ישראל בין דמיון לפברוק

שומרי הסף של הקונצנזוס בישראל מתעלמים מהעובדה שהלאום היהודי הוא מבנה אקסלוסיבי שאינו הולם שום הגדרה בעולם. לכן, הלאום שמתאים לנו חייב להיות ישראלי אינקלוסיבי, כמו הלאומיות המערבית
יוסי ברנע

העם והלאום הישראלים מטרידים מאוד את שומרי חומות הקונצנזוס הציוני. אורי יזהר, למשל, טוען שלאום ישראלי המורכב מיהודים ערבים מוסלמים ונוצרים בעלי אזרחות ישראלית אינו קיים, ושמדובר ב"המצאה שנועדה למטרות אידיאולוגיות ופוליטיות". יהודה באואר אף גורס, שזואת המצאה של השמאל, "שעניינו העיקרי לתקוף את השמאל הציוני ולהמציא עם חדש, ישראלי, שקיים רק במוחותיהם".

מאחורי טענותיהם מסתתרת הבניה מיתולוגית של הקונצנזוס בישראל, שרואה ביהודים לאום היסטורי. יזהר קובע שמאז חורבן בית שני ועד לעת החדשה חיו היהודים בקהילות דתיות מפורדות, "אבל היו להם זיכרון היסטורי משותף של ריבונות ממלכתית וחורבנה ותרבות דת משותפת… שפות תפילה… והיה ביניהם קשר מתמיד באמצעות ספרות השאלות ותשובות המסועפת". אולם, פרקטיקות דת אלו אינן פוליטיות לאומיות המבטאות חתירה לשחרור או להשגת ריבונות.

יזהר עצמו כותב שהחילון והמודרניזציה הביאו למגמות שונות בקרב היהודים ומציין, בין היתר, את ההתבוללות והאוטונומיה התרבותית ביידיש. כיום, מחצית היהודים חיים שלא בישראל מבחירה, כשאין מי המונע מהם להיות חלק ממנה. האם באמת יהודי ארה"ב הם חלק מקולקטיב של לאום יהודי ולא חלק מהאומה האמריקאית? האם הנרי קיסינג'ר בשעתו וג'וזף ליברמן כיום הם פוליטיקאים יהודים בשירות העם היהודי או פוליטיקאים אמריקאים של האומה האמריקאית?

יזהר טוען שהלאומיות היא צירוף קולקטיבי היסטורי-תרבותי עם שאיפה להשגת ריבונות מדינית או הזדהות ושמירה עליה. "קולקטיב היסטורי-תרבותי" הוא מושג עמוסי משמעות שניתן לפרשו בדרכים שונות. הבעיה הראשונה נעוצה בכך שהמושג "תרבות" הוא מושג אופף כל. הלאומיות המודרנית רלבנטית גם ללאומיות ארצות ההגירה ,שבהן אין מה לדבר על קולקטיב היסטורי-תרבותי. ישראל של אתיופים, רוסים, מרוקאים וישראלים וותיקים היא דוגמה להעדר קולקטיב היסטורי שכזה.

יזהר טוען, ש"אין בזיהויה של ישראל כמדינת לאום של העם היהודי כדי לשלול את שוויון הזכויות של הפלסטינים אזרחי ישראל". באואר טוען בהקשר זה ש"אין סתירה הכרחית בין העובדה שישראל היא מדינת הלאום היהודי לבין חיים דמוקרטיים בה, אם יהיו מבוססים על הכרה בזכויות המיעוט האתני-לאומי הפלסטיני שבה".

