הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
מכתב מבית הסוהר
לפני שנה בדיוק, בשעות הקטנות של הלילה, פלש הצבא הישראלי לדירה של משפחתי ברמאללה וקרע אותי בכוח מאשתי מג'ידה, מבנותי לומה וליאן, ומהתינוק שלי ליית', שהיה אז בן תשעה חודשים בלבד. כרכז הועדה העממית נגד הגדר וההתנחלויות בבלעין הרשיע אותי בית המשפט הצבאי בעבירות של ארגון הפגנות בלתי-חוקיות ובהסתה. אותן "הפגנות לא חוקיות" הן למעשה המאבק העממי הלא-אלים, שהכפר בלעין מנהל מזה שש שנים נגד חומת האפרטהייד, שנבנתה על אדמותינו.
זה נראה לי קצת תמוה שאותה שופטת צבאית קראה להפגנות שלנו לא-חוקיות והרשיעה אותי בהשתתפות בהן, לאחר שהסמכות המשפטית הגבוהה יותר בעולם, בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, קבעה שגדר ההפרדה שישראל בונה בשטחים הכבושים אינה חוקית ויש לפרק אותה, ואפילו בית המשפט העליון הישראלי הורה לפרק את הגדר בבלעין.
האשימו אותי כי אני מסית לאלימות. גם זו האשמה תמוהה. הרי המחסומים, הסגרים, העוצרים, גניבת האדמות המתמשכת, הדיכוי האלים, המעצרים הם הגורמים האמיתיים המסיתים לאלימות. למרות שהכיבוש הישראלי מנסה ככל יכולתו להסית אותנו למעשי אלימות, אנחנו בבלעין בחרנו בדרך אחרת. בחרנו להפגין באופן עממי ולא-אלים, יחד עם תומכינו הישראלים והבינלאומיים. אל מול הדיכוי ואי-הצדק, בחרנו במסר של תקווה ושל שותפות אמיתית בין ישראלים לפלסטינים. זוהי בדיוק העמדה בה מנסה הכיבוש הישראלי לחבל בעזרת מוסדותיו השונים, ובהם בית המשפט הצבאי. אחד מאנשי התביעה הצבאית אמר לעו”ד שלי, גבי לסקי, ללא כל בושה, שהמטרה של הצבא כאשר תבע אותי היתה "לשים סוף" להפגנות בבלעין.
הורשעתי בארגון הפגנות לא-חוקיות ובעבירת ההסתה, וזאת לפי צו 101 בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עוינת. הצו קובע כי ההפגנות שלנו אינן חוקיות מעצם קיומן, שכן כל התכנסות של יותר מעשרה בני אדם מצריכה אישור מהמפקד הצבאי באזור. לפי הצו, מסית הינו "כל אדם אשר מנסה, בין בעל פה ובין באופן אחר, להשפיע על דעת הקהל באזור באופן העלול לפגוע בשלום הציבור או בסדר הציבורי", ועונשו המקסימלי הוא עשר שנות מאסר. נוסח הצו כל כך מעורפל וגורף, שכל אמירה או מעשה יכולים להיחשב כהסתה. בעצם, גם הדברים הללו היו יכולים להיחשב להסתה, אם רק היה נאמרים בשטחים הכבושים.
ב-11 באוקטובר השנה, גזר עלי בית המשפט הצבאי 12 חודשי מאסר בפועל, שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, וקנס כספי. אני ובני משפחתי, ובמיוחד בנותי, ספרנו את הימים שנותרו עד שחרורי. התביעה הצבאית המתינה עד הרגע האחרון, ימים ספורים לפני תאריך השחרור שלי, ורק אז הגישה ערעור על גזר הדין בטענה כי יש להחמיר את עונשי. כעת, למרות שסיימתי לרצות את העונש שנגזר עלי, אני עדיין נתון במעצר. אני ואחרים, שהמשפט הבינלאומי הכריז עלינו כ"מגיני זכויות אדם", נחשבים בעיני המשטר הצבאי לפושעים, שיש למנוע מהם את חירותם ואת כל יתר זכויותיהם.
