מחלה פנימית אנושה

יצירת מסלולים פרטיים לבעלי ממון במערכות הבריאות וההשכלה הגבוהה מפרקת אותן מבפנים, על חשבון האנשים ה"רגילים". מבט מקרוב על אוניברסיטת תל אביב
איציק ספורטא

ההפרטה חוגגת ללא עוצר. תחקיר עיתון "הארץ" מאת דן אבן בנושא הפיכתה של ישראל למעצמת תיירות רפואית על חשבון החולים הישראלים, מגלה הפרטה פנימית במערכת הבריאות. ממידע אישי, אני יוכל לתאר תהליכים דומים באוניברסיטת תל אביב. ההפרטה הזאת של מערכות ציבוריות חיוניות נעשית תמיד בטיעונים של הצלת המוסדות הללו מקריסה ומטעמים של אחריות ציבורית. אבל למעשה, יש בכך לא מעט צביעות. המוסדות הללו נמצאים בצרות מסיבה פשוטה: התקצוב אינו מספיק, והוא אינו מספיק כיוון שמדינת ישראל מצאה מקום לחסוך בו.

מערכת הרפואה בישראל היא הפרטית ביותר בעולם, מלבד זו של ארה"ב. ההוצאה הפרטית כבר עולה על 40% מההוצאה הכוללת. מחלקות פנימיות נמצאות בתפוסה של כמעט מאה אחוז גם בקיץ (מזל שהחורף השנה הוא עדיין קיץ). האשפוז קצר מדי כי צריך לפנות מיטות. חדרי מיון נסגרים מעת לעת בשל עומס. מספר המיטות ביחס לאוכלוסייה קטן. תקני האחיות והרופאים לא מתאימים ולא מספיקים. יש מחסור ברופאים בהתמחויות רבות; וכל זאת רק הולך וגדל.

photo: cc-by-sa zoomar

ואיזה פיתרון נמצא? לא השקעה נוספת חס וחלילה, אלא תחליף מיובא לשירותי הבריאות הפרטיים שהופסקו בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה ב-2002. תחליף שיאפשר לממן שכר גבוה יותר לרופאים ולצוות רפואי, להוצאות אדמיניסטרטיביות, ומה שיישאר – לשיפור השירות לבני תמותה רגילים.

יש פה שני עניינים: האחד, האם במהלך מתן השירות הפרטי נפגעים אלו שאינם נכנסים לקטגוריה המכובדת הזאת? השני, האם באמת נשאר משהו לשיפור השירות לאלו שייתכן כי ייפגעו? התשובה: במשאבים הקיימים, כמעט בהכרח ייפגע השירות הניתן לאזרחים רגילים, ומטבעם של ארגונים כמעט בטוח שלא יישאר הרבה לאחר הוצאות למיניהן לשיפור המערכת הציבורית.

כיון שאין לי מידע נרחב על הדרך בה הדברים מתנהלים בתי החולים, אתאר בקצרה מה קרה במקום בו אני מלמד בחמש עשרה השנים האחרונות באוניברסיטת תל אביב. בהתקבלי לעבודה היו שתי תוכניות פרטיות. עוד לפני שהתקבלתי, טענתי שיש לכך טעם לפגם ושלדעתי זה יפגע ברמה ובאיכות של התוכנית הציבורית. הטענה הנגדית היתה שאיני מבין עד כמה התוכניות הללו חשובות, כיוון שהן מאפשרות לשפר את שכרם של מרצים טובים כדי שלא יעזבו למקומות אחרים, רמת ההוראה בהן תשפר את איכות ההוראה בתוכניות הציבוריות, וכמו כן הן יכניסו כספים שיאפשרו רכישת ציוד ומענקי מחקר.

מאז עברו הרבה מים אפילו בירקון ומספר התוכניות הללו עולה כפורח. כאשר מתכנסות ישיבות, רוב הדיון עוסק בהן – כאילו הפכנו לאוניברסיטה פרטית. חלק ניכר מההכנסות משמש לתוכניות הללו: הוצאות שכר, אדמיניסטרציה, תקורה לאוניברסיטה, מימון מורים מן החוץ לתוכניות הציבוריות ומעט ובשיעור יורד למחקר. לא כמו שהובטח בעבר.

בעוד תנאי הקבלה לתוכנית הציבורית נוקשים (אני בחיים לא הייתי מתקבל), תנאי הסף האקדמיים לקבלה לתוכניות הפרטיות הם די מינימליים. דבר זה קומם אותי בעבר וכאשר טענתי בנושא הורחקתי מוועדת הקבלה. בעצם, יש שני מעמדות של סטודנטים: אלו שעמדו בתנאי הקבלה הנוקשים של התוכנית הציבורית, לעומת אלו שיכולים לשלם או שהמעסיק משלם בשמם סכומים שנעים בין 40,000 שקל ל-200,000 שקל לתואר.

