הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
חכו רגע עם ההוצאה לפועל
האם רשאי רשם הוצאה לפועל לחייב אם חד-הורית לשישה ילדים קטינים לצאת לעבוד כתנאי לצו תשלומים? האם רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע כי הוצאה לצורך תשלום לכבלים היא הוצאה בלתי סבירה? האם רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על מאסר על אשה הסובלת מבעיות נפשיות?
למרות שאין זה בולט לעין, מערכת ההוצאה לפועל הפכה בשנים האחרונות לאחת מזירות המאבק החשובות ביותר בנושא זכויות אדם וזכויות חברתיות בפרט.
העיסוק בהוצאה לפועל מגלם באופן יום-יומי את העיסוק בזכויות חברתיות המרכזיות ביותר כמו הזכות לדיור, הזכות לחיים בכבוד והזכות לחירות ממחסור ועוד. למעשה, חלק ניכר מהוראות חוק ההוצאה לפועל, מתנגשות באופן חזיתי בהוראות החוקתיות שבחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. כפי שמרמזת ההקדמה, מתח זה אינו תיאורטי אלא בא לידי ביטוי באופן יום יומי בהליכים בפני רשמי ההוצאה לפועל.
למרות מרכזיותה וחשיבותה של מערכת ההוצאה לפועל, ההליכים בפני רשם ההוצאה לפועל מתאפיינים בפערי כוחות משמעותיים. כך, למשל, עולה כי כ-82% מהזוכים הינם רשויות ציבוריות, בנקים וגופים פיננסיים, חברות ומסחריות וחברות ביטוח, ואילו רק 18% מכלל הזוכים היו אנשים פרטיים (דו"ח רשות האכיפה והגבייה לשנת 2009). במלים אחרות, ניתן בנקל להניח שמרבית הזוכים בהוצאה לפועל הינם מיוצגים ומרבים החייבים נעדרי ייצוג שכזה.
הצעות חדשות של רשות האכיפה והגבייה, הזוכות לגיבוי מלא של משרד המשפטים, למעשה מחדדות את פער הכוחות ומעניקות יתרון בלתי צודק לזוכים בהליך, אחת מהצעות אלה היא להעביר את החקירה בדבר היכולת הכלכלית של החייב מרשם ההוצאה לפועל לחוקר (עו"ד או רו"ח) שהוא אדם פרטי.
הליך חקירת היכולת הוא אחד מהכלים המשמעותיים העומדים לחייבים בהוצאה לפועל. תפקידה של חקירת היכולת היא לברר את מצבו הכלכלי של החייב על מנת לקבוע לחייב צו תשלומים בו יוכל החייב לעמוד ואשר יאפשר לו להתקיים בכבוד. לחקירת היכולת תפקיד חשוב גם לזוכה, שכן חייב שאינו עומד בצו התשלומים שנקבע לו או לא הגיש בקשה לחקירת יכולת יחשב כ"חייב בעל יכולת המתחמק מתשלום" וניתן יהיה לנקוט נגדו בהליכים כגון עיכוב יציאה מהארץ, עיקול חשבון בנק, עיקול מיטלטלין, הגבלה על חידוש רישיון נהיגה ועוד.
משכך, הצעת רשות האכיפה והגבייה להעביר תפקיד זה לאדם פרטי הינה כה מקוממת. שכן מדובר בהליך מורכב הכוללת שאלות החודרות לפרטיותו של החייב ואשר במסגרתו נדרש החייב פעמים רבות להסביר את אורח חייו, הוצאותיו והכנסותיו. למרות שעל פי התיקון לחוק הסמכות ליתן את צו התשלומים נותרה בידי רשם ההוצאה לפועל, עדיין החלטה זו תינתן על סמך ממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי החוקר ועל סמך התרשמותו מהחייב.
טענת רשות האכיפה והגבייה היא כי אמצעי זה נועד לייעל את המערכת, וכי כבר כיום יש מאות בקשות של חייבים וזוכים לחקירת יכולת שלא מבוצעות בשל מחסור בזמן הרשמים. כלומר הרשות סבורה כי יש מקום לצמצם את הזמן השיפוטי של הרשמים על "הליכים ביצועיים", גם אם לאלה השלכה ישירה על מערך זכויותיו וחירויותיו של החייב.
