פגיעה בכבודו של אדם

פרק מתוך דו"ח חדש של פורום דו קיום בנגב – "הזכות לדיור – הריסת בתיהם של הערבים הבדואים בנגב"
חיה נח

מאת חיה נח. עריכה: עטיה אל-עאסם, גדי אלגזי ואבנר בן עמוס. לדו"ח המלא.

הזכות לדיור בישראל:

בישראל, שבה לא עבר חוק יסוד: זכויות חברתיות, מוגנת הזכות לדיור באופן חלקי על ידי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, במסגרת הזכות לכבוד. בית המשפט העליון חזר ופסק, כי היעדר קורת גג עולה כדי פגיעה בכבודו של אדם. בפרשת מיסטר מאני נפסק שהזכות לדיור מהווה חלק מן הזכות למינימום תנאי קיום אנושיים ונתפסת כזכות יסוד בעלת תוקף חוקתי.1 בפסקי הדין שונים נכתב כי זכותו של אדם לבחור את מקום מגוריו, וזכותו שלא להיות מפונה בכפיה ממקום מגוריו, נושאים החוסים תחת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.2

למרות זאת, מדינת ישראל נוקטת מדיניות של הרס בתים ביחס לאוכלוסייה הבדואית הילידית של הנגב ובשנת 2010 אף החליטה לשלש את מספר הריסות הבתים בנגב.3 מדיניות זו של הרס בתים נועדה להשיג מטרות אידיאולוגיות-פוליטיות.

אלעראקיב, ההריסה השלישית, 10.08.10. צילום: פורום דו-קיום בנגב

ראוי לציין כי היחס בין מספר הערבים הפלסטינים בישראל וכמות הקרקע שהיתה בידיהם לעומת אלו של היהודים התהפך לאחר מלחמת 1948. מהפך זה היה כוחני והיה כרוך בכיבוש, ובהפעלת אמצעים מינהליים, תחוקתיים ומשפטיים. המדיניות הכוחנית בנגב באה לידי ביטוי בכמה אופנים:

  • העברת וגירוש האוכלוסייה לשם פינוי המרחב ליישובים יהודיים.
  • ריכוז הערבים שנותר בכפרים בתוך עיירות צפופות והמשך יהוד המרחב.
  • הפעלת כח ואלימות על אלה שממשיכים להתגורר בכפרים לא מוכרים.

הפעלת אמצעים כגון:

  • השמדת יבולים.
  • מניעת שירותים בסיסיים להם זכאי כל אזרח, כגון מים זורמים תשתיות חשמל, דרכים, ביוב, שרותי חינוך ובריאות, השתתפות בבחירות מקומיות.
  • החרמת עדרי צאן.
  • הפעלת רשויות אכיפה וכוחות מיוחדים כמו המינהלת לקידום הבדואים, הסיירת הירוקה, מתפ"א – מנהלת תיאום ופעולות אכיפה, הוועדה להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, הוועדה להקצאת מי שתיה וכו'.

הריסת בתים היא אמצעי דרקוני לשם יצירת לחץ על האוכלוסיה הערבית להמשך פינויו של המרחב, בדרך כלל כדי ליישב בו אוכלוסייה יהודית.

מדיניות זו של הריסת בתים גורמת חרדה תמידית בכפרים שלמים כגון עתיר אום אל-חירן, אלסירה, תל-ערד, אלעראקיב, טוואייל אבו-ג'רוואל ואחרים, שבהם לכל בתי הכפר צווי הריסה. בקשתם של שני הכפרים הראשונים ואחרים לביטול הצווים היה בדיון בבית המשפט השלום (עתירות מספר 8477/06 ועתירה 9364/06). מדיניות זו שרואה 50,000 מבנים4 "מבנים בלתי חוקיים" היא תאומתה ההפוכה של המדיניות הנקוטה כלפי היהודים בנגב. המדינה מדברת על פיזור אוכלוסין, משוועת ליהודים שיבואו ויישבו את הנגב הרחב והדל באוכלוסייה, ומציעה להם חוות בודדים ויישובים קטנים,5 קיבוצים ויישובים קהילתיים – אך אלה אינם באים. לעומת זאת, המדיניות כלפי הבדואים באה להצר את צעדיה של האוכלוסיה הערבית בנגב ולהגביל את תחום המחייה שלה באמצעות מדיניות של אי הכרה בכפריהם והרס בתים ויבולים.

