מי בעד משאל עם?

משאל עם הוא מפלטו של הפופוליסט. מדובר בכלי דמוקרטי המצטייר כאידיאלי למי שאינו מתעמק בדבר. אך מה שגרוע יותר היא העובדה שישראל פוגעת באמצעותו בסדרי השלטון שלה
טל שניידר

אזרחים מתלהבים הודו מכל הלב השבוע לח"כ יריב לוין (ליכוד) על חוק משאל העם.

איזה יופי, תודה למנהיגים שסומכים עלינו העם ומעוניינים להעביר החלטה כה חשובה לידי הציבור. מנקודת מבטו של הפוליטיקאי הפופוליסט, מדובר בהליך חקיקה מוזר בעל סתירות פנימיות, שניתן לבטלו בחוק רגיל ועם פוטנציאל גבוה להיכשל במבחן בג"צ.

65 חברי כנסת (לעומת 33 מתנגדים) החליטו השבוע, שאם יגיע הרגע ו-65 חברי כנסת אחרים (או כל מספר אחר בין 61 – 79) יחליטו שיש למסור חלקים מירושלים המזרחית לרשות הפלסטינית במסגרת הסכם שלום – אז ההחלטה של אותם 65 אחרונים, אינה שווה ויש לתת לעם להצביע. 65 ח"כים מנסים לבטל מראש את כוחם העתידי של מספר דומה של ח”כים.

משאל עם הוא מפלטו של הפופוליסט. זהו כלי דמוקרטי המצטייר כאידיאלי למי שאינו מתעמק בדבר. נכון שלכל אחד מאתנו יש מה להגיד על רמת הגולן או על מזרח העיר, אבל השימוש במשאל העם יהיה לא יותר מאשר להכשיל תהליך של שלום. זו היתה כוונת המחוקק השבוע, וכך יש להתייחס לחוק הזה. לא חוק המשאל, אלא חוק המכשול.

אחד הטיעונים הפופליסטיים הרווחים בנושא משאלי העם (ואני אמורה לדעת, הגשתי עבודת מאסטר לאוניברסיטת תל אביב בנושא משאלי עם, אי שם בסוף האלף הקודם) הוא שאין ביטוי יותר יפה וחגיגי לדמוקרטיה מאשר לשאול את העם לדעתו. במיוחד כשהנושא נוגע להגדרה עצמית/ החזרת שטחים/ הזזת יישובים. הנה באירלנד, הדוגמה המתבקשת בנושא, נערך משאל עם על הסכם השלום.

לכך יש להשיב שבאירלנד צעדו לקלפיות הן תושבי צפון אירלנד (שנותרה חלק מבריטניה) והן תושבי רפובליקת אירלנד. כלומר, יתכבדו נא חברי הכנסת שבאמת דואגים לדעת האנשים הפשוטים ויבקשו גם מאותם רבבות התושבים שאינם אזרחי מדינת ישראל, אך חיים תחת הכיבוש, להשתתף במשאל. האם על חברי הכנסת שלנו מקובל יהיה שכל תושבי מזרח ירושלים, אלה שסירבו לקבל ממדינת ישראל תעודות זהות, יצטרפו למשאל על המשך גורלם? ומה עם אותם תושבים שאינם מתגוררים בירושלים המזרחית, אך מנסים לקיים קשר מסחרי בין צפון הגדה לדרום הגדה – המשך אחזקת מזרח ירושלים ימשיך להקשות על חייהם. יש לשאול גם אותם, לא?

אבל מה שהכי מפריע בחוק הזה הוא העובדה שמדינת ישראל פוגעת במו ידיה בסדרי השלטון שלה. משאל עם הוא כלי חוקתי חדש עבור ישראל, שלא נוסה מעולם. בכל פעם שמשנים פה שיטות שלטון נוצר זעזוע. בחירה ישירה, חזרה לבחירה עקיפה, הצעות לבטל את מוסד הנשיאות, לשנות את מבנה בית המשפט העליון. כל כהונה מביאה תזזית חוקתית. מדינת ישראל אינה דמוקרטיה כה ותיקה וכה יציבה, היכולה להרשות לעצמה לעבור שינויים כאלה כל כמה שנים. תושבי מדינת ישראל אינם שפני ניסיונות לשיטות חוקתיות.