בשנה שבה הייתי בכלא, נמשכו ההפגנות נגד הגדר בכפרים בלעין, נעלין, מעסרה ובית אומר. גם הכפר נבי סלאח הצטרף למאבק העממי המשותף נגד הכיבוש וההתנחלויות. לצד המאבק העממי, הולכת וגדלה גם תנועת ה-BDS, הקוראת לחרם, למשיכת השקעות ולהטלת סנקציות על ישראל, עד אשר תמלא את התחייבויותיה לפי החוק הבינלאומי ותכיר בזכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית. אני מקווה שישראל לא תוכל להתעלם עוד מהקולות הברורים הנשמעים נגד מדיניותה ברחבי העולם.
בשנה שבה הייתי מאחורי סורג ובריח עשה בני ליית' את צעדיו הראשונים ולמד להגיד את מלותיו הראשונות. המלה "אבא" לא היתה בין המלים האלה, משום שבני אינו מכיר את אביו. בנותי לומה וליאן הפכו מילדות לנערות, ואני לא יכולתי להיות עימן, לא באותם רגעים מכוננים וגם לא סתם ברגעי היום יום, בחזרה מבית הספר, בטיול ברחוב.
באותה השנה, ילדים רבים בבלעין וברחבי הגדה המערבית התעוררו באמצע הלילה, כאשר אקדח מכוון אל ראשם. בשנה זו בוצעו בבלעין עשרות פשיטות ומעצרים ליליים. תארו לעצמכם שכוחות חמושים היו פולשים לתוך ביתכם בשעות הקטנות של הלילה; אתם מתעוררים משנתכם רק כדי לגלות שאתם חיים בתוך סיוט. דמיינו לרגע כי הילד שלכם צריך היה לראות כיצד אביו נלקח בכח על ידי כוחות צבא, ידיו נכפתות, ועיניו מכוסות. אבות ואמהות, תארו לעצמכם איך הייתם מרגישים ומרגישות, אם הייתם צריכים לצפות בילדכם נאזק, נכפת, ונלקח מכם.
לפני שבועיים נפתחה דלת התא שלנו, וילד בן 16, הנראה צעיר מכפי גילו, נדחף פנימה. שותפי לתא ולמאבק אדיב אבו-רחמה, הזדעזע לראות את בנו, מוחמד, שלא ראה מאז שהוא עצמו נעצר במהלך הפגנה לפני 16 חודשים. מוחמד חייך כשראה את אביו, אבל פניו היו אדומות ונפוחות וניכר היה שהוא סובל מכאבים. הוא אמר לנו שנלקח מביתו שני לילות קודם לכן. הוא בילה את הלילה הראשון במתקן החקירות של השב"כ כאשר הוא כפות ועיניו מכוסות, וכך הועבר ממקום אחד למשנהו. למחרת, אחרי אותו לילה ארוך וחסר שינה, כשהוא מפוחד ומבולבל, נלקח מוחמד לחדר החקירות. כיסוי העיניים הוסר ממנו, והחוקר החל להראות לו תמונות של אנשים מהכפר. כאשר מוחמד השיב לחוקר כי הוא אינו מזהה את האדם בתמונה הראשונה, החוקר סטר לו בחוזקה על פניו. כך בכל שאלה. כאשר מוחמד לא השיב לשביעות רצונו של החוקר, החוקר השיב לו כגמולו בסטירות ובאגרופים. החקירה הזאת, אתם ודאי יודעים, אינה יוצאת דופן.
בעצם, חקירתו של מוחמד היתה כן יוצאת דופן במובן אחד: סירובו העיקש לשתף פעולה עם החוקר שלו. בשל כך ובשל הייצוג הטוב לו זכה, מוחמד שוחרר לאחר ימים ספורים, והוא יזכה לראות את אביו יוצא מכלאו ממש בעוד שלושה ימים. ילדים פלסטינים רבים נשברים בחקירות השב"כ. אני, אדיב, חברי הוועדה העממית בנעלין, ועוד אלפי אסירים פלסטינים, הורשענו ונכלאנו על סמך אותן עדויות מפלילות של ילדים, אשר נגבו תחת לחץ ואלימות. כאשר הקטינים שהעידו נגדי במתקן החקירות בשב"כ חזרו בהם מעדותם המפלילה על דוכן בית המשפט, ואמרו כי אמירותיהם ניתנו תחת לחץ וכפייה, הכריז עליהם השופט כעל עדים עוינים.
