה בהן.

5. לקבור את החלום.

תשובה חושש שהאיראנים והלבנונים ישיגו אותנו. בבקשה, במקום לבזבז את הזמן בדיונים בוועדת הכלכלה תתחיל לעבוד, כדי שחס וחלילה הם לא ישיגו אותנו. צא לדרך, אל תתן "לשר או ועדה, לעכב את הדבר הזה". מה מונע בעדך?

חוץ מזה, תשובה מחזיק היום יותר רישיונות לחיפוש נפט וגז ממה שהמדינה מתירה. הוא משתהה בהחזרת הרישיונות האלה למדינה ולא חושש מהעיכוב שזה גורם לישראל במירוץ מול הלבנונים והאיראנים. הוא כנראה מבין שמהרישיונות האלה אפשר לעשות הרבה מאוד כסף, כמו שחושב גם נסרדישי מרשות המסים, בראיון לכלכליסט.

לחילופין, ממש את האיום, עזוב את הפרויקט. אל דאגה, מלכיאור לא יצטרך לשוט בקיאק ולאסוף את הגז בעצמו. חוק הנפט המיושן מתחילת שנות ה-50 אמנם מזכה אותך בכמעט 70 אחוז מהרווחים על גילוי הנפט והגז, אבל היה בו סעיף אחד חכם: אם אתה הולך הביתה, המצבור חוזר לבעלות המדינה, עם כל הידע שנצבר בו לטובת יזמים חדשים.

בקיצור מר תשובה, תן גז – המפתחות בפנים.

יאללה ביי
בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. חנה קים

    נחמיה שטרסלר, מירב ארלוזרוב, סמי פרץ והבוס גיא רולניק, ואחר כך לשאר עורכי מוספי הכלכלה בעיתונות הכתובה, המשודרת והמקוונת. יופי של מאמר. מעניין מה תהיה תשובתם. ועכשיו ברצינות: מאמר כמו זה חייב להופיע בידיעות אחרונות או בווי-נט. מאחר ואני לא בתחום כבר שש שנים, אני מבקשת מכל מי שיש לו קשרים – שיציע את המאמר הזה, כפי שהוא, לפרסום מיידי בכלי התקשורת. אולי ימיני בן-דרור ירים את הכפפה? נכון שהמאמר לא עוסק בציד של "בוגדים" מבית, אבל הוא עוסק בריבונות של עמישראל על אוצרות הטבע שלו. יאללה ימיני נראה אותך.

  2. מאור מלחי

    ואני, לתומי, חשבתי שאת עינייני המדינה יש להפקיד בידי הציבור ונבחריו.

    העסק כמובן מורכב יותר מזהות חברי הוועדה: ההערכות בעיתונים הן ש-ששינסקי מנוסה במתן המלצות שנדחו, ולכן הפעם כיוון להמלצות עם סיכוי טוב למימוש. http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3428301,00.html

    חובה להזכיר כאן שהבורסה מוסתה רק אחרי ניסיונות כושלים, למשל ב-88' ובממשלת רבין השניה. גם עכשיו, המלצות ששינסקי צריכות לעבור דרך ארוכה בממשלה ובכנסת וצריך לפעול כדי שלא יתמסמסו.

  3. עמירם ברוטמן

    כפי שפורסם ב-15.11.2010 במוניטין עיתון למסרים מידיים http://www.monitin.org.il
    אנרגיה
    המתקפה של חברות הגז על דו"ח ששינסקי החלה, והקמפיין הפרסומי הגדול בדרך. אבל חבל ששר התשתיות עוזי לנדאו לא מספר לאזרחי ישראל, על כך שארצות אירופה עומדות להשקיע 555 מיליארד דולר בפרויקט סולארי בסהרה. המיזם האירופאי יפיק בהתחלה 15 אחוז מתצרוכת החשמל של כל אירופה. בשלב השני השמש האפריקאית תספק את כל תצרוכת החשמל של היבשת. לנדאו שמדבר על ריבוי מקורות אנרגיה לשוק הישראלי, מתעלם מהנגב והפוטנציאל להפקת חשמל ירוק וזול. מעניין שהשר מצטט את הנימוקים של תשובה, במקום לפתח חשמל מהשמש המקומית, או לדאוג שהרווחים משדות הגז יגיעו לבעלי המחצבים, אזרחי ישראל.

