ברמה האישית היותר כללית

שיר לסוף השבוע של מדור השירה "באסטה"
לילך ובר
photo: Ella (green is beautiful?), cc by-nd-nc

1

הרוח נושאת אבק שריפה

שבוחרת לא להיראות

מהמרפסת

כל הדרך ברכבת

רק אתמול

זה נראה לי כמו ענן מוזר

דצמבר ואין עננים הברכיים חשופות

אנחנו הולכות עד שהתחת מתמצק

עד שהלילה מתקצר

מבטי פיתוי ריקים

על המדרכות בתל אביב

2

ארבע לפנות בוקר

מסדה על מצעים רכים

לביבות וסלמון מהתנור של דינה

הרבה שמיכות וקפוצ'ון

ובבוקר המאוחר

אתה בוחר גרביים יפים

ויוצא בצו בהודעה מוקלטת לנייד

לתחנת הכבאות הראשית

גשר פז

3

ג'וני מסמס שהוא בסדר

בשיחה במדרגות

נמסר במקוטע מידע

עוד כמה פיסות

מושלמות סביב השולחן בחומוס

חשבתי שרק לי רע

ואז קורה דבר כזה

עשרה חברים של ג'וני

הוא אומר

ואיך שיהיה כאן מסריח יותר

כי ריאות ירוקות הולכות לפח

4

לילך, קודם כל תירגעי

איך את כותבת שם בנוירוטיות

לא צריך לעשן

זה רק מייבש אותי יותר

חיפה, דצמבר 2010

הכותבת היא בין העורכות של כתב העת "אלת המסטיק", שגליון מס' 3 שלו רואה אור בימים אלו

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.