אך לפי כל המדדים, הערבים בישראל אינם שווים בזכויות כאזרחי ישראל וגם אינם מרגישים שהמדינה רואה בם חלק ממנה, מה גם שהאורנטציה של המדינה היא אל קהילות העם היהודי בעולם ולא לאזרחיה הלא-יהודים שבתוכה. יזהר טוען שלאום ישראלי "אינו קיים", אולם כשפנו עותרים (ואני בתוכם) לבית המשפט בדרישה להכיר בלאום הישראלי שלהם, טענה כלפיהם הפרקליטות שההכרה בלאום הישראלי מהווה "חתירה תחת יסודות המדינה". מעניין היה לשמוע משפט זה נאמר בצרפתית או באנגלית בארה"ב ביחס לזכות ההגדרה של הלאום הצרפתי או האמריקאי.

האמת ששני הכותבים, שמייצגים נאמנה את הקונצנזוס השליט בישראל (ולצערי גם בתקשורת), מתעלמים מהעובדה שהלאום היהודי הוא מבנה אקסלוסיבי שאינו הולם שום הגדרה מקובלת בעולם. הלאום שראוי להיות מוכר בישראל חייב להיות לאום ישראלי אינקלוסיבי, כמו הלאומיות המערבית, שכוללת ממד אזרחי ותרבותי, שלא כקבוצה שתנאי הכניסה שלה נקבעים על ידי רבנים.

יזהר שמציין במאמרו שבארה"ב, הדוגמה הראויה למדינת כל אזרחיה, האזרחות מקנה גם השתייכות לאומית, טועה בטענתו ש"זהו היוצא מן הכלל שאינו מלמד על הכלל". האמת היא שזאת הנורמה של הלאומיות המערבית. ישראל, למרבה הצער, דוחה נורמה זו ומעדיפה להמשיך את מסורת "התנועה הרומנטית בפוליטיקה" (קרלו שטרנגר ומנחם לורברבוים: "ציונות ללא רומנטיקה אתנית"), כמו גם הקהילתיות היהודית הא-טריטוריאלית. בניגוד למדינות בהן עוסק מאמרו של באואר, מדינת ישראל אינה רואה עצמה כרפובליקה. לא במקרה טען בני פלד ז"ל שמדינת ישראל בחרה להיות "ועד הקהילה היהודית בפלסטינה-א"י".

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. מאור

    למרות שהם לא "עברו מבחן כניסה של רבנים", רוב מוחלט של האוכלוסיה מתייחס אליהם כאזרחים שווים. לא בדקתי, אך דומני ששיעור גדול לא יפסול נישואין עימם. משמע- החברה הישראלית לא כ"כ אקסקלוסיבית.

    קשה לדרוש אינקלוסיביות כלפי ערביי ישראל- רובם מתעקשים לשמור על דת, תרבות וזיקה מדינית שונה מהרוב.

