מורד, יהודי, מרוקאי

אברהם צרפתי היה אסיר פוליטי במרוקו, שעבר עינויים קשים ונכלא ל-17 שנים. הוא היה קומוניסט יהודי ואנטי-ציוני, שהלך תמיד בדרך משלו ושילם על כך מחיר כבד. בשבוע שעבר הוא הלך לעולמו, אבל העיתונות הישראלית לא חושבת שזה צריך לעניין אתכם
העוקץ

העיתונאי הספרדי ברנבה לופס גרסיה כתב בסוף השבוע החולף הספד מעניין בעיתון "אל פאיס", שמסכם את פועלו של אברהם צרפתי. צרפתי הלך לעולמו ביום חמישי האחרון, בגיל 84, אך עד כה אף עיתון ישראלי לא מצא לנכון להקדיש למותו ולחייו כמה פסקאות.

לטובת מי שרוצים לדעת מעט יותר על דמותו השנויה במחלוקת והמרתקת, של צרפתי, מוגש התרגום המלא של ההספד:

"מורד, יהודי ומרוקאי", כך תיאר פרופ' מיכאל אלבז בספרו "L'Insoumis, Juifs, marocains et rebelles" את דמותו של אברהם צרפתי. שלוש מלים שמתארות את חייו ואת דרכו של מתנגד המשטר המרוקאי שבילה 17 שנים בבתי הסוהר של המלך חסן השני ושמעולם לא הסכים לחזור בו מהצהרותיו, גם לא כדי להשתחחר ממאסרו. רק לחץ בינלאומי כבד הביא לשחרורו המוקדם ממאסר, וגם זה רק אחרי תירוץ אווילי של "מציאת" דרכון ברזילאי נשכח של אביו.

צרפתי מת ביום חמישי במרקש, בגיל 84.

הוא נולד בקזבלנקה, ב-12 בינואר 1926, למשפחה יהודית ולמד הנדסה באוניברסיטה בפאריס, שם התוודע אל האידיאולוגיה הקומוניסטית. עם שובו למולדתו, ב-1949, הוא החל להילחם בכיבוש הצרפתי ונשלח לכלא ומאוחר יותר למאסר בית ממושך. הוא היה חבר המפלגה עד סוף שנות ה-60 עד שפרש ממנה כדי להקים את התנועה החברתית "אילה אל אמן", יחד אינטלקטואלים אחרים מהשמאל.

אחרי שמרוקו זכתה בעצמאותה, הוא מילא שורה תפקידים ממשלתיים עד 1974, אז נעצר בידי השלטונות בגלל "התגדותו למשטר". הוא עונה קשות ונידון למאסר עולם. הוא יצא ממאסר, אל הגלות בפאריס, ב-1991 (על כיסא גלגלים, בעקבות בעיות רפואיות קשות), אך עוד בשנותיו מאחורי הסורגים כתב ופירסם חיבורים על תנועת ההתנגדות במרוקו, כולל מאמר מקיף על המאבק בסהרה המערבית.

צרפתי, כמו בן דורו אדמונד עמרם אלמליח (שהלך לעולמו שלושה ימים לפני צרפתי), אימץ תפיסה פוליטית אנטי-ציונית, שבאה לידי ביטוי בספרו "Écrits de prison sur la Palestine" (צרפתי הכיר בקיומה של מדינת ישראל, אך סירב לבקר בישראל עד שתוקם מדינה פלסטינית).

ב-1986, עדיין מאחורי סורגים, הוא התחתן עם כריסטין דאורה, אזרחית צרפתייה שהתגוררה במרוקו. היא היתה זו שהעבירה, יחד עם קבוצה של פעילי זכויות אדם, דיווחים על סיפורו של צרפתי, ושל אסירים אחרים, שפורסמו בספר הידוע "חברנו המלך" (מאת ז'יל פרול), שזעזע את הממלכה המרוקאית וחשף את האמת אודותיה בפני העולם כולו.

ב-1999, לאחר מותו של חסן השני, הסכים בנו, מוחמד השישי, שצרפתי יחזור למרוקו. הוא קיבל בחזרה את מעמדו ואת זכויותיו והחל לעבוד כמהנדס במרקש. המפגש המחודש של צרפתי עם מולדתו, כולל התקוות והאכזבות שהתלוו אליו תועדו בספרה של רעייתו "מכתבים ממרוקו".

צרפתי נתפס כסמל של השמאל במרוקו. הוא עמד בראש המחנה שהכיר בזכות לריבונות של תושבי סהרה המערבית והביא בסופו של דבר ליצירת דיאלוג, בחסות האו"ם, שיוביל, כך מקווים, ליצירת קונפדרציה משותפת באזור.

בימים האלה קשה לראות כיצד חזונו צרפתי יתגשם, אבל נדמה שהמסר העיקרי של צרפתי היה התקווה שיום אחד השינוי יתחולל. במרוקו, ובמקומות אחרים".

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
    תגובות

     

    This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

    1. ירושלמי

      איך ציפית שהעיתונות הישראלית תתייחס לאחד כזה, מה גם שמתנגדי משטר הם לא דוגמה חינוכית רצויה במדינה שעומדת להוריד חוקים נגד מי ש'בז למשטר'.

    2. OVER אורח

      מוחמד השישי (לא הרביעי) עלה באוג' 1999

    3. אני רק שאלה

      באל פאיס הם מציינים גם ספר אחר שהוא כתב מבין כותלי הכלא. אם אני מתרגם חופשית מספרדית, הכותרת שלו היא "בבתי הכלא של המלך: כתבים מתוך קניטרה אודות מרוקו" (אני מניח שקניטרה זה שם של בית כלא, זה כתוב באות גדולה). הספר, אני מנחש, נכתב בצרפתית – מישהו יודע אם תורגם לשפות נוספות? אולי חלקים תורגמו לעברית? נשמע מרתק.

      ואגב, העקיצה על התקשורת הישראלית היא לא מאה אחוז נכונה: בגל"צ ביום שבת שמעתי על מותו באחד ממבזקי החדשות. זה גם מופיע באתר שלהם:
      http://glz.co.il/NewsArticle.aspx?newsid=72435

    4. אריק

      עיתונות ישראלית מדווחת על מה שרלוונטי/ת לתושבי המדינה. למה שפטירה של מתנגד למדינה תדווח בתקשורת? מה הרלוונטיות? יש מאות מיליונים שמתנגדים לציונות, מה ייחודי בו?

      אני לא שואל כדי לקנטר אלא כדי להבין באמת מה הרלוונטיות ולמה לדעתך צריך לדווח על קורותיו בתקשורת פה, אם פעילותו הפוליטית התמקדה במקום בו נולד וחי, ולא בישראל.

    5. מאור

      מאת סמדר פרי.

    6. @ צרפתי היה הניגוד לאלי ישי @

      המלוכה במרוקו, בסעודיה, בירדן שולטת רק בעזרת הסי.אי.איי. כך גם המשת"פ המצרי שלה חוסני מובראכ – La Vache Qui Rit
      "הפרה המחייכת".