ברור גם כי החוקרים הפרטיים, מעצם היותם שייכים לסקטור הפרטי, עלולים להיות נגועים בניגוד עניינים. ייתכן כי החוקרים ינסו להגיש דוחות חקירה המאפשרות גבייה יותר עמוקה מהחייב וזאת כדי להמשיך את ההתקשרות עם הממונה; חוקרי ההוצאה לפועל יהיו מעוניינים להצטייר כחוקרים יעילים במיוחד בפני הזוכים המוסדיים (כמו בנקים ותאגידים); קיימת סכנה לניגוד עניינים פרטני בו ינהגו חוקרים בתקיפות דווקא במקרים של זוכים שהיו לקוחות שלהם בעבר (או בהווה אך בתיקים אחרים) או שהם מעוניינים כי ישכרו את שירותיהם.
לאור סירובו של שר המשפטים לבטל את הצו ושל כנסת ישראל להתערב ולבטל את התקנות, ביום 5/12/10 הגישו שורת ארגונים חברתיים (ביניהם עמותת "ידיד – מרכזי זכויות בקהילה", הקליניקה לדיני הוצאה לפועל ב"משנה – המרכז הקליני למשפט וחברה", המכללה למינהל, עמותת איתך-מעכי – משפטניות למען צדק חברתי, עמותת סינגור קהילתי והל"ב – התנועה למלחמה בעוני) בג"צ נגד החלטה זו.
את הבג"צ כתבו עו"ד יעל קסטן רבסקי והחתומה מעלה. את העתירה ניתן לקרוא כאן
הכותבת היא מנהלת המחלקה המשפטית של עמותת "ידיד"
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
גם הרשמים וגם לא מעט משופטי ישראל נגועים לא אחת בניגודי אינטרסים אותם הם לא מגלים לבאים להתדיין.
אתן דוגמא או שתיים.
כפי שנכתב כאן ברשימה ,רבים מהגופים הם רשויות ציבוריות כגון בנקים וכד'
יש רשמיות בבית המשפט שנשואות לעורכי דין שמייצגים בנקים,(וההפך)לאיזה צדק יכול אדם מן הישוב לצפות כשעל המדוכה יושב שופט או שופטת שבני בייתו מייצגים משפטית את הבנק? או רשות ציבורית אחרת.
עוד דוגמא
לפני כשנתיים התחולל מאבק משפטי בין עמותת אמני מדרחוב נחלת בנימין לבין הנהלת המדרחוב
האמנים הפסידו במשפט,מפני שהשופטת שישבה על המדוכה נשואה לאדם שזוכה במכרזים של עיריית תל אביב ,מי שיקרא את הטיעונים של הנהלת המדרחוב ואת פסק הדין של השופטת,לא יכול שלא לתמוה לנוכח פסק הדין
אולם דבר זה התגלה מאוחר,ואמני המדרחוב שוקלים את צעדיהם בנוגע למיידע הזה .
בדרך כלל אנשי ממון שמתדיינים בבתי המשפט לאחר שנודע להם מיהו השופט,לוקחים חוקרים פרטיים על מנת שיחקרו את מעשיו של השופט ואת קשריו על מנת לברר שמא השופט יהיה נגוע בניגוד אינטרסים וכך לדרוש שיוחלף, לרוב מטבע הדברים מעשים אלה נעשים בצינעה.
