מים בע"מ
המים בישראל עוברים לאט-לאט, טיפה אחר טיפה, מידיו של הציבור לבעלי ההון. הרפורמה במשק המים שמתנהלת בימים אלה היא צעד לקראת הפרטת משק המים בישראל. הנזק המיידי הוא עלייה במחיר המים. הנזק ארוך הטווח הוא העברה של משאב חיוני לידיהם של בודדים.
בעבר, הטיפול במשק המים היה בידי הרשויות המקומיות. הן גם עסקו בגבייה והשתמשו בחלק מהרווחים כדי להקל על התקציב השוטף. כל זה השתנה כשמשרד הפנים החליט להפריט את משק המים העירוני. בשנת 2001 נחקק "חוק תאגידי המים והביוב", לפיו משק המים בכל רשות מקומית יופרד משאר פעילויות הרשות, ויהפוך לחברה בע"מ.
כדי לעודד את הרשויות לפעול בכיוון, משרד הפנים הציע לכל רשות מענק חד-פעמי תמורת המעבר. אבל לצד הגזר, היה גם מקל: המשרד הטיל סנקציות על הרשויות הסרבניות, ביניהן אי-אישור תקציבים, קנסות כספיים גדולים, איום בפיזור המועצה, ועוד.
תאגידי המים הם כמובן לא פראיירים כמו הרשויות המקומיות. הם פה בשביל להרוויח כסף. לכן, מרגע הקמתם של התאגידים הרווחים, שזרמו עד כה לרשויות המקומיות ומהן חזרה לתושבים, עברו לידיהם של התאגידים. עובדה זו היתה מכה קשה לרשויות. אמנם, החוק מחייב את התאגידים לטפל בתשתיות הביוב, אבל בפועל אף אחד לא יכול לחייב אותם לתת מענה ושירות טוב לצרכנים ובוודאי שלא נמצא אצלם מחלקת רווחה שתתן מענה לאוכלוסיות מוחלשות, חלשות ונזקקות.
הפרטת התאגידים
מחיר המים באותן רשויות שהקימו תאגידים עלו בצורה ניכרת. מכיוון שמדובר בחברה מסחרית, עליה לגבות מהתושבים מע"מ. אם ראיתם עלייה בחשבונות המים לאחרונה, זו עלולה להיות אחת הסיבות. המע"מ, אגב, מוזרם לקופת אוצר המדינה כעוד מס מהאזרחים.
כאמור, ראשי הרשויות המקומיות בישראל "נאנסו" על ידי משרד הפנים והאוצר להקים את תאגידי המים ביישוביהם. ביישוב שבו אני מתגורר, דימונה, הקימו את תאגיד המים "מעיינות הדרום", שמאגד תחתיו את דימונה, ערד, ירוחם ומצפה רמון. בהצבעה המקורית חברי מועצת העיר אישרו את המהלך, אבל היום הם כבר מתנגדים לו.
עד היום, הנתונים המלאים של תאגידי המים לא הובאו לדיון ציבורי, מה שמשאיר אותנו עם כמה שאלות: עד כמה יעלה מחיר המים בעקבות המהלך? האם איכות המים תשתפר? האם תשתיות המים והביוב המוזנחות והרקובות ישוקמו? עד כמה ייפגעו תקציבי הרשויות?
הקמת התאגידים היא עוד שלב בהסרת אחריות המדינה מעל אזרחיה. בעלי ההון הולכים לקבל את המים, מתת האלוהים לאדם, ולעשות מהם מכרה זהב לכיסם הפרטי. במשרד האוצר לא מכחישים שהיעד הסופי עלול להיות הפרטת תאגידי המים, גם אם לא מדובר בתוכניות מיידיות.
הזכות והחובה לסרב לשלם
עם קבלת חשבון המים מהתאגיד העירוני שפועל בדימונה, הכרזתי על עצמי כסרבן תשלומי מים. בנוסף, יצאתי בקריאה ציבורית בפייסבוק – מרד תשלומי מים בדימונה. קריאתי היתה: לא לתשלום לתאגידי המים, כן למרי אזרחי בנושא הפרטת משק המים והקמת התאגידים.
