הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
אין לנו צורך בעובדים, תודה
ארגון העובדים מען מפעיל מזה חמש שנים את הפרויקט להשמת נשים ערביות בעבודה חקלאית, שבמסגרתו קולט הארגון פניות של נשים ערביות המבקשות תעסוקה ומנתב אותן למשקים חקלאיים. פרויקט זה נועד לתת מענה לבעיה אקוטית בחברה הערבית, לפיה רק 18.6% מן הנשים משולבות בשוק העבודה. האחוז הנמוך של הנשים העובדות גוזר על החברה הערבית עוני מבני. פעילי מען איתרו את בעית תעסוקת הנשים כבעיה בה"א הידיעה, משום שלאי השתתפותן של הנשים בשוק העבודה מתלוות גם תוצאות חברתיות נוספות כמו הדרה והסתגרות. המציאות מוכיחה שכאשר נפתחו בשנות השמונים בפני נשים ערביות מקומות עבודה בתעשית בטקסטיל הן הצטרפו בהמוניהן (שיעור ההשתתפות של נשים ערביות בשוק העבודה היה אז 19% ומאז עברו למעלה מעשרים שנה). אולם כתוצאה ממדיניות הורדת המכסים והגמשת שוק העבודה עברו מאות מפעלים למדינות בהן יש עבודת כפיים זולה ביותר.
במהלך השנים פנו אל הארגון אלפי נשים בחיפוש אחר עבודה. הפניות נעשו בטלפון ובהגעה למשרדי הארגון. מאידך יצר הארגון קשר ישיר עם מאות חקלאים מהאזורים – המשולש, חוף הכרמל, עמק יזרעאל, עמק הירדן והגליל התחתון. מען מציע להם, ללא כל דמי תיווך, סיוע בגיוס וקליטת עובדים מתוך מאגר הפונים אליו. הפנייה אל החקלאים נעשית בשיחות טלפון, סיורי שטח וחלוקת פלאיירים, שיוזמים פעילי הארגון. בנוסף נציגי הארגון נפגשים באופן קבוע עם צוותים במשרד החקלאות ואף נתבקשו לסייע במימוש תכנית הסבסוד של עובדים ישראלים בחקלאות. בפרויקט שהוצע לחקלאים על ידי משרד החקלאות ושנועד למצוא תחליפים לייבוא פועלים זרים, הוצעו לחקלאים שתי חלופות: 1. לקלוט פועלות של מען ולזכות בסבסוד ממשלתי של 7,000 שקלים להעסקה של כל פועלת במשך שנה רצופה, בעוד שהפועלת תזכה בבונוס התמדה של 8,000 שקלים. 2. אישורים לייבוא עובדים מסרי לנקה לתקופה של ששה חודשים בעונות בוערות. עד כה, קיבל מען פניות בודדות, ואילו מרבית הבקשות התמקדו ביבוא פועלים לעונה הבוערת.
רכזי השטח של מען מקיימים בממוצע 50-30 פניות לחקלאים מדי חודש. רוב מכריע של פניות אלו נתקל בתגובה לפיה אין צורך בעובדים. ביקורי שטח שמבצעים אנשי מען מגלים נוכחות מסיבית של עובדים מתאילנד במשקים חקלאיים, וכתוצאה מכך נדחית ההצעה של מען לסיוע בגיוס עובדים.
לדוגמה, מניתוח סטטיסטי שערך מען בחודשים פברואר-אוגוסט 2010, עולה שבתקופה האמורה יזמו פעילי הארגון כ-200 פניות לחקלאים – 130 שיחות טלפון ו-58 ביקורים במשקים. דרך הפניות הנ"ל, הארגון הצליח להביא ליצירתם של 348 מקומות עבודה, רובם זמניים. עובדים אלו נקלטו ב-47 משקים כאשר מספר רב של עובדים הועברו במחצית שנה זו ממקום למקום. בסך הכל מדובר ביצירת מקורות תעסוקה, גם אם זמניים, לכ-120 עובדים בלבד.
ב-141 משקים היתה תשובת החקלאים כי יש להם די והותר עובדים זרים ואין להם צורך בעובדים נוספים. לא מעט חקלאים הלינו כי דרישות מען להעסקה יקרות מדי, ואינן כדאיות אל מול העסקת עובד זר.