בניגוד למה שאמר השבוע ח"כ לוין, יוזם החוק, כי מדובר בכלי לאחדות העם, הרי שתוצאתו תהיה רק פיצול ופילוג, ריב ומדון, הפגנות וחרמות נוספים. קחו את מה שקרה בהתנתקות ותכפילו את זה פי שתיים. פעם אחת לקראת המשאל ופעם אחת (נניח ועבר המשאל) לקראת ביצוע הסכם השלום. מישהו באמת חושב שתושבי השטחים יקבלו את דין הבוחר, אם יוחלט לאשר הסכם שלום?

המאמר פורסם במקביל גם בבלוג "טביעת העין של טל"

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. שבתאי לוי

    תוצאותו של משאל העם המפברק, ידועים לנו מראש. אני מציע לכל שוחרי השלום ומתנגדי הכיבוש, שלא ללכת שולל אחרי משאל הרמיה הזה, ולא להישתתף בו. שילכו רק אנשי ארץ ישראל השלמה להישתתף בהצגה נבזית וזולה זו.
    שבתאי לוי

  2. מאור מלחי

    כזכור, כדי להעביר את ההתנתקות הבולדוזר לא רק זיעזע את סדרי השלטון אלא ריסק אותם ואכל שוארמה כבש בלאפה על ההריסות. מה לא היה שם? אימוץ מצע המתמודד השני בבחירות הכלליות, פיטורי שרים כדי להבטיח רוב בממשלה, פעולה בניגוד למשאל חברי הליכוד, פרישה ממפלגת השלטון והקדמת הבחירות כדי להבטיח שלא תספיק להתארגן אליהן. האם אז מישהו העיר על "הפגיעה בסדרי השלטון"?נניח ומחר תתקבל הצעת חוק שתחייב משאל לפני סיפוח שטחים לישראל- האם גם אז תתנגד בנימוק הזה?

  3. יואב

    אינני בעד משאל עם ואינני נגדו, ובכל זאת שאלה. אני מתקשה להבין מדוע משאל עם, לא כעניין שבשגרה על כל חוק (בתגובה לשאלת ה"מדוע דווקא בעניין זה"), אלא בנוגע לאישור החלטת ממשלה לאשר הסכם גמור בה האופציה היחידה הקיימת היא להתנגד או לאשר as is (בניגוד לתפקיד הכנסת על ועדותיה בנוגע להצעות חוק – בהן לדיון במליאה ובהצבעות השונות תפקיד בעיצוב ניסוחו הסופי), הוא יותר גרוע, הוא יותר "לא דמוקרטי" מהכרעה בכנסת (ומה דמוקרטי במשטר מעורב? אם כבר הכרעת העם היא בהכרח יותר דמוקרטית, אבל אולי פחות מומלצת מבחינה משטרית).

    הכרעת הכנסת היא פרוקסי לדעתו של העם. משאל עם היא דרך למדוד את דעתו של העם ברגע נתון בצורה מדוייקת. בעניינים קריטיים, אולי מן ההגיון לדעת מהי דעת העם ממש, ולא להיעזר במדד הנותן בקירוב את דעת העם (ובהערת אגב, במקרה זה אני חושב שדעת הכנסת מיותרת. מה אם הכנסת מתנגדת להסדר אבל העם תומך בו? כיצד יתכן שהמדד המקורב עדיף על הנתון המדויק?). ובכל מקרה, גם אם אין עדיפות לכך, מדוע האופציה הזו גרועה יותר?

