סלולרי תחילה, תרופה אח"כ

הדו"ח העגום על אי-השוויון בבריאות שפורסם אתמול נקבר תחת הרעש והצלצולים של סלקום
איציק ספורטא

אתמול והיום שמענו בלי די בכותרות צעקניות ובראש מהדורות החדשות על התקלה בחברת הסלולר "סלקום", כאילו לפחות העולם התהפך. באותו שבוע פירסם משרד הבריאות דו"ח על אי השוויון בבריאות, שזכה כמובן בהרבה פחות כותרות – כי מהי בריאות לעומת הסלולרי. הממצאים של הדו"ח החשוב לא מעודדים ומקוממים. השכלה, מצב כלכלי, מוצא ומה לא משפיע על מצבם הבריאותי של אזרחי המדינה. על אף קיומו של ביטוח בריאות ממלכתי ההוצאה הפרטית עולה כפורחת והגיעה כבר לידי 42% מהוצאות (ב-1998 היתה אותה הוצאה 32%). רק במדינה אחת, בה מערכת הבריאות מוגדרת כפרטית, ההוצאה הפרטית גבוהה יותר מאשר בישראל. הדו"ח מקיף וקשה לסכם אותו בקצרה, לכן אתן דוגמה או שתיים.

אתמול במקרה נזקקתי לתרופות, קיבלתי מרשם מהרופא והלכתי לבית המרקחת. בעבור 20 כדורים וג'ל להרגעת כאבים שילמתי כ-200 שקל. כל כדור עלה 6.80 שקל. האמת שהמחיר הפתיע אותי, אבל אולי זה לא היה צריך להיות כך כי ידוע שתשלומי הנזקקים לתרופות גבוהים לעתים ממחיר התרופה עצמה. בבדיקה באינטרנט מצאתי שאפשר לרכוש את הכדור בחו"ל במחיר של דולר אחד, כמעט חצי מחיר מהמחיר ששילמתי (אני לא בא כאן לתנות את צרותי אלא רק לתת דוגמה למחיר הגבוה שלא כל אחד יכול לעמוד בו). ואכן, בדו"ח משרד הבריאות נמצא שרבים, רבים מדי, מוותרים על שירותי בריאות – כולל תרופות.

התרשים הבא מראה עד כמה מוותרים אנשים על תרופות על פי הכנסה: 37% מאלו המשתכרים עד 4,000 שקל בחודש מוותרים על תרופות, פי 7 מאלו המשתכרים מעל 8,000 שקל. פערים בלתי נסבלים.

בדו"ח של הנציבות לשוויון אנשים עם מוגבלויות בפרק העוסק בבריאות נכתב:

מבין המדווחים כי נזקקו לתרופות מרשם במהלך השנה האחרונה, 35% מהאנשים עם מוגבלות חמורה דיווחו כי הם נאלצו לוותר על רכישת תרופות מרשם בגין קשיים כלכליים, וכך גם 23% מהאנשים עם מוגבלות חמורה. זאת, לעומת 10% בלבד שדיווחו כך בקרב יתרת האוכלוסייה.

אז ככה זה במדינת ישראל אם אין לכם כסף. אני לא יודע מה יותר טוב: לדעת מה יש לך בלי אפשרות לטיפול נאות, או אולי לא לדעת בכלל. המצב הנוכחי אינו אפשרי. שלא לדבר על מחסור במיטות, ברופאים באחיות, בפערים בין אזורים שונים בארץ ומה לא. כדי לחזור לתקצוב של 1995 היה צריך תקציב הבריאות להיות גבוה ב-13 מיליארד מאשר היום, וזה ממש לא הולך לקרות. כך שאנו נידונים לקרוא דו"חות והגיב בלי תקווה גדולה שמשהו מהותי ישתנה.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. נבג

    זה מזכיר לי שלפני שנתיים, כמדומני, פרסם עיתון הארץ את שתי הידיעות הבאות: כתבה צנועה על רשימת התרופות המומלצות להכללה בסל הבריאות, שפורסמה באחד העמודים האחוריים, ובשער – כותרת גדולה על גמר "האח הגדול". אם היה מגיע חייזר ומנסה ללמוד על סדר העדיפויות של תושבי כדור הארץ מתוך העיתון "לאנשים חושבים", הוא היה מסיק, ובצדק מבחינתו, שלזהותו של הזוכה בתוכנית ריאליטי יש השפעה מכרעת על גורלה של האנושות, ולעומת זאת, ריפויין של מחלות והארכת תוחלת החיים היא עניין שולי.

  2. נעם לוי

    חוצמזה – במקום בו אין מטוסי כיבוי, שם גם ינמקו אנשים מבעירה פנימית של סרטן…

  3. Estella

    I found just what I was needed, and it was entetriannig!