היו מי שטענו שאני מפר חוק, אבל אני מסתמך על דבריו של ג'ון רולס, מחשובי הפילוסופים בני זמננו: "המרי האזרחי הוא אקט פומבי שנועד להביא לשינוי מדיניות שמביאה לעוול. המרד נעשה במסגרת נאמנות למערכת כולה והוא רק נגד אותה מדיניות". אני יכול לומר בוודאות דמוקרטית שאני לא מפר חוק, וכך גם אותם רבבות אזרחים שאינם משלמים לתאגידי המים כאקט של מחאה חברתית. אנחנו אזרחים עם אחריות חברתית שפועלים נגד העוולה שניחתה עלינו.
המים הם מתנה שקיבלנו מאלוהים. זה משאב טבע שיוצר ומקיים חיים. לא נאפשר לאף אחד לנצל את המשאב הזה בשביל לגרוף עושר אישי. לא נאפשר לאף אחד להפוך את המים של כולנו למכונה ליצירת רווחים לבעלי ההון. המים הם של כולנו, וכך הם יישארו.
שיירת המים נגד רשות המים
מיד עם סיום ישיבת החירום שהתנהלה במועצת העיר דימונה ב-22 בנובמבר, בהשתתפות מאות מתושבי העיר, ראשי ערים וח"כ מירי רגב, התקבלה החלטה לקדם את המאבק ולצאת למסע עוטף ישראל בשיירת המים שיסתיים ביום ראשון, 5 בדצמבר בשעה 11:00, בהפגנה מול משרדי רשות המים ברחוב המסגר 15 תל אביב
"שיירת המים" היא שיירה חברתית שתנוע עד להפסקת העוולה בדמותם של "תאגידי המים", שהוקמו ע"י כלכלה של "קניבליזם-קפיטליזם" שרומסת את זכות האדם הבסיסית והם מים שהם מתת האלוהים לאדם.
שיירת המים תצא מכל עיר, ישוב וכפר ותגיע למשרדי רשות המים. כל מי שרוצה יכול לתכנן לעצמו את מסע "שיירת המים" למיטב הבנתו.
"שיירת המים" פונה לממשלת ישראל בדרישות הבאות: א. משאב המים הוא מצרך קיומי לחיים, בלעדי המים יש רק מוות! ב. אנו אומרים כן לחיסכון במים מתוך אחריות וחינוך ולא דרך הכיס. ג. מים במחיר אחיד לתושבים, נגד מים מדורגים לתושבים. ד. קריאה לפירוק וסגירת תאגידי המים לאלתר! ה. לעצור את הפרטת משק המים בישראל.
אנו קוראים לכל ראשי השלטון המקומי וראשי הרשויות שהקימו תאגידי מים ביישוביהם, לתמוך ברוח המאבק, לתמוך בתושביהם ולא לעשות הון פולטי על גב המאבק. אתם שותפים מלאים לעוולה שניחתה עלינו, אולם אנו מצפים שתתמכו במאבק שהוא מאבק עממי למען משק המים.
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
אך ל-"מי נתניה", למשל, יש אתר מפורט הכולל את תקנון החברה
http://www.mei-netanya.co.il/?CategoryID=265&ArticleID=64
– השליטה בחברה היא עדיין בידי העיריה/עיריות
– מותר לחברה להעביר דיבידנדים לעירייה
– אסור לחברה לנתק מים
בעצם, מי שמתנגד לתאגידי המים רוצה מס מים, שיילך לכל צרכי העיריה. זה רעיון מעניין, אך יש לו מגרעות משלו. למה צריך מס מיוחד לצריכת מים- ולחשמל, טלפון, אינטרנט,טלויזיה וגז לא?
טענה לא נכונה. מי שמתנגד לתאגידי המים רוצה להשאיר אותם בניהול ציבורי דמוקרטי כזכות יסוד ולא כסחורה בשוק.
