הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
דיוגנס שלנו ברחוב
ישיבתו פצע פתוח על
שפת המדרכה המתעקלת
בחצי חיוך מונליזה חמקני
של העוברים והשבים
בתצוגה המתחלפת
בבואת גבו הנשקפת מחזית
בנק שקופה למחצה
היא שלט אין-כניסה
ואין-מוצא
כל כספו ישים למשמרת
מעל המרצפות במקום היחידי
בו כל דכפין ייתי ויזרוק – הרוב
פוסחים גם על הסעיף
הזה לא-צריך
כי אין טעם לנסות להזיזו מדעתו
לא עשו אותו אתמול ובטח
לא באצבע שאת כל שאר
היד שאינה נפשטת
לא ייקח
וממילא כל דבר חפץ הכי חדש הופך
תמיד בקרבתו לפסולת שאפילו
הוא לא יטרח למחזר:
מחר למשל
גם אם לא ישאלו אותו לא יענה
שתיקתו סייג בלי חוכמה
אנחנו נעשה חסד עם האור
נניח לו להמשיך להתנקז
באין מפריע לחור השחור
של פתח-פח האשפה
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
נעם לוי הפציץ כאן בשיר מעולה
(כואב לי להבין ש) שריטה קטנה בגופי שלי לעולם תכאב לי יותר מפציעה אנושה בגופו של אחר