כמו כן נוצרו שני מעמדות של מרצים: אלו שמלמדים בתוכניות הללו ומשתכרים שכר גבוה, לפעמים גבוה במיוחד, ואלה שמרוויחים משכורות רגילות בתוכניות הציבוריות. גם כך השכר הוא דיפרנציאלי על פי דרגה ומעמד אקדמי, ועכשיו יש לו רובד נוסף. זה גם יצר מצב שבו אין ששים לקיים מטלות בתוכנית הציבורית בלי תגמול נוסף, ובכלל שורר מצב של תחרות מתמדת על המשאבים הללו והשליטה בהם.

לטעמי, התוכנית הללו בסיכום כולל גרמו לנזק – אין דרך נאותה לשלב רכיבים ציבוריים ופרטיים באותה מערכת בלי לגרום נזק למערכת הציבורית ולמי שזקוק לה. לכן יש להפריד בין שתי המערכות, ולתקצב כראוי את המערכת הציבורית. הטענה תמיד שאין משאבים ולכן על המערכת הציבורית לדאוג לעצמה. הדאגה הזאת מפרקת את המערכת הציבורית מבפנים ומרוקנת אותה מתוכן.

אם לחזור לסיום למערכת הבריאות, נמצא שהמערכת הגרועה ביותר היא גם היקרה ביותר, זו שבארה"ב. אין זה אומר שמלבד תקצוב אין לערוך שינויים בדרך בה המוסדות הללו פועלים, אבל הפרטה פנימית היא האופציה הגרועה ביותר.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. שושנה גבאי

    מה שאתה מספר הוא שבני עשירים עם הישגים דלים יקבלו תארים נחשבים באוניברסיטת תל אביב שאיתם יקבלו את הג'ובים הכי חשובים בישראל, עם המשכורות הכי טובות והכל על חשבוננו? שהרי החמישים אלף דולר דולר שהם משלמים ממנים רק חלקית את לימודיהם , הרי השאר על חשבוננו. אז למה הסטודנטים לא יוצאים לרחובות ומפגינים נגד אלא שגונבים להם את העתיד ? הרי האברכים זה כסף קטן ועלוב לעומת מה שאתה מתאר. צריך להפסיק את תוכניות הלימודים הפרטיות באוניברסיטאות לאלתר!

  2. ליאור

    http://www.facebook.com/pages/my-rwzh-lhywt-mylywnr/170537472959079?ref=ts

    והנה הסיבה לשיתוק המחאה הסטודנטיאלית בישראל:

    http://www.facebook.com/not
    e.php?note_id=449526587020

    השאלה היא האם אתה, העוקץ, הסטודנטים ותושבי ישראל, ימשיכו להתעלם מהעובדה שמי שמוביל את הפרטת האוניברסיטאות הם הטייקונים שמעוניינים לשלוט בהןולרכוש איצטלה אקדמאית לקנייניהם, על ידי קיצוץ בתקציבים ביד אחת, ויוזמה פרטית למימון מחלקות ביד השנייה..

    http://www.yedidim-tau.org.il/article_page.asp?id=3&scid=9

  3. תהליכים דומים באוניברסיטת תל אביב

    תא"ל גבי סיבוני – זה מדוקטרינת דאחיה [ומהמכתב על יואב גלנט, המיועד לרמטכ"ל, שנשלח ע"י סא"ל במיל' בועז הרפז] מתהדר בתואר ד"ר. כך ענה סיבוני לשאלה שהוא עצמו כראש המכון* הציג: "מה צריך להיות המענה של צה"ל לעימות מקיף בצפון ובעזה. לשתי הדילמות האלה יש מענה עקרוני אחד משותף: מאמץ עיקרי למהלומה לא פרופורציונאלית, הפוגעת בליבת התורפה של האויב כשהמאמץ לפגיעה ביכולות השיגור הנו משני. מיד עם פרוץ עימות יידרש צה"ל לפעול במהירות, בנחישות ובעוצמה חסרת פרופורציה לאיום ולפעולתו של האויב. זאת כדי לפגוע ולהעניש, בהיקפים שיחייבו תהליכי שיקום ארוכים ויקרים".

    http://www.inss.org.il/heb/publications.php?cat=76&incat=&read=2219

    גם אלוף גיורא איילנד, מאותו המכון* לא מתבייש להשתמש בעת"א להצדקת השימוש בדוקטרינה נפשעת

    ‫*‬ המכון למחקרי ביטחון לאומי – הוא אמנם מוסד חיצוני לאוניברסיטת תל אביב אך מתברך בשיוכו האקדמי אליה". המכון משלב בתוכו את מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים, שנוסד והוקם באוניברסיטת תל אביב, ב-1977 על פי יוזמת האוניברסיטה. תקציב המכון מתבסס על הקרן של המכון, על תמיכת המועצה להשכלה גבוהה ועל תרומות חיצוניות.

  4. סטודנטית ענייה

    איך יכולה להתקיים תוכנית ציבורית ופרטית בתוך האוניברסיטה? מה ההבדל בין השתיים? למה זו משמשת ולמה השניה? החלוקה היא על פי מחלקות?