בנוגע למצב בתאגידים הקיימים כרגע, על פי החוק יצומצם מספר התאגידים והם יצאו מידיי הרשויות המקומיות, מה שראית בנתניה נכון להיום אבל לא נכון לעתיד.
יישר כח ג'קי!
לא רק המים בישראל עוברים לאט-לאט, טיפה אחר טיפה, מידי הציבור ->->-> לחשבונות בעלי ההון.
"העם" רצה את ביביהו נהנתניהו, והוא מבצע את תוכנית הימין. ומה הוא ישאיר ל"עם", את העורף שיסבול ממלחמות השולל של "צבא העם"… <-<-<- עכשיו תמצאו את הדרך להיפטר מכובשי המים, שרובם נשאבים מהאקוויפר שעל קו המים בגדה הכבושה…… ושכם? וסלפית? – נאלצות לחפור עמוק עמוק, בצד מזרח של קו המים. כי עליהם נאסר לשאוב את המים שזו
מירי רגב (כמו בוז'י לצורך העניין – לא זה העניין), יושבת בממשלה שמדיניותה הכלכלית המוצהרת, המופגנת, הינה ניאו-ליבראלית לעילא ולעילא (עוד ממשלה כזו ברצף הממשלות – וזה כבר כן העניין). ואל תטעה – יש גם יש קשר בין ימין מדיני לימין כלכלי (לפחות בישראל של 25 השנים האחרונות). אתה יודע בדיוק על מה מדובר, אני לא בא להטיף… אני אומר לך את זה מדם ליבי.
מאור מליחי, היה אתר אינטרנט למעיינות הדרום, מיד עם תחילת המאבק האתר שלהם הורד מהאינטרנט, לגבי הדיוידנדים שיועברו לעירייה אני לא בטוח בנושא, אני יכול לבדוק זאת.
אורי זקהם, חברי תודה.
עיניים לראות, למען הצדק הציבורי את חוק תאגידי המים והביוב 2001 חוקקה מפלגת קדימה בראשות אריק שרון, המטרה הכלכלית של קדימה משרתת את מטרות הכלכלה של הליכוד, יש כלכלה פוליטית ויש את כלכלת בעלי ההון ששולטים על כל המפלגות!!!
בכנס החירום שהתקיים במועצת העיר דימונה ההיתי רק אורח בכנס, את חברת הכנסת מירי רגב הזמין רוה"ע דימונה, כאורח לא הרשתי לעצמי להעביר ביקורת נוקבת על ח"כ מירי רגב, הבלגתי ושמרתי על כללי נימוס, לא נעלמה מעיניי הופעתה של מירי רגב בוועדת הכלכלה בכנסת עת הגנה בנחרצות על חברת כימיקלים לישראל בזמן שהיא אפילו לא מודעת לכך שעננה גדולה של שחיתות עבריית לכאורה מרחפת מעל כימיקלים לישראל בבג"צ 7487/10 שהגשתי לבית המשפט העליון לצדק.עבריינלכאורה
יעד כמה שאני יודע התכנית נועדה למה שאני רואה כחיובי. היינו לאלץ את הרשוית המקומיות להפוך את הפקת המים לתושבים למשק סגור על מנת למנוע מהרשויות להשתמש בתקבולי חשבוניות המים לניפוח התקציב העירוני.ההכנסות מהספקת המים צריכות לכסות רק את עלות ההספקה ולא להעסקת מקורבים ובעלי קשרים ע"ח משלם המסים. זה אמור להיות חברה עירונית ולא זכיינות של קבלן. או אני או ג'קי אדרי טועים. אשמח לקבל הבהרות.
בכדי לענות על השאלה הזאת צריך קצת היסטוריה.
לפני ההחלטה על הפרטת המים הייתה בעיה של שימוש בכספי המים למטרות עירוניות אחרות תוך הזנחת מערכת המים.
באותה תקופה הייתה גם תופעה של שימוש כזה בתקציבי החינוך שמועברים לרשויות.