כובד המשקל בסירובם של החקלאים להעסיק עובדות דרך הארגון מונח על העובדה כי משקי החקלאות מוצפים בעובדים תאילנדים. מהנתונים האלו עולה מסר חד משמעי – באזורים רבים בארץ אין כלל חוסר בעובדי חקלאות. כל עוד יש עובדים זרים זמינים אין לחקלאים צורך בקליטת עובדים מקומיים המהווים כוח עזר לשעות לחץ. דרישת מען להעסקת עובדים מקומיים במשכורת מינימום, נופלת אל מול העסקת החקלאים עובדים זרים במשכורת פחותה. ללא עידוד ודרישה מצד המדינה כלפי החקלאים להעסקת עובדים ישראלים, וללא הפסקת ייבוא העובדים הזרים, האבטלה בקרב נשים במגזר הערבי תמשיך לעמוד על 81.4%, בלי פתרון ממשי באופק.
***
מען מפעיל ששה סניפים ברחבי הארץ. מתוכם סניפי בקעה אל גרביה, חיפה, נצרת וכפר מנדא, מפעילים את פרויקט השמת הנשים. בידי הארגון רשימה של כ-1,000 נשים הממתינות להיקלט לעבודה במשק חקלאי. דרישות מען להעסקת עובדת חקלאות הן תשלום של לפחות שכר מינימום שעתי (20.7 שקל), תשלום החזרי נסיעות ומתן תלוש משכורת תקין ומסודר. מען אינו דורש כל תשלום עבור השירות לחקלאים.
הכותב הוא רכז חקלאות של מען באזור הצפון
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
בנסיון נואש לאדות את ערביי ישראל ופלסטין מביאים תאילנים לחקלאות, רומנים לבניין וכדי להדיר את הישראליות מביאים פיליפינים זולות לסיעוד (ביה"ד לעבודה קבע שהן עובדות אמון ולכן לא זכאיות לגמול עבודה בשבתות ושעות נוספות, ממש כמו מנכ"לים). התוצאה – גול עצמי והגירה ישראלית. צעירים ישראלים מתבאסים ומשאירים פס. הם נוחתים בהודו, תאילנד, פיליפינים, ארה"ב-תמיד ולאחרונה – ברלין! אבסורד? לא אצל לויתן שגמר אומר לעלות לחוף.
קראתי לא מזמן ב'הארץ' בשיחת היום עם איזה חקלאי מהערבה כי הוא מוחה שהישראלים לא מוכנים לעבוד בשכר מינימום.(לא מוצא את הקישור).
החוצפה של החקלאים, הלוקחים כעובדה מוגמרת כי על העבודה הם אמורים לשלם שכר מינימום, בצירוף העובדה כי בכל שנה הם דורשים מהמדינה פיצויים על אסונות טבע (אין גשם בערבה – אכן אסון) מביא אותי למסקנה כי אלה טפילים המנסים להציג את עצמם כאנשים העובדים לפרנסתם.
לו היו מתחשבים בתנאי האקלים השוררים במקום (אין גשם – זה נכון לא רק בערבה אלא בכל הארץ) ולו היו משלמים שכר הגון לעובדים (נניח 40 ש"ח לשעה) הרי כל העסק עצמו לא היה משתלם. מה בין עבודתם לבין עבודה בא נדרש מישהו להעביר חפץ ממקום A למקום B וחוזר חלילה במשך יום עבודה שלם? ההבדל הוא כי הם עושקים את העבדים (אני מתעקש לקרוא להם עבדים ולא עובדים זרים כדי להטמיע את המושג בקרב כלל הכותבים ובקרב הציבור כולו), עושקים את אלה אשר רוצים לעבוד (יהודים ופלסטינים) אך אינם מסוגלים להתחרות עם העבדים, ועושקים גם את משלם המיסים אשר נאלץ להפריש להם סכומי עתק בגלל אסונות טבע – מצב טבעי לחלוטין.
כדאי להפנות את הזרקור אל מי שעומד בראש המאפיה הזו. לפושע הזה קוראים שלום שמחון. הוא משמש כשר החקלאות מטעם מפלגת פושעי המלחמה שבראשה עומד גדול פושעי המלחמה הציוניים בכל הזמנים. כדאי גם להזכיר לכל ארגוני הסיוע למהגרים פליטים וכו' כי הם שותפים לפשע כאשר הם נלחמים להשאיר עבדים אלה בתחומי המדינה הציונית.
