קלון, ועוד איך קלון

ב"מעריב" קוראים "להפסיק את המרדף המטורף אחרי צחי הנגבי", אבל שוכחים שאדם שמתכוון להיות מנהיג לא יכול להימצא דובר שקר ולהמשיך בתפקידו כאילו לא קרה מאום
דב פוניו

בסוף השבוע החולף, ב"מוספשבוע" של מעריב, פורסם מאמר של עו"ד יחיאל (חיליק) גוטמן "לא לגמרי צח, לא ממש קלון", שבו התבקש היועץ המשפטי לממשלה להפסיק את "המרדף המטורף" אחרי צחי הנגבי. אינני מכיר אישית את הכותב. אולי הוא עורך דין מוצלח, אולי לא. אולי הוא  מתחכך בפוליטיקאים, אולי לא. אולי הוא חביבם של ביבי, אולמרט וברק ואולי לא. לא זה העיקר.

מר גוטמן מעורר התפעלות בניסיונו הכן להיות אובייקטיבי בפרשה. "מינויים פוליטיים היו מרכיב דומיננטי… מראשית ימיה של מדינת ישראל", כותב גוטמן, אבל מזדרז לציין בהמשך: "לשם הגינות ראוי להוסיף שבימי מרכז הליכוד העליזים של שנות התשעים וראשית שנות ה-2000 המינויים הפוליטיים הפכו לתעשייה אדירה".

הוא אינו מעלים עין מכך שצחי הנגבי היה מעורב כלשהו בחגיגות אלה, אך לא נמנע מלהזכיר את הפן האנושי של הסיפור: "גם צחי הנגבי היה ראוי  להתייחסות הוגנת".

כך אנו מתקדמים בנחת אל עבר הקלון. כותב גוטמן: "במהלך הדרך הסתבך הנגבי בפרשה נוספת של תצהיר שקרי, לכאורה". לכאורה. כלומר, אולי הוא כלל לא התכוון לשקר, אלא רק נפלט לו. אולי הוא לא שם לב שהוא לא אומר אמת.

כל זה מוכר וידוע ולא הייתי טורח לדוש בכך, אילו הכותב לא היה עובר לתחום הגדרת המושג "קלון". כך כותב גוטמן: "אין בספר החוקים הגדרה מהו קלון. זה מושג שאיננו בא מהעולם המשפטי, אלא מהעולם המוסרי והערכי". כך, שחור על גבי עיתון.

עד כאן, מר גוטמן. קטונת מלהגדיר מה הם ערכי המוסר במשפט שלנו. בספר משלי, אלפי שנים טרם נולדת, כבר נכתב: "באורח צדקה אהלך בתוך נתיבות משפט".

אכן, אנו מצווים להיות סלחנים לחולשות אנוש – הלא כולנו בני אדם וכולנו עלולים למעוד, אבל לא יתואר שאדם שמתכוון להיות מנהיג בעם ושעשוי לקבל החלטות שיחרצו את גורל האומה, יימצא דובר שקר וימשיך בתפקידו כאילו לא קרה מאום. דיינו אם אמר את זה שופט אחד, או הרכב שלם של שופטים. בתפקיד ציבורי כמו של הנגבי לא נהנים מספק. הוא חייב לעמוד במבחן מחמיר פי מיליון, משום שהוא אמור לשמש דוגמה למיליונים.

בדומה לגוטמן, גם אני פונה אל היועץ המשפטי לממשלה, בתקווה שיקרא שורות אלה: אל תשמע ליחיאל  גוטמן ולחבריו. נראה שהוא, כמו גם רבים אחרים, שכח שאדם דגול מרבבה חייב להיות גם צח מקלון.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. ירדנה אלון

    למען הגילוי הנאות לא קראתי את הכתבה שהתפרסמה במוסף מעריב,ושאליה מתייחסת רשימה זו. אבל לא ממש הייתי זקוקה לקריאת הכתבה במוסף על מנת לגבש לעצמי דיעה משלי לאור מה שעלה בנושא בתקשורת באופן כללי,

    לי באופן אישי ברור שהנגבי צריך לצאת מהפוליטיקה הישראלית מה לעשות? sic transit gloria mundi,כך חולפת תהילת עולם,נכון הוא שיקר,על זה ניתן להתבונןן בעין חומלת בכל זאת בן אדם במצב מסויים רוצה להלבין את המציאות ולהטות את הכף לטובתו,