הריסת בתים, כמו חריש של שדות שזה עתה נבטו, נעשית תוך הפעלת כוחות אכיפה מיוחדים וגדולים שהוקמו במיוחד לשם כך במשטרת ישראל: מתפ"א – מפקדת תיאום ופעילות אכיפה.6 כוחות אלו מטילים אימה ופחד על אוכלוסיה של רבבות ילדים, נשים וקשישים החיה בחוסר ביטחון דיורי ובתנאי חיים ארעיים מחשש להריסת בתיהם. מדיניות זו שהיא לכאורה מדיניות תכנונית למעשה מעידה על ההתנהלות הפוליטית של כלל ממשלות ישראל עד כה. אין מדובר בפתרון בהסכמה של שאלת הכפרים הבלתי מוכרים והמבנים בהם, אלא במדיניות כוחנית של הרס ויצירת כעס איבה בקרב ציבור אזרחים ערבי רחב.

אלעראקיב VS הטלוויזיה של אלוהים:

הערות:

1 שוגרי-בדארנה ב', "זכויות החברה הערבית בנגב – דף עמדה, האגודה לזכויות האזרח, 3 ליולי 2008.

2 שם, ע"א 9136/02 מיסטר מאני ישראל נ' רייז פ"ד נח(3), ו רע"א 4905/98 גמזו נ' ישעיהו, פ"ד נה(3) 360, 376-375.

3 יגנה י, הריסת המבנים הבלתי חוקיים בפזורה הבדווית תשולש ב-2010", "הארץ", 18 בפברואר 2010, אתר "הארץ" מיום 15 לנובמבר 2010. http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1150631.html

4 דו"ח ועדת השופט גולדברג בעניין הסדרת התיישבות הבדואים בנגב, עמ' 25. אתר משרד השיכון מיום 19 לנובמבר 2010, http://www.moch.gov.il/SiteCollectionDocuments/odot/doch_goldberg/Doch_Vaada_Shofet_Goldberg.pdf

5 דראל י', "הקרב הסביבתי הבא: 11 ישובים חדשים בנגב", Y-net מיום 7.11.2010.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3977877,00.html

6 מפקדת תאום ופעילות אכיפה, אתר משטרת ישראל מיום 28.6.2010 http://www.police.gov.il/mehozot/agafShitor/machalkot/Pages/mefkedettiumveprilutakifa1.aspx

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. יהושע רוזין

    ביום ב' הרסו כוחות האלימות של ממשלת ישראל 7 בתים של פלסטינים אזרחי ישראל בלוד. הם חכו שיהיה יום גשום וסוער כדי להגביר עוד יותר את סבל האוכלוסיה והוסיפו סאדיזם לעוולה. ו,,עמישראל" לא רוצה לדעת. ובכלל שהם כבר יעופו לנו מהעינים ונכל לגזול את אדמתם ולהרוס את בתיהם כדי שנוכל ליהנות מהגזל.
    אז אל תתפלאו אם התוצאה תהיה הגברת השנאה שבעקבותיה פשע וטרור.
    מעשיה הנפשעים של ממשלת ישראל, וסוכניהארגון הפשע הקרוי קק"ל וידידיה הפונדאמנטליסטים הנוצרים הרוציםלהביא עלינן ו את מלחמת גוג ומגוג( ארמגדדון) בלשונם. הם שגורמים לדהלגיטימיזציה של ישראל . ראו הוזהרתם!