אדיב אבו רחמה ואנוכי היינו הראשונים שהורשענו בעבירת ההסתה, מאז האינתיפאדה הראשונה. למרבה הצער, לא נראה לי שנהיה האחרונים. לעתים קרובות אני תוהה, מה המנהיגים והמפקדים הישראלים חושבים לעצמם? האם הם באמת סבורים שיצליחו לשבור את המאבק העממי הפלסטיני? האם הם באמת מאמינים כי אנחנו, הפלסטינים, מסוגלים לשבת בשקט ולראות כיצד ארצנו נלקחת מאיתנו? האם הם חושבים שאנחנו יכולים להישיר מבט לילדינו ולהשלים עם כך שהם לעולם לא יחיו חיים של חירות? ואולי הם פשוט מעדיפים אלימות על פני המאבק הלא אלים, מכיוון שאלימות תמיד מעוררת אלימות, ומעניקה להם תירוץ להמשיך בגניבה ובדיכוי.
בתי הבכורה לומה היתה בת תשע כשנעצרתי, וכיום היא בת עשר. לאחר המעצר שלי היא התעקשה להתחיל ללכת להפגנות יום השישי בכפר. מספרים לי שהיא צועדת כשהיא נושאת תמונה שלי. בני משפחתי וחבריי מקפידים ללוות אותה ולשמור עליה שם, אבל אני כמובן עדיין דואג לה. ילדות קטנות צריכות ללמוד וליהנות, ולא לדעת מה זה כיבוש וצבא. אבל דרך החומות וגדרות התיל שמפרידות ביני ובין לומה אני שומע את המסר שלה: באבא, הם לא יכולים לעצור אותנו, גם אם לקחו אותך, אנחנו נמלא את מקומך ונמשיך להיאבק למען עתיד צודק יותר. זהו המסר שאני רוצה להעביר גם לכם היום, מבעד לחומות, לגדרות, ולחוקים המפרידים בינינו, פלסטינים וישראלים.
*חלק ממכתב זה הוקרא במצעד זכויות האדם היום
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
Tweets that mention מכתב מבית הסוהר | העוקץ -- Topsy.com
תבערה, ההפגנות ה"לא אלימות" לא יותר מדי נראות כלא אלימות.
זה כלל לא משנה אם אתם חושבים שהחיילים צריכים להיות שם או לא – כל עוד הם שם מותר להם לפעול נגד מי שמפעיל כנגדם אלימות.
הפגנה אלימה מותר להפסיק, וכן גם מותר לעצור את מי שמתמיד באירגון הפגנות אלימות שכאלו.
ביום שבו ההפגנות הללו באמת לא יהיו אלימות, כלומר, תפסיקו לתרץ את עשרות הצעירים שזורקים אבנים ומדי פעם גם עורכים ניסיונות לינצ'ים. אז באמת יהיה אפשר לדבר על "אסיר פוליטי", עד אז, זה סתם איזה מנהיג התפרעויות שהועלה לדין והורשע.
איזה סלעים? ומתי לעזאזל נזרקו בבילעין בקבוקי תבערה?
ברוב המקרים ההפגנות הן אכן בלתי אלימות, עד הרגע שהצבא יורה עלינו גז מדמיע. אבל כן – בד"כ אחר כך יש בין הנערים בכפר מי שמגיב וזורק בחזרה אבנים.
אבל אתה לא חושב שאתה קצת צבוע? מה אי פעם עשינו כדי לאפשר לפלסטינים של בילעין להיאבק בדרכים לא אלימות, מתי בדיוק הקשבנו למאבק עממי? תתעורר, ידידי, הצבא מעוניין להסלים את העימותים בבילעין. עובדה – אפילו היו פעמים בעבר שבהם הצבא שלח מסתערבים לזרוק אבנים מתוך ההפגנה עצמה.
מה שמתרחש בבילעין הוא שוד מזויין לכל דבר. החיילים שם שומרים ומאבטחים את גניבת אדמות הכפר, בידי גדר הגזל והאפרטהייד. גם שוד מזויין הוא דבר אלים, אפילו אם השודד לא משתמש באקדח שברשותו, ואפילו אם הקורבן לא מתנגד. ההפגנות בבילעין הם אירוע אלים, עוד לפני שנורה רימון הגז המדמיע הראשון, ועוד לפני שנזרקה האבן הראשונה. באותה מידה שאונס הוא דבר אלים, אפילו אם האנס רק מאיים להשתמש בכוח פיזי, ואפילו אם הנאנסת לא מנסה להתנגד.