  4. לולו

    יש להוסיף סעיף: יילך ויהיה גרוע יותר. מאמר מאיר עיניים!

  5. עמית כהן

    תהיה מעשי.
    לא, הגז הוא לא של המדינה, הוא של מי שרכש אותו מהמדינה.
    אתה לא יכול להשכיר\למכור לבן אדם קניין מסוים ואז לטעון שהוא עדיין שלך.

    המדינה מכרה\השכירה ליזמים את הזכות לבעלות על הגז הזה לכמה עשרות השנים הבאות, והיא עשתה זאת מסיבה דיי מובנת – היא בחיים לא הייתה מהמרת על הכסף של משלמי המיסים כדי ללכת לחפש את הגז בעצמה.

    כל זה לא קשור במאומה לכך שיש לה זכות לקחת כמה מס שהיא רוצה מאותו קידוח – לא בגלל שהוא שלה, הוא לא שלה – אלא בגלל שיש לה זכות לקחת מס על כל פעילות כלכלית בשטחה, וזה סטנדרטי בעולם שעל פעילות כמו של קידוחי גז ונפט לוקחים מס אף הרבה יותר גבוהה מהרגיל.

  6. קרוב

    צריך לקוות שבדוח הסופי של ועדת ששינסקי תהיה כוכבית קטנה עם המלצה: הוצאות השותפויות לצורך מאבקן בהמלצות הוועדה לא יוכרו לצורך חישוב ההשקעות שלהן בעת גביית ההיטל. כך ימנע המצב האבסורדי, עליו מצביע הכותב בצדק, שהמלצות הוועדה יצרו תמריץ גבוה להשתוללות חסרת מעצורים וחסרת בושה של השותפויות נגד המלצות הוועדה שיודעות כי 66% מהוצאות אלה הינן על חשבון המדינה. כוכבית קטנה כזו אולי תעזור ליזמים להתעשת

  7. אבו אילה

    באמת שאפו לוועדה, אבל ברור שהמאבק לא נגמר. אין סוף להפחדות: מה פתאום רטרואקטיבי? הרי תשובה תכנן את ה"מודל העיסקי" עפ"י 30% מס? אז זה מה שסבא שלי שאל שהלאימו את קרנות הפנסיה: אחרי 40 שנות חיסכון , וכמה שנות פנסיה פתאום הוא החל לקבל פחות. ככה זה. אז ככה זה תשובה. לעיתים עושים משהו, והוא מוכל גם רטרואקטיבית. וגם עוד פעם ההפחדות לגבי הבריחה של המשקיעים הזרים. אז יאללה , שיברחו, את הים הם לא יכולים לקחת איתם, וגם לא את ים המלח. אגב , לא צריך להזניח את החברה' מים המלח, מהמפעלים הכוונה. מה שלקחו , לקחו. אבל צריך לנצל את הרוח הגבית וההתעניינות הציבורית כדי לתת קצת יותר לציבור.

  8. ליאור כהן

    נראה כי המלחמה הזו רק החלה, ולמרות הטיעונים החלשים של תשובה, קשה לי להאמין שזה או העבודות יפריעו בדרך לניכוס המשאבים הטבעיים של ישראל. כתבתי על הנושא בפירוט באתר שלי http://www.tradingnrg.com (אומנם באנגלית) ושם אני טוען שבסך הכל המדינה השקיעה במציאת המשאב הזה מחד וסיפקה את התנאים הנוחים לחברות הישראליות להצליח במשימת מציאת הגז הטבעי. כל אלה אמורים להיות תנאים מספקים לבוא בדרישה של שיתוף העושר הזה עם אזרחי המדינה.