דיוגנס שלנו ברחוב

שיר לסוף השבוע של מדור השירה "באסטה"
נעם לוי
Diogenes Seeks a True Man, Caesar van Everdingen, 1652

ישיבתו פצע פתוח על

שפת המדרכה המתעקלת

בחצי חיוך מונליזה חמקני

של העוברים והשבים

בתצוגה המתחלפת

בבואת גבו הנשקפת מחזית

בנק שקופה למחצה

היא שלט אין-כניסה

ואין-מוצא

כל כספו ישים למשמרת

מעל המרצפות במקום היחידי

בו כל דכפין ייתי ויזרוק – הרוב

פוסחים גם על הסעיף

הזה לא-צריך

כי אין טעם לנסות להזיזו מדעתו

לא עשו אותו אתמול ובטח

לא באצבע שאת כל שאר

היד שאינה נפשטת

לא ייקח

וממילא כל דבר חפץ הכי חדש הופך

תמיד בקרבתו לפסולת שאפילו

הוא לא יטרח למחזר:

מחר למשל

גם אם לא ישאלו אותו לא יענה

שתיקתו סייג בלי חוכמה

אנחנו נעשה חסד עם האור

נניח לו להמשיך להתנקז

באין מפריע לחור השחור

של פתח-פח האשפה

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אדם

    נעם לוי הפציץ כאן בשיר מעולה

  2. ליטל

    (כואב לי להבין ש) שריטה קטנה בגופי שלי לעולם תכאב לי יותר מפציעה אנושה בגופו של אחר