    מה שהוא בלתי נסלח בעיני לפחות ואכן ראוי לקלון זה המינויים הפוליטיים,כל הג'ובים שהוא חילק, שאם מבקר המדינה ימצא זמן לפשפש בהם פשפש הייטב ימצא לבטח שרבים מן המינויים ואיתם המשכורות הגבוהות ועמדות ההשפעה והכוח שאנשים קיבלו למרות שלא היו ראויים למינויים אלה, וכל זה נועד על מנת למשוך אותם להצביע לליכוד ולהגביר את כוחו שכנראה הוא לא כל כך רב אם אנשים מצביעים לו לא בגלל הדרך או האידאולוגיה אלא אך ורק בשל אינטרסים אישיים,זה לא רק שיבוש הליכים דמוקרטיים כפי שאני לפחות תופסת אותם,זה גם פגיעה במינהל התקין,ודרך ניהולם של דברים שהם עניינו של הציבור הרחב לא משנה מאיזה צד פוליטי של המפה,לשים אדם שלא מבין ולא יודע בעמדות מפתח ניהוליות פוגע בכל סולם הניהול התקין על כן לא ייפלא שכל המינהל הציבורי קורס (ואחר כך מפריטים אותו בדיוק בשל אותה טוענה מבלי להתייחס לשורש הרע של הסיבה לאי יעילותו של המינהל התקין).

    יש כאן גם פגיעה בזכויות האזרח ,פגיעה בשויון הזדמנויות,בלימה ודיכוי של כישרונות ושל יכולות, חסימה של כל אלה שלמדו ומצויים בנבכי ודרישות התפקיד, ויש להם את היכולות להיות באותן עמדות מפתח,אולם בשל אינטרסים של תועלת אישית,לא ניתנה להם הזדמנות ,זוהי פגיעה חמורה בזכות הכי בסיסית של האזרח,הן מצד מבקש המישרה והן מצד הציבור הרחב שזקוק לאדם בעל כישורים ראויים למלא תפקידים מינהליים.

    מן ההיבט של המאבק המזרחי,לאור זאת, עכשיו אני רוצה לראות את כל המגיבים שטוענים נגד "ההתקרבנות" וה"התבכיינות",של המזרחים בעיקר כשמדברים על "מפאי ההיסטורית" ש-"כל אחד יכול",ובכן מסתבר שלא כל אחד יכול, גם אם יש לו כישורים מעולים לכך,אם הוא מתחרה כנגד כל הסיכויים עם אנשים שנמצאים בעמדות מפתח וממנים את "אנשי שלומנו" ולא את "אנשי כישרוננו", שכן שחור על גבי עיתון,ולא רק במוסף מעריב אלא בכל התקשורת כולה שעטה על הנושא על כל הבטיו, כולם הודו ש-"ככה זה בפוליטיקה" וש ",כך היה תמיד" וש-"כך עושים כולם" ועוד תרוצים מתרוצים שונים שכל השומע אותם פניו ילבינו או יאדימו בגלל העלבון לאינטיליגנציה.

    ולכן אני נותנת משקל רב יותר למינויים הפוליטיים שבהם הפגיעה בציבור הרחב ובזכויות האזרח הרבה יותר קשה מאשר לשקר של הנגבי,מפני ששקרים ניתן להפריך, נזקים מינהליים על כל הפגיעות שלהם הרבה יותר קשה לתקן.

  2. חנה קים

    מאריה דרעי, המפכ"ל לשעבר רפי פלד, השר יעקב נאמן ועד צחי הנגבי. עו"ד גוטמן תמיד ידע להגן ולגונן על חבריו מהפוליטיקה. זו העמדה המסורתית שלו. הוא מכיר באופן אישי את הנפשות הפועלות, ואין כל חדש גם בעובדה שמאמרו זה פורסם דווקא בעיתון "מעריב", שבדרך כלל נחלץ להגנתם של אישי ציבור המואשמים בפלילים.

  3. יהושע רוזין

    צחי הגבי ,בנה של הטרוריסטית לשעבר בלח"י , גאולה כהן. הוא בריון מנעוריו שעם חבר ישראל כ"ץ התנפלו באונברסיטה בשרשראות ברזל על סטודנטים ערבים. שכחתם? אול חלקכם עוד לא נולדו, אבל יש בטח חלק שעוד זוכרים.בעת פנוי התנחלויות ,,חבל ימית" בסיני ע םנוי כל סיני הוא נהג באלימות כלפי החיילים( שלשם שנוי עשו אז פעולה מועילה). עם חתימת הסכם אוסלו הוא עשה הכל לחבל בהסכם כולל חבלה במערכת הגברה כשרבין אמור היה לנאום. הנוא לא יכול להתחמק מאחריות למה שקרה אח"כ. הואחיב לשאת את ענשו כפי שהשית עליו בית המשפט. ולהעלם מהחיים הפוליטיים. גם לאומן קיצוני וגם גורם להשחתת הנורמות הפוליטיות.

  4. נפתלי אור-נר

    ראו ריכוז שלהם בכתבתו של יוסי שריד בעיתון הארץ מה-19.11.10