    וברקע, צריך לזכור כי יש חשיבות לקיומו של משאל עם בישראל: הדבר עשוי לרוקן מתוכן טענות אפשריות לפיהן גנבו את קולות הימין לבצע מהלך שלא מקובל על העם (כפי שמלינים הכתומים) או שלמהלך של ממשלת השמאל לא הייתה לגיטימציה בעם (אוסלו), טענות אשר בכוחן לערער את האמון של חלקים מן העם בדמוקרטיה בישראל ובכך את הלגיטימציה שלה.

  4. יריב מ

    הכיבוש איננו חוק טבע א-פוליטי, אלא תהליך מתמשך ופוליטי לעילא.

    כלומר משאל עם על הסיפוח המזדחל, סיפוח דה-פאקטו (ע"ע ניסיונות הנורמליזציה של העיר אריאל) של השטחים לישראל.

    סיפוח זה הופך את ישראל למדינה דו-משטרית, כשבחצר האחורי שלה מתקיים מישטר אפליה מובהק ולא דמוקרטי בעליל. האם זה לא שווה משאל עם?

  5. נפתלי אור-נר

    אי התנגדותה המוחלט, ובכלל זאת איום בפרישה מהממשלה, הופך את המפלגה האבודה הזו לשותפה מלאה בהעברתו. זה, כמובן, לא מפריע ל"אדם החושב" בראשה (מי שרבים רואים בו מעין "ליצן" בחצרו של נתניהו) למתוח, בתקשורת ורק בתקשורת, ביקורת על החוק

  6. יהושע רוזין

    מסכים עם כל מלה וסליחה על האנטי דמוקרטיות שלי: ביסמרק שבש את הפתגם הלטיני:vox populi,vox dei) ,,קול המון כקול שדי" את dei החליף במלה הגרמניתrindvieh 
    (בהמה מטומטמת) למרבה הצער יש הרבה אמת בדבר ההמון ניזון מתעמולה ממשלתית וכותרות צהובונים וכך תוצאות המשאל ידועות מראש. ברור שלנתינים הפלסטינים בשטחים אין בכלל זכות להשתתף בהליכים דמוקרטייםבישראל הקובעים את גורלם.

  7. בני

    חבל שעמדת השופטים את עניין החוק המחייב את משאל העם הינו מותנה מראש לפי תפיסתם את המשך הכיבוש ורצונם בקיום הסכמי שלום עם שכיננו. טל את עוד מסבירה בפירוש שדעתך נקבעה לפי תפיסתך את הצעד כנעשה על ידי אלו המבקשים להכשיל את הניסיון למשא ומתן עם הפלסטינים (ח"כ לוין ורוה"מ נתניהו) ומבינה אותו כמכשול פוליטי טכני נוסף בלבד לאשרור ההסכם לכשיושג. את כה מבקשת לאתגר את האחרים בתפיסתך לגבי הנושא שלדעתך הוא החשוב מכולם- סיום הכיבוש ועכשיו, עד שאת נופלת בכך שאת עצמך אינך מאתגרת את מחשבתך בנוגע לשום עניין אחר, וחבל כי זה יכול להיות מעניין.
    למרות בקיאותך הרבה בהיסטוריה של הפרקטיקה של משאלי עם במערכות פוליטיות אחרות בעולם אינך שופטת או מנסה לפרשן את משמעות הצעד, כל שכן על השימוש העתידי האפשרי שלו לגבי המערכת הפוליטית בישראל או שאת עושה את זה בצורה שטחית בלבד. כי רק באמצעות זיהוי הייחודיות של המערכת הפוליטית הישראלית, על מצבה הנוכחי העגום, ניתן להבין מה יוליד יום ומה עשוי לצפון לנו העתיד בנוגע לשימוש שיהיה אם בכלל בפרקטיקה הזו כאן.