מה שכתבתי בסך הכל מתבסס על הסירטונים שהמפגינים עצמם מעלים ליוטיוב ולאתרים אחרים, וכן מעדויות של חיילים שהיו מהצד השני של ההפגנות.
אתה צודק שלעיתים החיילים פועלים כדי לפזר את ההפגנות לפני שעוד מתחילה האלימות ורק לאחר שהם עושים זאת מתחילה האלימות.
אבל זה סביר בהתחשב בעובדה שההפגנות הללו הן רוטינה קבועה ובסופו של דבר זה רק שאלה של זמן שאבנים יתחילו להתעופף לעברם.
להגיד שרק באמצעות האלימות בהפגנות הללו הפלסטינים יכולים להשיג את מבוקשם זו דיי התעלמות מהעובדות – את כל ניצחנותיהם במאבקים הללו הפלסטינים השיגו וישיגו דרך בג"צ, ולא דרך שום אלימות בשום הפגנה. גם כאשר צה"ל מתעלם מהחלטות בג"צ אז כעבור זמן מה בג"צ נוזף בו, ואז אולי נוזף בו שוב – עד שבסופו של דבר מקיימים את ההחלטות הללו.
להגיד שהצבא רוצה לעודד את האלימות כנגדו והראיה לכך היא שלעיתים הוא מכניס מסתערבים שמעוררים אלימות, זה כמו לטעון שהמשטרה רוצה לעודד סחר בסמים ולכן היא לעיתים מכניסה שוטרים סמויים שמעוררים סחר שכזה.
למגיב עמית כהן. כמו תמיד כל מה שהצבא שלנו עושה נראה לנו צודק וחוקי. אבל כדאי גם לשים לב לעובדות. ובמיוחד להקשר הכולל. עבדאללה אבו רחמה לא עשה מימיו פעולה אלימה. אי אפשר להאשים אותו על מעשים שעשו אחרים ולא הוא. עבדאללה, הלך, כמו שחבריו בועדה ההעממית הלכו ביום שישי האחרון, מפלסים את דרכם בין ענני הגז ומניפים בידם דגל פלסטין. זו כל האלימות שלהם…אבו רחמה מואשם על סמך צו של הריבון הצבאי. הריבון הזה יכול להחליט מה שהוא רוצה יכול להתקין צווים בלתי חוקתיים, שאינן עומדים בשום קנה מידה חוקי של החוק הבינלאומי. כמו הגדר הבלתי חוקית וכמו גזילת האדמות הבלתי חוקית. השכונות החדשות של מודיעין עילית נבנו על קרקע פרטית השייכת לבילעין, חלקן ללא אישור בנייה מהועדות הרלונטיות, לחלקן יש צו של בית משפט עליון נגד המשך הבניה. וכך גם לגבי הגדר שבג"ץ הורה לסלק אותה משום שנבלנתה לא מתוך צורך בטחוני אלא מתוך צורך לגזול אדמות פלסטיניות לטובת מודיעין עילית. בכל ההקשר הזה של הכיבוש, והמעשים הלא חוקיים מאשימים דווקא את הקורבן שאדמתו נגזלה. איפה הפורפורציה. הצבא עושה מה שבא לו, כולל צפצוף על החלטות בג"צ. גם ההתפסות לאבנים שזורקים הילדים בהפגנות הן בניגוד לרצון הועדה העממית. בכל ההקשר הזה כשילדים נאבקים מול צבא חמוש, צבא שהרג בירייה של רימון עשן בכינון ישיר, את באסם אבו רחמה, (עד היום איש לא נשפט על זה). אולי נסתכל פעם במראה על על הצבא שלי ושלך. צבא הממציא חוקים כראות עיניו וכשהוא הורג מפגין אין בית משפט לא צבאי ולא אחר שישפוט או יחקור את הרצח.
ועדיין, אבו רחמה עצמו הוא מארגן הפגנות שרובן נהפכות לאלימות. הפגנות אלימות הן הפגנות בלתי-חוקיות, ולכן זה חוקי לעצור את מי שמארגן אותם.
אם הוא עצמו לא התכוון שהן יהפכו לבלתי אלימות זה לא באמת רלוונטי, כמו שזה לא רלוונטי האם בן אדם שעורך מסיבה התכוון שיסחרו בה סמים או לא.
