אש וסופה

מתי יתחילו להתכונן ברצינות לתוצאות של הסערות הגדולות שעלולות להיווצר בגלל שינויי האקלים? רק אחרי האסון הנורא הבא, כמובן
יוסי לוס

הלכה השריפה ובאה סערה (נקרא לה כך, אף על פי שלא נתקלתי עדיין בנתונים מוסמכים שיאששו את תחושתי שמדובר בסערה, גם אם לא חסרת תקדים אז לפחות חריגה בעוצמת הרוחות ובכמויות הגשמים לפרק זמן קצר). כפי שרק כמה ימים אחרי כיבוי השריפה ורק בשולי השוליים של העיתונות המרכזית היו בודדים ומעטים שהתייחסו להתחממות הגלובלית כאחד הגורמים לשריפה ולהיקפה ועוצמתה, גם כעת לא נתקלתי ולו בכתבה אחת שמקשרת את שינויי האקלים שמתרחשים מעל ראשינו לסערה. למעשה, יש כאלה שמתנחמים בכך שלמרות היובש הקייצי הארוך, קיבלנו כעת בבת אחת את מנת הגשמים הממוצעת לתקופה.

נזקי הסופה בסוף השבוע החולף

אחת התחזיות של מדעני אקלים היא שהתחממות כדור הארץ תביא לירידה במספר אירועי הגשם ולעלייה בעוצמתם. כלומר, כמות הגשמים הממוצעת לא תרד, אך האופן שבו הם יוטחו לאדמה יהיה חזק ותכוף יותר. לכן, עיסוק בממוצעים חודשיים או עונתיים הוא מטעה. בטרם יספיקו המים לחלחל למי התהום ולמלא את האקוויפרים המידלדלים, הם יזרמו לים. זאת, בנוסף לנזקים שהם יגרמו בדרך, שגשמים מתונים וחלשים יותר לא היו גורמים.

האם האסון הבא יהיה קשור לנזקי סופות או למחסור במים? ואולי לעלייה דרמטית או אטית וזוחלת במחירי המזון בעקבות שיטפונות שיהרסו שדות חקלאיים בקנה מידה חסר תקדים? או בעקבות מחסור חסר תקדים במים? איש אינו יודע. מה שהולך ומתבהר הוא שהסבירות שאסון כזה או אחר יתממש גדלה. מי שיסבול ממנו יותר מאחרים הוא בעיקר המוחלשים שבינינו. אלה שעיקר הוצאותיהם הוא על מים ומזון. אלה שגרים בבתים שלא עומדים בשיטפונות.

בקיצור, אנחנו מתחילים, רק מתחילים, להרגיש באופן שאינו משתמע לשני פנים את התוצאות של התחממות כדור הארץ.

רק אחרי השריפה הגדולה בכרמל החלו לדבר על שיקום הרס הפרטת והרעבת שירותי הכבאות. עכשיו עדיין מדברים על נזקי השריפה, אבל מתי יתחילו להתכונן ברצינות לתוצאות של הסערות הבאות והשיטפונות הבאים, שיקרו השנה, בשנה הבאה ואולי בעוד שלוש שנים? התשובה היא ברורה: אחרי אסון נורא במיוחד. חוסר העיסוק של מקבלי ההחלטות בהתחממות כדור הארץ ובהשלכותיה וההתכוננות לקראתן היא כפי שאמר מבקר המדינה, הפקרת האוכלוסייה.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.