  2. "כהלכה" - כאן ובד. אפריקה בזמן האפרטהייד

    יהודי זה לא לאום! זה מי שהרבנים [בעיקר אלה הממונים בידי הציונים] הכירו בכך שאימם נולדה בת לדת משה. וכידוע רבים מ"אמהותינו" נאנסו… וגם אם לא אין כל קשר בין דת ללאום. זאת הבינו גם אבות הציונות ששלטו מאז ומתמיד במשרד הפנים והוסיפו את הסעיף "דת" לת.ז. וגם מיספרו את תעודות הזהות כדי שאפשר יהיה "לזהות" מיהו יהודי. ובדרום אפריקה בזמן האפרטהייד, גם הם נתקלו ב"בעיה". כי גם "הלבנים" טענו: "לנו מותר-ולהם אסור!" ולכן, כך טענו אין זכויות סימטריות לכובש ולנכבש, כמו שאין לסוס ולרוכבו! והכנסיה האפרקנרית Gereformeerde Kerk גם טענה שמקור האפרטהייד בתנ"ך [!] כך! עזות מצח והטלת חרם אינם מונופול שלנו.
    ולכן:
    * לנו בלעדית הזכות לקבוע "מיהו אנטישמי", כפי שהנאצים קבעו "מיהו יהודי", והלבנים בדרום-אפריקה המציאו את "מבחן העיפרון" – אם נתקע העיפרון בשיער הציבעוני זה נמצא אשם והוגדר "באנטו" – שחור.
    * לא ניתן ל"גוי" [שלא נימול ביום השמיני לחייו] להשתמש בפטנט הישראלי. הפטנט מותר "ליהודים בלבד" [כמו באפרטהייד WHITES ONLY-SLEGS BLANKE].
    * כל "אנטישמי" ישב על כסא נמוך או שרפרף.
    * אשר לקנייה או מכירה, שהוא הדבר הקובע ביחסי מדינות –פרט לתשלום חובות, כמו ביוון או באירלנד– אם יסרבו הפלסטינים למכור ליהודים אדמות, ולא ימשיכו לבנות התנחלויות לחוואג'ות על אדמתם, תביא עבדים מסין או רומניה שישמחו לבנות שם.
    * ולא כדעת משה ["מעבדות לחירות"] –מדוע שרק עבדינו הזרים ייהנו מכיבוש האדמה?
    — ולכן, אנשי השלום חייבים להכיר בזכות הפלסטינים שלא להכיר בכיבוש "היהודי" הישראלי, עד שישראל ["המדינה היהודית"] לא תסלק ידיה מפלסטין. כמו שהאלג'יראים גירשו את המתנחלים הצרפתים, כך זכאים הפלסטינים לסלק וגם לפגוע באינטרס הכיבוש-המנחל.

  3. הם נפגשו בשבת, ולא בבית הכנסת!

    הרמטכ"ל אשכנזי נועד עם הנרי קיסינג'ר, בשבת, י"ג בכסליו התשע"א, 20 בנובמבר 2010. במסגרת ארוחת בוקר שקיימו השניים בבית קיסינג'ר שבניו יורק "החליפו השניים דעות והערכת מצב על המתרחש במזרח התיכון". לא נודע מה המליץ הנרי אדולך לגבי "שלנו", וגם מה לחש באזני נהנתניהו 10 ימים קודם… דו"צ הפוץ גם לא מסר האם הם דנו בתוכניות למלחמה הנפשעת הבאה, אך ייתכן שמערכת ההסברה רותמת יהודים להסביר את הצורך בה. ואתם, מה אתם אומרים? ומה תאמרו כשיוודע מיספר ההרוגים והפצועים שיהיו לנו בעורף בה? כי אם חס וחלילה תתקיים נבואתו של ראש אמ"ן הפורש, אלוף ידלין, ש"בעימות הבא יכול להיות שתתלקח יתר מחזית אחת, ותל-אביב תהפוך לחזית", אמר ידלין וש"האויב מתחמש ומתעצם", אז מי באמת יהיה היהודי הבא שייפגש עם קיסינג'ר, ומה יאמר השופט הציוני ריצ'רד גולדסטון אחריה?

  4. יהודי

    המשפט הזה כבר אומר הכל, אתה מתייחס ללאומיות כאל דבר מלאכותי מומצא ולא לדבר טבעי שהחל מהרגע שבני אדם הצליחו לתקשר עם בני אדם אחרים רחוקים מהם ביותר קלות והצליחו להבחין בהבדלים ביניהם ובין תרבותם לבין בעלי תרבויות שונות ולכן התאחדו כל אחד ותרבותו וההיסטוריה שלו והשפה שלו והמוצא המשותף שלו.

    מדינת הלאום היהודי היא כמדינת הלאום האנגלי כמדינת הלאום הגרמני וכמדינת הלאום ההלני.
    אתה מתבסס על טיעון סמנטי בעיקרו מכיוון שבאנגליה הלאום הוא "אנגלי" בצרפת הלאום הוא "צרפתי" ובישראל הלאום הוא יהודי.
    אבל זו סמנטיקה ותו לא יותר מזה.
    בעבר המדינות הללו היו הומגניות ולכן לא היה שום הבדל בין הלאום לבין אזרחי המדינה.
    בישראל תמיד היה קיים הבדל שכזה ולכן בישראל קראו למדינה "ישראל", ולא "יהודה".
    אם היו קוראים למדינה יהודה, כפי שהוצע בזמנו, היית מציע אותה הצעה? לאום יהודי מנותק מהיהודיות? – זה שווה ערך בדיוק להצעה שאתה מציע עכשיו, גם ישראל זה שם נרדף לעם היהודי.
    זה שווה ערך ליווני-הלני.