היו כאן שתי בעיות דומות, את בעיית החינוך פתרו בקלות, משרד הפנים הודיע שתקציב החינוך סגור ומי שישתמש בו לצרכים אחרים עובר עברה, ומאז אין בעיה.
את בעיית המים רצו לפתור באמצעות הפרטה כך יצרו בעיה יותר גדולה, כי כמו שראינו כבר בתחומים אחרים להפריט בכדי לפתור בעיה דומה לכריתת היד כי מגרד באצבע.
תחת התירוץ של מפלס הכינרת השוקע, הוחלט לפני כחצי שנה להפריט את רשויות המים המקומיות ולהעבירן לחברות פרטיות למטרות-רווח. התוצאה ניכרה כבר מחשבון המים הראשון שקיבלנו: הוא קפץ בלמעלה מ-300 אחוז!
במקום לשלם 80 שקלים, נאלצנו לשלם 380 שקלים. בקשות לבירורים לא נענו. ככה זה, ביום בהיר אחד, העבירו הרשויות המקומיות את ניהול מחלקות המים שלהם לידי חברה פרטית, העושקת את הציבור. כתבנו מכתבים, שלחנו אפילו עורך דין מטעמנו, ושום כלום. אין תגובה. זו החלטה "מלמעלה", נאמר לנו. אין ספק שאנו נמצאים עתה במדרון חלקלק. היחסים בין אזרח ותושב לבין חברה פרטית אינם אותם יחסים בין אזרח ותושב לרשות המקומית שבה הוא מתגורר. לא רק ייקרו את המים, אלא ניתקו למעשה את הקשר בין התושב לבין המועצה שלו בעניין שהוא חיוני ויומיומי ובעל משמעות רבה לחיי האזרח והתושב. זה מה שנקרא: להשתין מהמקפצה.
כך גם החליפו עובדי קבלן בעובדי הרשויות המקומיות שפוטרו, כך הפכו אותנו לצרכנים בכוח של חברה פרטית שאין קשר בין החשבון שאנו מקבלים לבין העלות האמיתית של המים. כך ניתקו אותנו מהרשות המקומית שלנו. אין לי מושג למה אף חבר כנסת אינו מתעסק בנושא הזה. מדובר במשאב-מדינה בסיסי.
חני את צודקת כתמיד.
אצלנו בראש-פינה החלטנו לעשות הכל כולל בג"צ בכדי לא להפריט את המים, אני מקווה שנצליח.
אני מצרף לינק לדיון שערכנו בנושא https://www.youtube.com/watch?v=aGC2qNwZHJo
תאגידי המים הומצאו ע"י בעלה של ראש העיר נתניה מרים פיירברג. הבחור היה צריך גוב. רק בג"ץ הצליח לסלק אותו משם. פיירברג בחוצפתה עוד הציגה את הרעיון כמהפיכה ומאז חשבונות המים של תושבי נתניה ממנים את כל מלחכי הפינקה שמוקמו שם (מאכלסים בניין שלם). ויראו כי טוב וכעת כל המדינה סובלת.
הטענות שג'קי מעלה נכונות הן,אלה מה,הנמען לא נכון.
ממשלת ישראל היא הכתובת ולא התאגידים.התאגידים הוקמו כחוק. הן לא צמחו מעצמן.
המדיניות של ביבי היתה ונשארה:"הפרד ומשול"
להפריט כל דבר שזז במשק.
משק המים הוא משאב לאומי יקר ערך אסור לו להפרט.
עד טיפת המים האחרונה • מחאת הדיור
עד טיפת המים האחרונה « בזכות המבוכה ובגנות הטיח
לא משלמת מים שיתבעו אותי מים זה של אלוקים לא זהב.. אנחנו שלושה אנשים בבית ומקבלים חשבון מים בסך 300 שח לחודשיים לפני שנכנסו מעינות הדרום לדימונה שילמתי 120 140 שח גג.. ואגב אסור לנתק מים מי שעושה זאת עובר על חוק שעבר בכנסת