העובדה שזה קורה הופכת את המסיבה\הפגנה ללא חוקית ואת מי שמארגן אותה למבצע עבירה.
זה נכון לא רק על פי העקרונות המשפטיים הפשוטים הללו אלא גם על פי עקרונות מוסר.
כל מה שכתבת אכן מהווה עוול מוסרי ממדרגה ראשונה, ועדיין יש את כל הכלים המשפטיים והחוקיים כדי להלחם נגד זה.
העוול הזה לא מצדיק בשום צורה ואופן עוול מוסרי אחר – אלימות – ומי שמפעיל אלימות או מי שמארגן הפגנות שבאופן סדיר ומתמשך יש בהם אלימות, עדיין אפשר ומותר לרשויות לפעול כנגדו, והוא לא "אסיר פוליטי". גם אם אותן רשויות הן אלו שעשו את העוול שבעקבותו מתארגנות אותן הפגנות אלימות.
Never in the history was a group of people that lived in Israel other than the Jews
the Jewish history is being excavated every day by archeologists. Not even one specimen has been found that can point to the existance of any Arabic speaking nation. The Jews are living in Israel since antiquity. Christ was Jewish and he lived here 2010 years ago. He was also a palastinian since this is the name the Romans gave to israel. Read the history, there is no Arabic narrative in Israel. Remember that Syria Lebanon and Jordan are artificial countries that were forged less than 100 years ago by the British mandate. Not so long ago we had only Israel Egypt and Persia in the middle east, all the rest was a desert with small vilified and a few cities such as Damascus. Read the history, the Jews are the only group that has always lived in israel even if it was only in small numbers because we were spread around around the world. We have come back and we demand what is ours by the history. This article has no meaning. The use of the family in this article is only to try and create a hero where there is a criminal and terrorists who speak in one tone to the media and in another in the streets. They take advatage that israelies do not speak Arabic and do not understand what is being said behind their back. You have a right to decide that you want to call yourself a group, anew group that live in this country but not in the beds of the owners
just look at the weather report. So as Jake noticed it is going back to the period of Jewish presence in the empty desert.
2. A similar struggle like in Bilin should be conducted in Wallaja. Before the wall that surrounds it 360 degrees, will be completedd. All of Wallaja lands will be left beyond the wall. A new settlement is being pland, Givat Yael. Same thing
על פי חוקי מדינת ישראל בשטחים הפלסטינים על היהודים חל החוק הישראלי. לעומת זאת, אין שום חוק שחל על הפלסטינים שהם חסרי אזרחות. עוד לפני שמדברים על הפרת חוק על ידי מתנחלים, הצבא, המשטרה והמדינה בכלל, צריך להכיר בעובדה הפשוטה שאין שם שום חוק ביחס לפלסטינים למעט החוק הצבאי שאותו כל מפקד זוטר יכול לשנותו כראות עיניו בהתאם למצב בשטח. זהו מצב של היעדר חוק. חוק תקין עומד גם מעל לאלה שרשאים להפעיל אלימות. בדיוק בגלל שהם יכולים בקלות להשתמש ברשות שניתנת להם לרעה ובניגוד לחוק, הם אינם עומדים מעל לחוק. אבל בשטחים הפלסטינים החוק הוא דעתו של המפקד הזוטר ביותר.
אז על אילו הפגנות לא חוקיות או חוקיות אתה מדבר?
1. Israel is becoming a desert. we have been talking about that for more than 15 years. look at global warming
2. wallaja – let's look at history. a simple search in google brings up this:
the first link is to wikipedia in English. The first link – someone has done good work in promoting this issue. in the English ver. there s a short sentence claiming that this village was mentioned in the Ottoman tax registration. I would like to see the authentic paper. Also, it is interesting that this sentence does not appear in the Hebrew ver. of this article. So much for history and rewriting it the way you want it to be. This is a wonderful example of how the arab propaganda works; lies, and misleading. Let the people hear what they want and disguise the truth. I wonder why Wiki editors approved. Also there is no discussion related to this article. Even if it is true which I’m sure that it isn’t, 400 years of acclaimed history is nothing comparing to the Jewish history in Israel.
Other than that, no relevant results in google!
Once again there is no such thing as arab narrative, no organic group has lived in Israel other than the Jews. Read the history.
» אילו המשתה – אייל גרוס