    יהדות אמריקה היא הוכחה לכך שאין לאום יהודי?
    האירים\ארמנים\איטלקים באמריקה הם הוכחה לאי קיום הלאום האירי\ארמני\איטלקי?
    לאום עם גולה הוא לא לאום?
    היהודים באמריקה הם אזרחים נאמנים לארה"ב שמי מהם שקשורים לזהות היהודית שלהם מזדהים עם שאר חלקי העם היהודי ועם מדינת הלאום של העם היהודי.

    הכרה בלאום ישראלי זו לא חתירה נגד יסודות המדינה, זה עלה נידף ברוח..
    ה"לאום הישראלי" שווה ערך ללאום היהודי, גם אם יוסי ברנע יחשוב אחרת..
    לצערו, יש לפחות 99 אחוז מתוך כ-6 מיליון יהודים שחושבים אחרת.

    ערביי ישראל הם מיעוט בתוך מדינת הלאום של העם היהודי, בדיוק כמו שיהודים בכל רחבי העולם הם מיעוט בתוך המדינות הלאום שבהם הם חיים (ארה"ב היא יוצאת דופן כי הלאומיות בה פוליטית, בכל שאר העולם למעט מדינות כמו ארה"ב וקנדה ואולי עוד כמה אחדות, הלאומיות היא בבסיסה אתנית).
    הם זכאים לשוויון אזרחי מלא.
    בניגוד למה שאתה אומר, רוב אזרחי ישראל הערבים הרבה פחות קיצונים מהשמאל הקיצוני..
    למעשה סקרים מראים שכ-60 אחוז מהם מסכימים להגדרת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית במידה שתספק להם שוויון אזרחי.

  5. ישראלי

    ברוב מדינות העולם הנאור הלאום הוא "פוליטי" כמו שאתה אומר. אולי בסרביה המצב שונה. אבל לך ולמד מה קרה בסרביה בסופו של דבר.

  6. עפרה

    עוד על עתירת "אני ישראלי" למי שרוצה לסייע "לחתור תחת היסודות" הגזעניים של המשטר הנוכחי:
    www/ani-israeli.org

  7. שרגא עילם

    לא ברור לי בכלל מהי משמעות המילה לאום מעבר לכל המיתוסים, האגדות והאמונות התפלות.
    ישנה אזרחות וזה מספיק.

  8. יהושע רוזין

    באימפריה העותומנית מיעוטים לא מוסלמים הוגדרו כלאום_אתנוס ובתורכית מילט.
    אלה היו קבוצות שהוגדרו ע'פ שיוך לאומי שכלל גם את הדת הלאומית .למשל אורתודוקסים יונים, כנ"ל ארמנים קופטים ויש כנראה עוד.ויהודים שהנציגות המוכרת שלהם כלפי השלטון היה הרב הספרדי הראשי. שנקרא,,חכם-באשי" ז.א.רב גדול-ראשי.ךעדות לאום אלו היתה אוטונומיה פנימית ובעניני מעמד אישי השלטון הדתי שלהם היה הרשות המוסמכת.בשנויים מסוימים הבריטים בפלסטינה-א"י המשיכו שיטה זו ואח"כ גם ישראל אלא שבישראל האתנוס היהודי הוא השולט ומשתמש בחקיקה זו לאפלית והדרת האחר.טענת בני פלד היא לכן נכונה. יש לשנות את השיטה העותומנית מיסודה. להפריד דת ומדינה .ולהחליף ,,לאום" באזרחות.