הכתבה בענין העובדות הערביות חשובה ומענינת אולם לצערי לא תמיד מדויקת.במשקי הערבה אין ברירה אלא להעסיק
עובדים תאילנדים כיוון שעובדים אחרים בכמויות הנדרשות (כולל אגב פליטים מאפריקה) אינם מספיקים לענות על כל הצרכים.אצלנו בקיבוץ מעסיקים פועלים ערבים וכן פועלות הן בגידולים ,הן ברפת והן בחלק מענפי החצר והתעשיה ורק מעט מאד מאד של תאילנדים,כך שנראה לי שיש מקום נכון לשילוב ובלבד שיסולקו כל גורמי התיווך (מכל הצדדים הדתות והמינים) המנצלים בציניות את הפועלים עצמם.
כשאפשר ליבא כוח עבודה זול , עובדים המוכנים לעבוד 15שעות ביום 7 ימים בשבועללא תמורה עבור השעות הנוספות ועבודה בימי מנוחה ,
כשאפשר ליבא עובדים המוכנים לעבוד בשכר זעום לפחות יחסית שלעות העבודה שלהם:15שעות +ימי ששי ושבת כולם ננהנים: הממשלה מישמת אידאולוגיה מוצהרת של כלכלת-שוק. המעסיקיםנהנים מעכודה זולה. חברות כוח-אדם מרויחות על יבוא עובדים. גם הציבור הצרכני זוכה בהוזלה מסוימת של מצרכים. רק עובדי ישראל מפסידים, כל זה על גבם והם נאלצים לעבוד בשכר נמוך יותר ותנאי עבודה גרועים יותר.
כנראה גם בעזרת סמי מרץ. חברות כוח אדם המקומיות ובארץ המוצא מרויחות הרבה כסף מה גם שהממשלה מאפשרת דלת מסתובבת כך אפשר ליבא עוד עובדים המוזילים את עלות העבודה ז.א. מסתכלים על עובדים לא כבני אדם אלא כחומר גלם כמו עפרות ברזל או פחם שמיבאים אותם מהמקור הזול ביותר. וכולם יוצאים נשכרים: הממשלה מישמת אידאולוגיה מוצהרת של כלכלת שוק , חברות כוח אדם. מעסיקים המקבלים עובדים בזול ובעצם הציבור כצרכנים נהנה ממוצרים מוזלים. כולם נהנים על גבו של העובד הישראלי.
הכתבה על החקלאי הדורש עבדים מהמדינה והדורש את מימונם מכספי משלם המיסים נמצאה, למרות מאמצי 'הארץ' להקשות על החיפוש בגוגל.
גם לפני שנה התריעה עמותת מען על כוונתם הזדונית של החקלאים, אז הוזכר שמו של ראש הפשע המאורגן – שלום שמחון:
"עמותת מען בתגובה להפגנות החקלאים בנושא העובדים הזרים: "רוצים עוד עבדים ב-13 שקל לשעה"
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1126658.html
כך אומר ניר נאדר, פעיל בעמותה: ""החקלאים רוצים עוד עבדים שיעבדו ב-13 שקלים לשעה, כאשר עוד ועוד עובדים נזרקים לעוני ולאבטלה. החקלאים מתעשרים על חשבון התאילנדים ואיתם חברות כוח האדם בעוד פועלי ופועלות חקלאות יושבים כיום בבית וחותמים בלשכה לקבלת דמי אבטלה". (שם)
חיים חדד, חייל בארגון הפשיעה של שלום שמחון, מחזיק תיק עובדים זרים בהתאחדות חקלאי ישראל, משקר ללא הנד עפעף וטוען כי "שכרו של עובד תאילנדי הוא 21 שקל לשעת עבודה (שכר מינימום) ו-26 שקל לשעה בגין שעתיים נוספות ולאחר מכן 30 שקל לשעה לכל שעת עבודה נוספת.