    ואם נשווה בין החוק בישראל לקיים במקומות אחרים בעולם נוכל, לדעתי להיות קצת מרוצים כי החוק שעבר הינו בצורה משמעתית טוב ועדיף על הדרך בה מסגרו ארצות אחרות את הפרקטיקה של משאלי עם. במדינות אחרות האפשרות להפעיל את השימוש בכלי של משאל עם נתונה בידי גוף נבחר כלשהו שיכול לעשות בו שימוש ציני למטרותיו, שזה בעצם סוג של תחביב עתיק במקצוע הזה. החקיקה בישראל מונעת את האפשרות מעשיית כל שימוש ציני בכלי הזה והוא יופעל, לפי הגדרת החוק, רק לאחר וכאשרור מחייב להעברת חוק- "ההסכם שלום" בכנסת ישראל. כלומר משאל עם יתבצע בישראל רק לאחר שזה יהיה ברצון הדרג הפוליטי- מדיני הבכיר ביותר, המנהלי והנבחר, החל מראש הממשלה, הקבינט, הממשלה והכנסת לא בשום שלב אחר. ניסוח החוק אף מחייב בשאילת השאלה הפשוטה- האם אתה בעד או נגד החוק שאושר בכנסת? אין מקום למניפולציה ולדעתי זה די טוב שכך מנוסח החוק הישראלי בשונה מאשר קיים במחוזות אחרים, סיפור שוויץ וצריחי המסגדים לדוגמה. בנוסף, העובדה שהעיקרון ממוסגר בחוק רגיל ולכן גם חוק רגיל יכול לבטלו (נכון גם בג"צ יכול להצטרף לחגיגה אבל בינינו הוא לא, יש "לו" דאגות אחרות בראש) בשונה ממך אני תופס זאת כדבר חיובי ואפילו דווקא בגלל הזיהוי שלך עצמך לכך שישראל היא דמוקרטיה צעירה ולכן גם מעיזה לנסות דברים והיא אפילו משכילה לחזור בה לעיתים מניסיונות כושלים כפי שהזכרת את רעיון הבחירה הישרה, שנכשל אגב בעיקר כי הניסיון סורס על ידי אימוץ חלקי וחסר של רעיון השיטה המקורית שכללה גם שילוב של בחירות אזוריות לכנסת. המערכת הפוליטית בישראל תקועה וניסיונות לשנותה ולשפרה צריכים להיות מבורכים כאשר הם לא מהפכניים מידי או ממסמרים באופן קיצוני עוול מסוים וחוק משאל העם הוא רחוק מלהיות כזה והוא בר שינוי. גם לא מפתיע שצעד של "שינוי שיטת הממשל" קורה כרגע לאחר שזה היה הסיסמא המועדפת על כל המפלגות מרכז והשוליים המרכזיים בבחירות האחרונות, מימין ומשמאל.
    אני מאמין שצעד זה הוא שולי שרק סהרורים מהימין באמת משלים עצמם כי יכולה להיות סיטואציה פוליטית בה חוק שעובר בכנסת ברצון הממשלה והעומד בראשה לא יעבור את משאל העם. לדעתי יעבור גם יעבור ואני מניח שאם הגעתם לקרוא את שורות אלו אתם תהיו הראשונים להצביע בעד. משאל כזה היה עובר בהתנתקות ואם איזשהו ממשל בישראל, על כל המשאבים העומדים לראשותו, אינו מסוגל להעביר את רצונו בהסכם לכלל האזרחים, שהיו רשאים לבחור ולעצב אותו מלכתחילה, אז לדעתי הוא ברגע כזה מאבד את התוקף של המנדט שניתן לו למשול. חבל שדווקא הכותבים מהשמאל אלו שניפחו אותו לממדי טרגדיה יוונית.
    כבוד נוסף שמגיע לדמוקרטיה הצעירה והאמיצה ישראל זה דווקא בגלל שהיא מוכנה לשאול את כל האזרחים על כלל המיעוטים שהיא כפתה את נוכחותה עליהם כמו במזרח ירושלים או בגולן. ואת העם הפלסטיני בשטחי יהודה ושומרון עזה והרמה צריכים לשאול מנהיגיהם אם אכן יבחרו לעשות זאת כפי שבישראל עכשיו החליטו שראוי.