מא' ועד ת'

הם רוצים אותנו מוצללות, הם רוצים אותנו רחוקות, הם מעדיפים אותנו מוסתרות, אנחנו מפחידות אותם כשאנו גלויות. מול גל שטנה חברתי התפוצץ לו רוע וקלקול ציבורי – איך העזה אורלי אינס להפוך עצמה מא' לאשה גלוית פה ומרימת קול, איך העזה היא להפר כך הסתרה חברתית. מצקצקות להן נשים בכירות בלשונן – מנסות בכוח להרחיק מעצמן כל הזדהות עם אורלי, שמא יזהו גם בעצמן את האלימות המינית שבטוח גם כבשה היא אותן. מלעיגים ומבזים מיני בכירים, חלקם בעיתונים, כי ההדף הפמיניסטי נגד אלימות מינית עוד יכול להגיע קרוב אצלם. מתארגנים להם בשורות צפופות החבר'ה הבכירים, אולי כך הם סוברים תירחק מעליהם המחלה החברתית שכל כולה כיבוש מיני סדרתי נגד נשים. אך אל דאגה, אורלי אינס לא היתה הראשונה שיצאה והכריזה – אני נפגעת אלימות מינית – קדמו לה וימשיכו שורה ארוכה של נשים שהעזו לפרוץ את אותה חומה חברתית, עם פחד גדול יש להודות, כי ידועה תגובתם של אלו המואשמים בעבירות מין סדרתיות.

ובאותה הזדמנות יש להדגיש כי אל לנו לנקוט הירארכיה בין אלו שמתגלות לבין אלו שמוצללות, כי בחברה שמייצרת קלקול שוביניסטי בדמות עברייני מין כה רבים, מפחיד הוא להתמודד מול הכפשות מאורגנות של החבר'ה מהשלטון, מהאליטה, מהמילואים.

לא לכל אחת יש רשת חברתית שתוכל לסייע לה מול מתקפה תקשורתית, ובחברה שמטילה קללה של בכירות ובכירים נגד נפגעות אלימות מינית, אפשר וראוי להבין ולהיות סולידריות לא רק עם אלו שחושפות החוצה בגלוי את הפשעים, אלא גם עם אלה שבצדק חוששות לגורלן אם יפסיקו להסתיר פנים. ובאותה הזדמנות יש לסמן ולומר, כולנו אורלי אינס, אך כולנו בה בעת עם כל מי שאולי קצת פחות ידועה ציבורית, אך הוציאה החוצה את הסוד שהוטל בה על ידי עבריין וחבר רעים-מרעים. זה הזמן להישיר מבט אל מול נשים וגברים – כאלה שמשתפות ומשתפי פעולה עם המכפישים ומטילי המבט המערער כלפי נפגעות ונפגעי אלימות מינית, ולומר להן – כדאי שתביטו היטב בעצמכן ותגלו כי גם אתן הוטרדתן מינית, ולומר להם – לא יעזור לכם גל ההכפשות אם באמת יש לכם מה להסתיר.

מניסיוני האישי-פוליטי אני רוצה להכריז ולומר – מפחיד הוא לצאת החוצה, לדבר גלויות על ואל מול התוקפן, אך עם סולידריות פמיניסטית כה רחבה, עם רשת פמיניסטית מתעבה והולכת של נשים ואנשים שלא מעלים על דעתן לוותר למואשם, גדלים והולכים היתרונות של יציאה החוצה ממסתרי הסוד, כי כבר מובן ובהיר כי אנחנו – נפגעות ונפגעי אלימות מינית – לא רק שלא לבד, אנחנו מהוות ומהווים את הרוב. כי לא אנחנו בחרנו את הסוד, הוא הוטל אל גופנו בתוך קשר שתיקה שמעודד את עבריין המין להמשיך ולא לחדול. לא אנחנו בחרנו את הבושה, היא הוטלה אל תוככי נפשנו במקום שיטיל אותה עליו עצמו האנס, לא אנחנו בחרנו באשמה – היא נובעת מאותו מבט של התוקפן וחבריו שזרקו אל חיינו את כל פשעיו. ביחד, בשילוב ידיים, עם פחד, ועם הכרה, אפשר כל פעם לבער עוד קצת את הרעה המאורגנת הזו – את האלימות המינית נגד נשים, ילדות וילדים בחברה.

כולנו אורלי, כולנו א', ב', וכל שאר אותיות הנשים, חשופות, מוצללות, שומרות סוד, גלויות, יוצאות לרחובות, מלאות חרדה, מלאות גאווה, מלאות פחד ומלאות תקווה, שמעו לכן ולכם כל אלה שמגנים ומגנות על מטריד, אנס ותוקפן – מיום ליום תהפכו אתן ואתם למיעוט; כי אנחנו, נפגעות ונפגעי אלימות מינית, לא מתכוונות לשתוק, לא עולה על דעתנו להחריש.