לדברי חדד מעוסקים התאילנדים בממוצע 10 שעות ביום כך שהשכר הממוצע לשעת עבודה של עובד תאילנדי הוא 22 שקל לשעה: "כל נתון אחר, ובכללו פרסום נתון שקרי כי התאילנדים משתכרים 13 שקל לשעת עבודה נועד להכפיש את החקלאים הישראליים" (שם)
תגובת לשכת השר שלום שמחון אינה מפתיעה. במשרד החקלאות בחרו שלא להתייחס להעדפת עובדים זרים על פני אותן נשים ומסרו כי "ההחלטה באשר להיקף ההעסקה של עובדים זרים בישראל נעשית על ידי הממשלה, על פי צורכי המשק ותוך מגמה לצמצום היקפי ההעסקה של עובדים זרים למינימום האפשרי ומתן עדיפות ראשונית להעסקה של תושבי ישראל. משרד החקלאות מהווה אך ורק גורם ממליץ, אשר בוחן כמה עובדים זרים נדרשים לענפי החקלאות השונים".
(שם)
וישנם גם ארגונים אשר משתפים פעולה עם הרוע הזה, ודורשים להשות את תנאי העסקתם של העבדים לאילו של אזרחי ישראל: בתגובה לאירועים, קוראת עמותת קו לעובד להתנות רישיונות יצוא לחקלאים בשמירה על זכויות עובדיהם. בשבוע שעבר פרסמה העמותה דו"ח חמור העוסק בניצול עובדים זרים בחקלאות. "העובדים התאילנדים בחקלאות עליהם נלחמים כל כך החקלאים סובלים מהפרת זכויות גורפת בשכרם ובתנאי עבודתם" אומרים בעמותה. "רובם אינם מקבלים שכר מינימום ותמורה מלאה לשעות עבודה רבות. החובות שלקחו לתשלום דמי התיווך, עליו הם מתחייבים טרם בואם בסכומים של אלפי דולרים, מקשים עליהם לדרוש את זכויותיהם והם נאלצים להמשיך לעבוד תוך הפרה מתמשכת של זכויותיהם". (שם)
עמותת קו לעובד היא שותפה מלאה לפשעיו של שלום שמחון. לא השוואת תנאי ההעסקה נדרש כאן, אלא מניעת הבאתם של עבדים לתחומי ישראל.
שיחת היום עם החקלאי החוצפן נמצאת כאן:
"ספי בן-דור, יש עתיד לחקלאות בלי הזרים?"
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1199832.html
גם הציוני חנן שליב מוסיף שקרים בתגובתו: "נראה לי שיש מקום נכון לשילוב ובלבד שיסולקו כל גורמי התיווך (מכל הצדדים הדתות והמינים) המנצלים בציניות את הפועלים עצמם". גוזל אדמות, עושק חלב ובשר פרות (פרה בישראל נאלצת לספק חלב פי שתים ויותר מאשר באירופה עקב התעללות) ומעסיק ערביות (פלסטיניות אזרחיות ישראל – לידיעתך) אשר אדמותיהן נגזלו ע"י מקימי קיבוצך, בא ומתלונן על ניצול ציני של הפועלים. אין גבול לבושה.
לתומי חשבתי שכאשר משה (זה שנמצא במי היאור / הנילוס, בגיגית של כופר) שקרא למרד העבדים "מעבדות לחירות", זה ישמש גם דוגמה למנהידינו וחקלאינו. אבל כנראה שאנו מצפים שתיגדל האבטלה בכפרים הערבים, שזו תביא לגידול בפשע, ואז תן-די-גידאו – נלך כמו בברזיל לקרב על הפאבלה. והמשטרה הגזענית שלנו – זו מסילוואן ושייח ג'ראח ואל-אקראיב – תצא לקרב על הפאבלה כמו ב- FAVELA ליד הר הסוכר Pão de Açúcar ב- Rio De Janeiro - כפי שדיווחתם : משטרת ברזיל השתלטה על אחת משכונות העוני הקשות בריו דה ז'ניירו, כחלק מההכנות … למונדיאל 2014 רק שעד להודעה חדשה אין אנו במונדיאל, ובמקום גול של ממש כבשנו את ה-ג-ו-ל-ן.
אין מה להשוות .התאילנדים עובדים כמה שצריך הערבייות עובדות כמה ומתי שהם רוצות היום האות לעבודה מחר אתה לא בטוח שיגיעו יש ראאיס ,יש מחסומים ,יש חגים יש מישפחה ,יש מספיק סיבות לא לבוא ודפקה שצריךאותם יותר לא יבועו,ולעומתם התאילנדים זמינים כל הזמן רק תן להם לעבוד אפשר ליסמוך עליהם שיעשו את העבודה ב100%