לאזרח הפשוט,ובעיקר לאזרח העני שאין ביכולתו להשיג ייצוג משפטי הולם אין מושג על אפשרות כזאת,הוא כלל לא מודע לאפשרויות כאלה מפני שלבתי המשפט יש דימוי של היכלי צדק
עוד דבר שעומד בעוכרי האזרח העני שנקלע למשבר כלכלי(לא תמיד באשמתו, לא כל חוב של אדם לגוף מסויים נגרם עקב רשלנות של אותו אדם,לעיתים המציאות יצרה זאת,אם בשל משבר תעסוקתי,או משבר רפואי, או שעשו לו מה שנקרא במקומותינו "עוקץ" כלכלי ואני אחת מהקורבנות של עוקץ מהסוג הזה ע"י חבורת נוכלים שלא יכלתי לצפות מראש את כוונותיהם,)
אנשים מסוגי שלפתע מוצאים עצמם מול שוקת שבורה כלכלית מעבר לטראומה הנפשית ,גם לא מסוגלים לקחת עו"ד פרטי שיסייע להם ועל כן פונים לסנגוריה הציבורית שם עוברים מבחני מיון הכנסות וגם עומדים בקריריונים של הסיוע מבחינה כספית לרוב בקשותיהם לסיוע משפטי נדחות מפני שהסיוע המשפטי ניתן (כשאני אומרת סיוע משפטי אני מתכוונת גם לייצוג משפטי באולם בית המשפט ע"י עו"ד)ובכן הסיוע המשפטי ניתן רק אם הסניגוריה הציבורית בטוחה לא במאה אחוז אלא במיליון אחוז כי המבקש יזכה במשפט אם יש לסיוע המשפטי ספק קל שבקלים בנוגע לזכייה במשפט האזרח לא יקבל סיוע ופניו יושבו רייקם
כבר קרה לי גם זאת, שפניתי לסיוע המשפטי בעניין כלשהו ונדחיתי, ופניתי ליוסי דאהן שהיפנה אותי לסיוע המשפטי בפקולטה בה הוא מלמד, והסטודנטית בעזרת המשפטנים שעומדים שם מצאו את הטיעון שסייע לי לזכות במשפט
אמנם לא ניתן לי ייצוג משפטי באולם בית המשפט(וזה תמיד עומד בעוכריו של האזרח העני) אבל לפחות היה לי טיעון טוב ,היה לי כלי להילחם ,מאחר ואינני משפטנית,ומושג כמו "חוזה מתמשך" בכלל לא היה ידוע לי,אבל אם הוא היה ידוע לסטודנטית ולמרצים למשפטים איך זה שהסניגוריה הציבורית התעלמה ממנו לחלוטין?
אלה הם דוגמאות קטנות מחיי היומיום שנאלץ אזרח עני להתמודד איתם
היום עם הרפורמות שבכל זאת נעשו במהלך השנים היחס כלפי חייבים השתנה יש אוזן קשובה יותר,יש מעט יותר חמלה אנושית כלפי מי שנמצא במשבר כלכלי,
הוא כבר לא איזה עבריין פושע,רמאי גנב,חלאת המין האנושי שצריך ללמד אותו לקח ראוי,ומקומו בבית הסוהר כאילו היינו במאה התשע עשרה ויצאנו מבין ספריו של צ'ארלס דיקנס, שדרך אגב בתחילת דרכו עבד כלבלר בית משפט וראה והבין בדיוק איך המערכת המשפטית דורסת את האדם העני או התמים וכתב על כך ספר מצויין בשם "בית קדרות" שהוא כולו כתב האשמה על מערכת המשפט הרקובה
אני מזכירה את הספר הזה מפני שהמערכת המשפטית הנהוגה בישראל מושתת ברובה על המערכת המשפטית האנגלית והתורכית
אחרי שישים שנות עצמאות עדיין מערכת המשפט הישראלית חיה כאילו היא עדיין תחת המנדט הבריטי וכך היא גם נוהגת באזרח(הנתין תחת השלטון הקולוניאלי הייתה מערכת משפטית שונה לנתיני האימפריה ולאזרחי האימפריה)
בשל כך נזכרתי והזכרתי את בית קדרות של דיקנס
Tweets that mention חכו רגע עם ההוצאה לפועל | העוקץ -- Topsy.com
תהליך החקיקה של החוק, שהביא ל"רפורמה" בתחום ההוצאה לפועל, היה תהליך כוחני ודורסני. פניותיה של האגודה לזכויות האזרח, למשל, לרכך את הסמכויות שניתנות לרשמים, נותרו ללא מענה. תחת אצטלה של הקלה עם החייבים הגבירו את סמכויות הרשמים למידה שיאה לאינקווזיציה הספרדית. ואם בכך לא די, בתחום האכיפה מאבות משלמי מזונות (שחלקם רעבים ללחם בעצמם) ניתנו סמכויות יתר ללא מידה של מידתיות.
מקווה שהבג"ץ הזה יניע תהליך של רפורמה של הרפורמה ושילוב השכל הישר והלב הרגיש במסגרת כלי האכיפה של הרשות לריסוק החייב.